כיבוש עולי בבל

חלקי ארץ ישראל שנכבשו על ידי עולי בבל בתחילת בית שני ונתקדשו על ידי עזרא ובית דינו.

כיבוש עולי בבל, הקרוי גם "קדושה שנייה", נחלקו בו תנאים, אם חובת שמירת המצוות התלויות בארץ שהוא מחיל על הארץ, היא מן התורה או מדברי סופרים. כמו כן נחלקו תנאים, אם קידוש זה נתקדש רק לזמן בית שני, או גם לאחר חורבנו.

הרמב"ם פסק כדעת הסוברים, כי כיבוש עולי בבל נתקדש מן התורה, לשעתו ולעתיד לבוא, כיון שנעשה על ידי קניין וחזקה.

יש אומרים, כי בכלל כיבוש עולי בבל נכללים גם המקומות שנכבשו אחרי תקופת עזרא, כגון שישים הערים שכבש ינאי המלך.

תוואי הגבול של כיבוש עולי בבל אינו ידוע בוודאות, ויש שהתנגדו לנסיונות להיעזר בזיהוי היישובים המוזכרים בקשר לגבולות הארץ בספרי (סוף פרשת עקב) ובירושלמי (שביעית פ"ו הלכה א) בשמות הערביים הדומים לשמות אלה, מכיון "שבמשך הזמן נהרסו וחזרו ונתיישבו, ופעמים נעתקו ממקומם הראשון, ופעמים נשתנו השמות".