אנציקלופדיה תלמודית:שבורה

הגדרת הערך - בעל חיים שיש שבר באבריו, שנאסר משום כך באיסור טרפה*.

הטרפות הכלולות בה

שבורה היא אחת משמֹנה מיני טרפות שנאמרו למשה בסיני^[1], שבהן כלולות כל הטרפות^[2]. ואֵלו הטרפות הכלולות בסוג שבורה:

שברים בצלעות ובשדרה

א) בהמה שנשתברו רוב צלעותיה, מעשרים ושתים הצלעות הגדולות שיש בהן מח, ונשתברו מחציין כלפי השדרה, הרי היא טרפה^[3], והיא בכלל שבורה^[4]. על פרטי הדינים ע"ע צלעות.

ב) בהמה שנעקרו רוב צלעותיה היא טרפה^[5], והיא בכלל שבורה^[6], ונחלקו אמוראים באיזה רוב צלעות מדובר, אם רוב צד אחד, שהן שש צלעות, או רוב שני צדדים, שהן שתים עשרה צלעות^[7], על פרטי הדינים ע"ע צלעות.

ג) נעקרה צלע, אפילו אחת, וחצי חוליה עמה, הבהמה טרפה^[8], והיא בכלל שבורה^[9]. על פרטי הדינים ע"ע צלעות וע' שדרה.

ד) נעקרה חוליה מן השדרה, אפילו מן החוליות שאין עליהן צלעות, בית הלל סוברים שהבהמה טרפה, ובית שמאי סוברים שאינה טרפה, נעקרו שתי חוליות, לדברי הכל הבהמה טרפה^[10], וטרפה זו של חוליה או חוליות שנעקרו, היא בכלל שבורה^[11]. על פרטי הדינים ע"ע שדרה.

שברים ברגלים

כמה אופנים של שברים ברגלים, נחלקו בהם ראשונים אם הם בכלל שבורה:

א) בהמה שמוטת ירך*, או שבוקא-דאטמא* שלה, היינו הראש העגול של הירך, זז ממקומו – שיש ראשונים סוברים שהן דבר אחד, ויש סוברים שהן שני דברים^[12] - באופנים מסוימים הבהמה טרפה^[13]. יש מן הראשונים שכתבו שהיא בכלל שבורה^[14]. ויש חולקים וסוברים שאינו בכלל שבורה אלא בכלל נטולה*^[15], או בכלל שמוטה*^[16]. על פרטי הדינים בשמוטת ירך בבהמה ובעוף ע"ע בוקא דאטמא.

ב) בהמה שנחתכו רגלה מן הארכובה* ולמעלה, או שנשבר העצם ואין רוב הבשר קיים, היא טרפה^[17]. יש מן הראשונים שכתבו שהיא בכלל שבורה^[18]. ויש חולקים וסוברים שאינה בכלל שבורה אלא בכלל חסורה*^[19]. על פרטי הדינים, ועל איזו ארכובה מדובר, ואם מדובר כשנחתך צומת-הגידים*, ע"ע ארכובה וע' צומת הגידים וע' רגל.

נחבסה הגולגולת

בהמה שנחבסה – נתרוצצה^[20] - הגלגֹלת* שלה ברובה, היא טרפה^[21], וטרפה זו היא בכלל שבורה^[22]. ונסתפקו בגמרא באיזה רוב גלגלת מדובר, אם ברוב גובהה או ברוב היקיפה^[23], על פרטי הדין ע"ע גלגלת.

נדלדלו הסימנים

בהמה שהסימנים שלה נתדלדלו - היינו נעקרו מן הגוף^[24], ויש מפרשים נתפרדו זה מזה^[25] - ברובם, באופנים מסוימים היא טרפה^[26]. יש מן האחרונים שכתבו בדעת ראשונים שהיא בכלל שבורה^[27]. ויש חולקים וסוברים שהיא בכלל נפולה^[28], או בכלל פסוקה^[29].

דיניה

בדיקה

שבורה, כתבו גאונים שהיא צריכה בדיקה^[30], כדרך שאמרו בדרוסה*^[31] ובנפולה*^[32], ומהי הבדיקה, פרשו אחרונים שכשנשברה שבר שאינו מטריף מצד עצמו, צריך לבדוק שמא מחמת השבר נפגע אבר אחר, ומחמת פגיעה זו היא טרפה, כגון כשנשברו צלעותיה, אף באופן שהבהמה אינה נאסרת מחמת השבר, כגון שלא נשברו רובן^[33], צריך בדיקה באברים הפנימיים שכנגד הצלעות, ובחוט השדרה, שמא נפגעו אף הם, וכן כשנשברה העצם במקום צומת הגידים, אף באופנים שהבהמה אינה נאסרת מחמת השבר^[34], צריך בדיקה בגידים, שמא נפגעו אף הם^[35].

בדיקה בזמן הזה

בזמן הזה, יש מן הגאונים שכתבו שמאחר ואין אנו יודעים לעמוד על הבדיקה היטב, אין סומכים על בדיקה, ולא אמרו בדיקה אלא בחכמים הקדומים, שהיו חכמים ובקיאים, ולפיכך בזמן הזה בכל מקום שצריך בדיקה, הבהמה אסורה^[36]. וראשונים חולקים וסוברים שאף בזמן הזה סומכים על בדיקה, שאין-לו-לדיין-אלא-מה-שעיניו-רואות*, אלא שהדיין צריך להזהר לבדוק יפה, ולהביא לפניו כל הטבחים וכל הבקיאים בדבר^[37]. וע"ע דרוסה^[38] וע' נפולה.

הערות שוליים