אנציקלופדיה תלמודית:פי תקרה

הגדרת הערך - חודה של תקרה שחשובה כיורדת וסותמת ונעשית כמחיצה

הדין ומהותו

^הדין

פי תקרה היינו במקום המקורה ללא דופן, רואים כאילו חודה של התקרה, נמשך ויורד עד למטה^[1], ונעשית כמחיצה^[2]. ויש שכתבו שאינו נחשב מחיצה, אלא שפי תקרה מבדיל אותו מרשות אחרת^[3]. ויש שכתבו שתורת פתח* עליו^[4]. ודנו בפי תקרה לענין טלטול בשבת^[5], לעשות המקום שחוצץ להיות רשות-היחיד*^[6]. וכן לענין לעשותו דפנות לסוכה^[7]. וכן לענין כלאי-כרם*, להבדיל בין גפנים לזרעים^[8].

^מקורו

מקור הדין של פי תקרה, יש מן ראשונים שמתורת גוד-אחית* הוא^[9], שנאמרה הלכה למשה מסיני^[10], ויש מן האחרונים שכתבו שעיקר ההלכה למשה מסיני של גוד אחית באה ללמד על פי תקרה^[11]. ויש מן הראשונים שכתבו שפי תקרה וגוד אחית שני דינים הם^[12], שהרי פי תקרה הוא דוקא ברחב ארבעה לסוברים כן^[13], וגוד אחית אינו אלא במחיצת עשרה^[14]. ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם שפי תקרה מדרבנן הוא^[15], ויש שכתבו לחלק, שבשבת אין פי תקרה מועיל אלא מדרבנן, ובסוכה מועיל מן התורה^[16], לפי שבסוכה צריך מחיצות לעשותו בית, לזה מועיל פי תקרה, אך בשבת שצריך מחיצות למנוע הילוך הרבים, לזה אינו מועיל פי תקרה^[17], או שמועיל דוקא לענין דופן ג' בסוכה שאינו אלא טפח^[18].

^מחיצה אפילו שבוקעים תחתיה

בטעם הדבר שאומרים פי תקרה ואף על פי שהגדיים בוקעים במקום המחיצה, וכל מחיצה שהגדיים בוקעים בה אינה מחיצה לסוברים כן^[19], יש שפירשו שדוקא בדופן ג' בסוכה שהקל הכתוב בדינו^[20], הקלו להתיר בו אף שבוקעים בו^[21]. ויש שפירשו שדוקא גוד-אחית* אין אומרים בשבוקעים בה^[22], אבל פי תקרה - שלדעתם אינה מדין גוד אחית^[23] - אומרים אף בבוקעים בה^[24]. ויש שפירשו שכיון שאומרים בה גוד אחית, הרי היא כאילו סתומה^[25]. ויש שפירשו שהלכה למשה מסיני הוא שאומרים פי תקרה, ולפיכך אין חוששים במה שבוקעים בה^[26]. ויש שפירשו שאין חיסרון שבוקעים בה אלא במחיצה הבאה לחצוץ ולמנוע רגל הרבים, אך פי תקרה היא מחיצה הפתוחה לגמרי ואינה באה לחצוץ, ובכזה מחיצה אין חיסרון שבוקעים בה^[27]. ויש שפירשו שמאחר שפי תקרה מדין פתח הוא לסוברים כן^[28], בפתח אין חסרון במה שבוקעים בו^[29].

^דעות תנאים ואמוראים

אם אומרים פי תקרה ובאיזה אופנים, נחלקו אמוראים בדבר: רב אמר באכסדרה*^[30] בבקעה, שמטלטלים בה בשבת, שפי תקרה של האכסדרה יורדת וסותמת, ונמצא שהאכסדרה מוקפת מחיצות^[31], וכן הלכה^[32]. וכן אמר אביי לענין סוכה בחצר המוקפת אכסדרה, שמסכך על גבי אכסדרה, וכשרה הסוכה^[33], ופירשו בלשון אחד בגמרא בדעתו שסובר שפי האכסדרה יורד וסותם, ונמצא החצר מוקפת מחיצות^[34], ובלשון אחר בגמרא פירשו בדעתו שאינו מתיר אלא כשיש לאכסדרה פצימין וניתר על ידי לבוד*^[35], ונחלקו ראשונים בדבר: יש שפירשו שסובר שאין אומרים פי תקרה לסוכה, לפי שמחיצות פי תקרה של האכסדרה נעשו להיות מחיצה לחלל האכסדרה ולא לסוכה שחוצה להם – ולא נאמרה הלכה למשה מסיני שאומרים פי תקרה, אלא למחיצה העשויה לחלל שלה^[36] - ולא הכשיר אלא משום לבוד, שיש בין הפצימין פחות מג'^[37]. ויש שפירשו, שאין בין הפצימין פחות מג' אלא הם בסוף הדפנות ורחוקים זה מזה, ומכל מקום כיון שיש היכר פצימים בזה אומרים פי תקרה^[38]. שמואל אמר באכסדרה בבקעה שאין מטלטלים בה^[39], שאין אומרים פי תקרה יורד וסותם^[40], ונחלקו ראשונים בדעתו: יש שכתבו שהוא דוקא בפרוצה מארבע רוחות – שאין עושים כל הרשות על ידי פי תקרה^[41] - וסובר שאין אומרים פי תקרה בארבע רוחות, אבל אם יש לה מחיצה אחת, אומרים בה פי תקרה בשלש רוחות^[42]. ויש שכתבו שהוא דוקא בשאין שם אלא שלש מחיצות והרביעית פרוצה כולה, אבל אם יש ארבע מחיצות, ואחת נפרץ ממנה, אומרים בו פי תקרה^[43]. רבא אמר שהמסכך על גבי אכסדרה, פסולה הסוכה^[44], וכן הלכה^[45], ובגמרא אמרו בדעתו שאפשר שדוקא במסכך על גבי אכסדרה אין אומרים פי תקרה, לפי שמחיצות פי תקרה של האכסדרה נעשו להיות מחיצה לחלל האכסדרה ולא לסוכה שחוצה להם – ולא נאמרה הלכה למשה מסיני שאומרים פי תקרה, אלא למחיצה העשויה לחלל שלה^[46], ויש מפרשים שמדרבנן אין אומרים פי תקרה לחלל שחוצה להם, אבל מן התורה אומרים פי תקרה^[47] - אבל לחלל האכסדרה, כגון לענין שבת, אומרים פי תקרה^[48]. בדעת התנאים יש מן הראשונים שכתבו שנחלקו בדבר, שהסוברים במחיצה תלויה שאינה מתרת^[49], אף אין אומרים פי תקרה^[50]. ויש מן הראשונים שחולקים וסוברים שאף הסוברים שאינה מתרת יכולים לסבור שאומרים פי תקרה^[51].

^באופן שנחלקו רב ושמואל

בדעת רב ושמואל שנחלקו לענין טלטול בשבת אם אומרים פי תקרה^[52], נחלקו בגמרא בדעתם: ללשון ראשון בגמרא, נחלקו בפרצה יותר מי' אמות – שאין לו תורת פתח*^[53] - שלרב אומרים פי תקרה^[54], ואף שאין לו פצימין בצדדיו, שאין לו תורת פתח^[55], ולשמואל אין אומרים פי תקרה^[56]. וללשון שני בגמרא, בפרצה ביותר מי', לדעת כולם אין אומרים פי תקרה – כיון שאין בו פצימין^[57] - ונחלקו דוקא בפרצת י', שלרב אומרים פי תקרה^[58], ואף על פי שאין פצימין שאין לו תורת פתח^[59], ולדעת שמואל אין אומרים פי תקרה^[60]. להלכה יש שפסקו כרב בלשון ראשון^[61]. ויש שפסקו כרב בלשון שני^[62].

^באיזה רוח

באיזה רוח אומרים פי תקרה, נחלקו ראשונים בדעת אמוראים: א) יש סוברים שאף אם אין מחיצות בכל הרוחות אומרים בכל הרוחות פי תקרה^[63]. ב) יש סוברים שאף אם אין מחיצות בכל הרוחות אומרים פי תקרה דוקא בג' רוחות, ולא בד' רוחות^[64]. ג) ויש סוברים שדוקא אם יש מחיצה אחת, אומרים פי תקרה בשאר שלש מחיצות^[65]. ד) ויש סוברים שאף בב' מחיצות ואפילו שאין עומדות זו אצל זו, אומרים פי תקרה^[66]. ה) יש סוברים שדוקא אם יש ב' מחיצות עומדות זו אצל זו ("כמין גא"ם"), שהדרך לעשות במקום כזה קצת דברי צניעות, אומרים פי תקרה בשאר רוחות^[67]. ו) ויש סוברים דוקא בשיש שלש מחיצות, אומרים פי תקרה ברוח רביעית^[68]. ז) ויש סוברים דוקא ביש ארבע מחיצות, ואחת נפרצה אפילו יותר מעשר, אומרים בו פי תקרה^[69]. על כלאי-כרם* שפי תקרה נעשה בו מחיצה אף ברוח אחת, ובטעם הדבר, ע"ע כלאי כרם^[70].

התקרה

^השוה את קירויו

פי תקרה הוא דוקא בשרואים את חודה של התקרה אבל בשאין רואים אותה כגון חצר המוקפת אכסדרה, וסיכך את החצר והניח את הסכך בשוה לתקרת האכסדרה שאין רואים את חודה של התקרה, אין אומרים בה פי תקרה^[71].

^רוחב התקרה

רוחב התקרה שאומרים בה פי תקרה, כתבו ראשונים שהוא דוקא ברחבה ד'^[72], שהיא תקרה חשובה, שאומרים פי תקרה ולא פי קורה^[73], ובפחות מד' אינה מחיצה מן התורה, אך מדרבנן יש מן האמוראים שסוברים שהיא מחיצה^[74], וכן יש שכתבו שלענין מחיצת טפח שצריך במחיצה שלישית בסוכה^[75], דאינה מחיצה ממש אלא סתימת אויר^[76], די במחיצת טפח^[77]. ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם שאומרים פי תקרה אפילו בשאינה רחבה ד' ברוח אחת אם שאר רוחות מוקפות מחיצה^[78], ומכל מקום צריך שתהא רחבה טפח^[79].

^עובי הפה

עובי הפה שאומרים בו פי תקרה הוא דוקא ברחב טפח אבל בפחות מכך אין אומרים פי תקרה^[80]. ויש סוברים שאף בפחות מטפח אומרים פי תקרה^[81].

^חוזקה

בחוזק התקרה שאומרים בו פי תקרה, כתבו ראשונים שהוא דוקא בראויה לקבל עליה מעזיבה^[82]. וכן כתבו אחרונים להלכה^[83]. ויש חולקים וסוברים שאף באינה ראויה אומרים פי תקרה^[84].

^מלא פגימות

פי תקרה שאינו חלק שיש בו מלא פגימות, כתבו ראשונים שאין אומרים בו פי תקרה^[85], לפי שאין לו פה^[86].

^עגול

תקרה שחודה עגול, אין אומרים בה פי תקרה^[87], שאין לה פה^[88].

^מחיצה תלויה

מחיצה תלויה אין אומרים בה שיורד וסותם^[89], שאומרים פי תקרה ולא פי מחיצה^[90].

באופנים שונים

^בשרבים בוקעים

מקום שרבים בוקעים בו, כגון במפולש, אין אומרים פי תקרה^[91]. ויש מן האחרונים שכתבו בדעת הראשונים שהוא דוקא ברשות הרבים, או במקום שנעשה בכוונה להילוך רבים, אבל באכסדרה בבקעה אף שמפולש אומרים בו פי תקרה^[92]. ויש מן הראשונים סוברים שבכל מקום שהוא מפולש אין אומרים פי תקרה^[93]. ויש סוברים שאף במפולש אומרים פי תקרה^[94].

^במשופע

תקרה העומדת בשיפוע כתבו ראשונים בדעת אמוראים שאין אומרים בו פי תקרה^[95], שאין לה פה^[96], ויש שפירשו לפי שאינו ראוי לסתום ביושר כנגד סוף התקרה, אלא לסתום באלכסון^[97]. ויש מן האחרונים שכתבו בדעת אמוראים שחולקים וסוברים שאומרים בו פי תקרה^[98].

^בקרן זוית

בקרן זוית, כתבו ראשונים בדעת אמוראים שאין אומרים פי תקרה, כגון בית שנפרץ הקירוי בקרן זוית באלכסון עם המחיצות שבשני רוחות, אין אומרים בו פי תקרה^[99], שפי תקרה משום פתח הוא לסוברים כן^[100], ואין עושים פתח בקרן זוית^[101]. ולסוברים שאין פי תקרה משום פתח^[102], אף בקרן זוית אומרים פי תקרה^[103].

^שלא כנגד כתלים

שלא כנגד כתלים, כגון תקרה שבולטת חוץ למחיצות הבית, כתבו ראשונים שאין אומרים בו פי תקרה^[104], שאין פי תקרה סותם אלא עם כתלים^[105]. ויש מן הראשונים סוברים שסותם אף כשאין כתלים כלל^[106].

^בבנין עראי

בבנין עראי כגון בסוכה, יש מן הראשונים שכתבו שאין אומרים בו פי תקרה, שלא אמרו כן אלא בבנין קבוע, ולפיכך הצריכו בכל סוכה ג' דפנות^[107], ולא אמרו שדי בו בב' דפנות ופי סכך הסוכה תסגור דופן השלישי^[108]. ויש חולקים וכתבו שאף בסכך אומרים פי תקרה^[109].

^בסוכה שלא לשמה

בסוכה יש מן הראשונים שכתבו בדעת אמוראים שאין אומרים פי תקרה כשלא נעשה התקרה לשם סוכה, שאף על פי שאין צריכים בדפנות הסוכה עשייה לשמה, מכל מקום אין מקילים כל כך לעשות מחיצת פי תקרה שאינה לשמה^[110].

^בגובה מכ'

תקרה גבוה מעשרים אמה נחלקו ראשונים אם אומרים בה פי תקרה: יש סוברים שאומרים בה פי תקרה^[111]. ויש סוברים שאין אומרים בה פי תקרה^[112].

^נעשית מאליה

תקרה הנעשית מאליה, נחלקו אחרונים אם אומרים בה פי תקרה: יש שכתבו שאומרים פי תקרה^[113]. ויש שכתבו שאין אומרים פי תקרה^[114], שאין פי תקרה אלא דוקא בשנעשה לשם מחיצה^[115]. ויש שנסתפקו בדבר^[116].

הערות שוליים