כל האומר על מנת, כאומר מעכשיו דמי

דבר שהותנה בלשון "על מנת" (שמשמעו: בתנאי ש...), הריהו מתקיים כבר מעכשיו, אם יתקיים התנאי לבסוף, ואין צורך להמתין לשם תחולת הדבר עד שיתקיים התנאי בפועל.

לדוגמא: הנותן גט לאשתו ואומר לה: "הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתיים זוז", כשיתקיים התנאי שהתנה עמה ותתן לו מאתיים זוז, הרי היא מגורשת משעת נתינת הגט לידה. שכן כל האומר את תנאו בלשון "על מנת", הרי זה כאומר "זה גיטך מעכשיו". לכן, אפילו אם נקרע הגט או אבד קודם קיום התנאי, אינה צריכה גט אחר.