הרב התולדות אהרן ומשה חכם ברוך מעלם

ה"תולדות אהרן ומשה" בכמוהר"ר ציון יצחק חכם ברוך מעלם מחבר הספרים "תולדות אהרן ומשה" ו"מוסר ישמח לב" חייו ופעולותיו |ממייסדי ישיבת "בני ציון" על קבר רחל אמנו ע"ה |-הוציא לאור את ספריו של זקנו רבינו מהרש"ם שנדוך בטרם נפסדו צאצא לרבינו המהרש"ם שנדוך בעל ה"קול ששון" ועוד ומיוחס דרך אמו לנשיאי בבל עד דוד המלך

רבותיו: הגה"ק רבי צדקה חוצין מייסד עדה החרדית לבני ספרד. הגה"ק המקובל חכם אפריים הכהן[1] ראש ישיבת "עוז והדר" שע"י ישיבת "פורת יוסף"[2]. הגאון האדיר רב רבנן חכם עזרא עטייה[3]. הגה"ק המקובל חכם סלמאן בן אליהו[4]. הגה"ק חכם עובדיה הדאיה ראש ישיבת בית א-ל. הגה"ק חכם מרדכי יפת שרעבי והגה"ק חכם סלמאן חוגי עבודי ראב"ד ירושלם.

ידידיו: חכם סלמאן מוצפי. חכם יצחק כדורי. הרב מרדכי אליהו. גיסו חכם ציון ברכה. חכם עזרא יונה[5] וחכם יהודה יהושע חיים צדקה ראש ישיבת "פורת יוסף" גאולה.

תלמיד חבר: חכם שמואל דרזי. חכם שבתי אטון. חכם יהודה מעלם וחכם שלום בכמוהר"ר עובדיה הדאיה.

תלמידיו: הרה"צ רבי יאשיהו פולק. הצדיק הנסתר יוסף דיין. הצדיק רבי שמואל כהן משמשו. הרב מרדכי יצחקי בן אחותו ורב המושב "פורת" ועוד רבים. ! לידה: !! פטירה: || -נולד ביום א' בשבט לערך בשנת ה' תרס"ו ליצירה || נפטר בשנת ה' תשמ"ט ליצירה |מקום הולדתו: בגדאד שבבבל ||מקום פטירה: ירושלם. ישראל. עלייה: שנות ה'תרצ"ו לערך כינוי שם משפחה: מעלם (בערבית. בעברית: מלמד) שם משפחה נוסף: חכם ברוך (על שם סבו, האבא של אביו חכם ציון יצחק [6])

נולד לאביו מלמד התינוקות חכם ציון יצחק[7] ולאמו הצדיקה והחסידה מרת שמחה[8] משפחתו ידועה בהצנע לכת. אין אצלם תארים[9], עם זאת ידעו כולם לקרותו "חכם אהרן" כאילו היה זה שמו, אך בשל כך עדיין מעטים הפרטים שסופרו על ראשית חייו. לידתו לוותה בשמחה אדירה שכן היה זה לאחר פטירת אחיו יחזקאל בבגדאד וכן, לפי המסופר במשפחתו[10], היה אור גדול בבית עת לידתו. בנערותו, עת החלו הדיבורים על הקמת מדינת ישראל, החלו להישמע בבגדאד כינויי גנאי כלפי היהודים המתגוררים ברובע היהודי שבבגדאד, זה גרם ששנאה השתוללה בין ילדי הערבים לבין ילדי היהודים, מסופר שכאשר הבחינה אמו ע"ה בהתגרות שבין הילדים, כצאצאית לשלשלת נשיאים שהיו ממונים מהשלטון הטורקי על החלת סדר ומשמעת הן בין יהודים והן בין גויים, היתה יוצאת לחצר ביתה ופונה באיום לילדי הגויים כי באם ימשיכו בהתגרות הזו, הוא מיד תקרא לבנה חכם אהרן שיאמר הוא פסוק ואז רע ומר יהיה גורלם והילדים המתגרים היו נמלטים משמועה זו על נפשם. למד בנערותו עם הרב הגדול המקובל חכם שמואל דרזי ועם זקן המקובלים חכם יצחק דיבה כדורי. חכם שמואל דרזי סיפר על נערותו של חכם אהרן ב"ר ציון יצחק חכם ברוך מעלם כי מנהגו היה לישון על ספסל ב"מדרש בית זליכה" כשכיפה גדולה עוטפת את ראשו וחבלים לידיו וחכם אהרן ביקשו שאם רואה הוא כי מגיעה עת חצות ליל והוא ישן- ימשוך אותו הוא בחבלים הללו ויעיר אותו לאמירת "תיקון חצות". בבגדאד הוא התייתם מאמו, שגם כן אחיותיה נפטרו אומנם אחר עלותן לארץ הקודש אך בזו אחר זו. בשנות השלושים לחייו עלה לארץ הקודש בצורה שקטה עם אביו כשאור דולק בבית ורכוש רב נמצא בו כדי שלא יכירו בכך השלטון, אז הורו לו רבותיו הגדולים חכם סלמאן חוגי עבודי וחכם אפריים הכהן כי על אף הספקות הכרוכות בכך[11]- הגיע העת לשאת אשה. הוא יצא למסע ארוך ומפתל בדרכים בלתי מובנות של אותן שנים והגיע לציונו של התנא רבי מאיר בעל הנס, שם חלם על זוגתו לעתיד, ולציונו של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי במירון. כשעלתה בת אחות אמו מרת סעידה לארץ הקודש בשנות ה' תש"ח, הכריז רבו הרב הגדול המקובל חכם אפריים הכהן כי "הגיעה זוגתו של חכם אהרן" והוא אכן היה השדכן. זוגתו לעתיד חלמה אז כי אמו של ה"תולדות אהרן ומשה" מוסרת לה מגש ובו זר פרחים וארבעה כיפות כשהיא אומרת לאחות אמה שעדיף כי תתן מגש זה לבנה הצדיק. בעתיד צהלה משמחה כשראתה כי נולדו להם ארבעה בנים ובת אחת כמו ציור החלום. בהמשך ייסד עם ידידו המקובל חכם סלמאן מוצפי את ישיבת "בני ציון" על קברה של רחל אמנו, מחשש כי בלילה ספרי הקודש יגנבו, היו ה"תולדות אהרן ומשה" ואחיו חכם יוסף נושאים כל ערב את ספרי הקודש על כתפיהם בשקים ובעת חצות הלילה שבים לקברה של רחל אמנו ע"ה כשהשקים ללומדי הישיבה שוב על כתפיהם[12]. היה בדעתו לערוך תיקון מסוכן מאוד לו עצמו למען קירוב הגאולה, אך מנעו ידידו חכם סלמאן מוצפי ממעשה זה בכך שבחר שלא להשתתף עמו בכך ולא ניתן לערוך תיקון זה יחידי[13]. עסק בתיקוני נפטרים. באחד מהתיקונים סיפרה רעייתו שהיתה דמות יונה בבית כשהבית סגור וקור עז בחוץ, דמות היונה הגיעה למיטת הצדיק והקיפה את המיטה וכשהתעורר ה"תולדות אהרן ומשה" סיפר שהדבר ידוע לו ממה שחלם באותה עת וזוהי הנשמה שתוקנה שבאה להודות לו על כך. הצדיק חכם יחזקאל ירוחם חתנו של ידיד ה"תולדות אהרן ומשה" הרב המקובל המקובל חכם סלמאן מוצפי סיפר כי היו הם עורכים תיקון לכפרת עוונות בהכנסת גופם לדוד מי קרח, ה"תולדות אהרן ומשה" כאילו לא השתתף בתיקון משאין ביכולתו, אך כשפנה הרב ירוחם להורדת דוד מי הקרח מגג בית הכנסת "מנחת יהודה" שם התיקון נערך, מצאו קפוא ומעולף, הוא אז חימם לו מים והצליח להשיב לו את רוחו. היה בתענית דיבור כל חייו מלבד דיבור שנצרך ביותר ושמסוג הנאמר עליו בחז"ל "שיחת חולין של תלמידי חכמים". הרה"צ רבי יאשיהו פולק מחסידות ביאלה מספר שנקשר הוא אליו בתחילה ממראה שראה במירון של אותם ימים בהם היתה כברת דרך קשה ביותר למירון, נסיעה בטקסי לתחנת הרכבת ליד גן הפעמון, רכבת לבית שמש, נסיעה לחיפה, מחיפה נסיעה לצפת, ירידה בכביש ועלייה על קוצים וברקנים לציונו של רשב"י כאשר הזמנים של הרכבים הציבוריים מעיר לעיר היו רק שלושה פעמים ביום ואם לא מספיקים להגיע למירון ביום אחד- אז מגיעים רק ביום שלאחריו. הוא הגיע לשם במסירות נפש ופנה לישון שם. באמצע הליל שמע קול רעש ופחד על נפשו מאוד. בהמשך התקרב אליו הקול ואז שמע שמבקש הוא משהו להדליק בו אש, הרב יאשיהו פולק פחד ואמר 'לא. אין לי כזה דבר'. עבר זמן מה והנה נדלקת אש והרב פולק יאשיהו עוקב אחריה בפחד לאן היא מגיעה, עד שראהו בוכה בבכי מר ונשגב מהבנה במנגינת "נהרות בבל" משם הגיעה הדמות בראשיתה ומיד חקר אחר אותה הדמות עד שנקשר אליה בכל נפשו ומאודו וכך נהיה לתלמידו ומקורבו. ידוע היה בחלומות נשגבים של חזיונות על העתיד ולחיזוקם של אנשים הצריכים לכך גילה כי אף ראה את מקומו לעתיד בגן עדן. הרב הגדול המקובל חכם מרדכי שרעבי נהג להדר לו באומרו "ברוך הבא, גברא רבה" עת הגיע ללמוד עמו קבלה וגיסו המקובל האלקי חכם ציון ברכה אמר עליו "הלוואי והיו לי רבע ממידותיו, הייתי מסתפק בזה". הגה"צ רבי בנימין זאב חשין מחסידות ברסלב ראהו בכניסה לכותל המערבי לבוש בבגדי השבת כמנהגו בימי השישי וכאומרו שאז נפגשים שם עם נשמות האבות הקדושים אברהם, יצחק ויעקב, כשהבחין בו הרב חשין ניגש לנשק את ידו ואילו ה"תולדות אהרן ומשה" חשב אף הוא לנסות זאת מול ידו של הרב חשין. אחר כך נשאל הרב חשין, שנודע בהבנת חכמת הפרצוץ להפליא, מה ראה כעת, השיב הרב חשין כי ראה עמוד של אש מיתמר ועולה מפניו הקדושות. חילק תפילין מהודרים מאוד של רש"י, של ר"ת ושל שימושא רבה, לאנשים שידם לא היתה משגת זאת על אף כך שחי היה בעוני ומחסור ועודד מאוד במרץ להניח לכל הפחות את זוג התפילין לדעת רבינו תם. הוא עצמו הניח אף שימושא רבה בתפילת המנחה כמנהג רבינו האר"י הקדוש. בעריכת חיבורו "תולדות אהרן ומשה" התייעל בהבנת לשון הקודש צחה להבנת הקוראים בידידו ותלמידו הרב הגדול המקובל חכם שמואל דרזי - ראש ישיבת "ניות ברמה", ברב הגדול המקובל רבי שלום בכמוהר"ר עובדיה הדאיה - ראש ישיבת "בית א-ל" ובראשון לציון הרב הגדול הגאון החסיד המקובל רבי מרדכי צמח בכמוהר"ר סלמאן בן אליהו זצ"ל ואילו בחיבורו "מוסר ישמח לב" כתב ככתבם וכלשונם את דברי רבותיו הגדולים זצוק"ל. עת פטירתו ביום ל' סיוון של שנת ה' תשמ"ט בכה עליו זקן המקובלים חכם יצחק כדורי עמו למד בחברותא. רב רבנן חכם יהודה יהושע חיים צדקה אמר אז כי המגן של עם ישראל נסתלק כשהוא קישר דבריו לפיגוע של דרדור רכב ציבורי גדול עם ארבעים ואחת נספים לתהום ליד טלזסטון באומרו שזה בגלל שאין את "המגן" שהיה עד כה, אמרו כי חכם יהודה צדקה נמצא צודק בדבריו כשאף אמר "קרה מה שלא קרה משך חמישים שנה" בנוגע לפיגוע זה, כי אכן זו גם לא היתה הפעם האחרונה של פיגוע שכזה[14] ואף קולו החזק של ראש ישיבת "ראשית חכמה" שר התורה והיראה חכם שבתי אטון נישא אז ברמה בכוונו לאותם דברים של חכם יהודה צדקה. עסק בטהרתו: הגה"צ חכם יוסף עדס מראשי ישיבת "פורת יוסף".

הספידוהו: רב רבנן חכם יהודה יהושע חיים צדקה. המגיד הירושלמי הרב שבתי יודלביץ. שר התורה חכם שבתי בכמוהר"ר בן ציון אטון. מראשי ישיבת "פורת יוסף" חכם יוסף עדס. מראשי ישיבת "פורת יוסף" חכם יהודה מעלם. הגאון המקובל רבי יעקב ב"ר משה הלל. הדרשן המופלג הרב בן ציון בכמוהר"ר סלמאן מוצפי. הדרשן הרב חיים גזית. ועוד.

תצוגה מקדימה של הערות ↑ אביו של הגאון רבי שלום כהן ראש ישיבת "פורת יוסף" עיר העתיקה ↑ מייסד הישיבה הגה"ק המקובל חכם בן ציון חזן - חזנו של מופת הדורות מרנא הבן איש חי ע"פ הוראתו של רבו ↑ במכתבי קודשו גם נמצא שכתב על רבו "ושאלתי לחכם עזרא עטייה..." ↑ בעל הספרים "כרם שלמה" כפתיחה ללימוד הקבלה ולספרו הקדוש של מהרח"ו "עץ חיים" ואביו של הראשון לציון הרב הגדול הגאון המקובל חכם מרדכי אליהו ↑ מרמת גן עמו התכתב רבות ↑ בספר "קץ הימין" כתב הגה"צ רבי יהושע משה: הרב ברוך, חכם וחסיד גדול היה, התחתן למשפחת רבי ששון מרדכי וכו' ↑ חכם ציון יצחק, תלמידו של מופת הדורות רבינו יוסף חיים המכונה מרנא הבן איש חי, נהג לסיים כל יום את כל ספר התהילים בנוסף לסדר לימודו היומי, שימש ראש מתיבתא במדרש בית זליכא בבגדאד ↑ אמו היא צאצאית למהר"ם שנדוך, בעל הספרים: קול ששון, דבר בעתו, מזמור לאסף, כנף רננים, שם טוב, שמן ששון, תהלה לדוד, שדה לבן ואמרי ששון, ידועה לחסידה וקדושה: צאצאיה מספרים בספר "ואת עלית על כולנה" על מרת שרח המכונה "נונה" מאור יהודה, בתה, שאמותם הצדיקות שלהן היו שני כיסויי ראש ולא ראו להן אף שערה מראשן היו אומרות עליה; "מדוע אומרים עלי שאני צדיקה, הן לאמי היה כיסוי ראש אחד נוסף על שלי ואני הצדיקה?" היא היתה אחות למרת חניני אם רעייתו של הצדיק הקדוש מגנן של ישראל חכם אהרן משה בכמוהר"ר ציון יצחק חכם-ברוך-מעלם בעל ה"תולדות אהרן ומשה" ולמרת גורג'יה אמו של הגאון הרב עובדיה יוסף, מחבר הספרים: יביע אומר, יחווה דעת, חזון עובדיה, מאור ישראל, ענף עץ אבות ועוד, שאביו הצדיק יעקב עובדיה, עקב עוניו מאותם ימים, היה נעזר רבות במשפחה, הענייה אף היא, של ה"תולדות אהרן ומשה" שתרמו לו באורח קבע מקום בביתם לבישול ביצים לבני משפחתו ↑ הוא היה מורה דרכן גם של אחיותיו הקדושות בקבלה על כך מהוריהן, אך אחותו שהוא היה בתחילה מורה דרכה, מרת נזימה פנינה ע"ה, הנשואה לרב הגדול המקובל האלקי חכם ציון ברכה היתה מתחננת שיפסיקו לקרוא לבעלה ולבנה הגאון רבי יצחק ברכה יבלט"א - ראש ישיבת "עטרת יצחק" בתואר רב, ספר תולדות חייה, כמו כן, בספר "הוי מתלמידיו של אהרן" על תולדות חייו, הובא מעשה מבנו מאיר שסיפר כי עמד על כך אביו שימחוק הוא את התואר "חכם" הנוסף לשמו בכל ספר וספר מספרי "תולדות אהרן ומשה" שהוציאו עם שמו ↑ הובא בחיבור "הוי מתלמידיו של אהרן" פרק ג' "בית של קדושה" ↑ חכם אהרן; מחשבה שאיננו ראוי כי יהיו לו ילדים ↑ משמשו בקודש הרב שמואל כהן גבאי בית הכנסת עזרא הסופר סיפר שלכל עניין שבקדושה בחר ללכת רגלי ↑ ספר "הוי מתלמידיו של אהרן" מסיפורו של הדרשן הרב בן ציון יבלט"א בנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי ↑ ספר "הוי מתלמידיו של אהרן" והקלטת קולו