אנציקלופדיה תלמודית:שמיעה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־08:55, 19 ביוני 2022 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - שמיעת קול דיבורו, או דיבורם של אחרים, באוזן*, לענין קיום מצוות.</span...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - שמיעת קול דיבורו, או דיבורם של אחרים, באוזן*, לענין קיום מצוות.


פתיחה

כשנזכר בלשון התורה שמיעה, יש שבא במשמעות שמיעה ממש[1], בשלושה אופנים: שמיעה, שהיא שמיעה בלבד[2], וכן בא לרוב בלשון חכמים[3]; שמיעה, במובן שמיעה של קבלה[4], וכן בא לעיתים במשמעות זו בלשון חכמים[5]; ושמיעה במובן של הבנה[6]. אף אסיפת העם על ידי השמעת קול נאמרת בלשון שמיעה[7], ולכן יש ששמיעה בא במובן קיבוץ[8]. ויש ששמיעה באה בלשון הנביאים - ובלשון חכמים[9] - במובן של הכרזה[10]. ויש מהגאונים סוברים, שיש בלשון הנביאים שבא שמיעה במובן של התראה[11].

בערך זה ידון ענייני השמיעה, במובן של שמיעה בלבד, במצוות ואיסורים.

על אוזן* שהוא איבר השמיעה, ע"ע אוזן. בהפרת נדרים, שהאב מיפר נדרי בתו והבעל מיפר נדרי אשתו[12], אם הכתוב: ושמע אישה[13], הוא דוקא, ואין הבעל יכול להפר נדרי אשתו בלא שמיעה, או לאו דוקא הוא, אלא שדבר-הכתוב-בהוה*, ע"ע הפרה: השמיעה. על בית-דין* שראו דבר, שדנים עליו על פי ראייתן, ואינם צריכים לשמוע עליו עדות, ע"ע לא תהא שמיעה גדולה מראיה. על איסור שמיעת לשון-הרע*, אף בלא להאמין לדברים, ע"ע לשון הרע[14]. ושם[15], שאם שומע לתועלת, בלא לקבל את הדברים, שאינו עובר על איסור. על שמיעת הדיינים עדות* העדים, ע"ע עדות. על מצוות שבדיבור, שאף השומע יכול לצאת ידי חובתם מדין שומע-כעונה*, ע"ע. על תקיעת-שופר*, שנחלקו גאונים וראשונים אם המצוה היא בתקיעה או בשמיעת התקיעה, ע"ע תקיעת שופר.

למעט חרש

כשנזכר בדין בתורה לשון שמיעה, יש שבא למעט את החרש*, שאינו שומע[16], כדלהלן.

הקהל

א) במצות הקהל*, שנאמר: למען ישמעו[17], החרש פטור[18]. על חרש באזנו אחת, אם פטור מהקהל, ע"ע חרש[19]. ושם[20], על מי שאינו שומע אלא אם כן מדברים אליו בקול רם.

על מצות הראיה*, שהחרש פטור ממנה, שלמדים גזרה-שוה* מהקהל, ע"ע חרש[21] וע' ראיה. על חרש, שנחלקו ראשונים אם פטור מחגיגה*, משום שלמדים גזרה שוה מראיה, או שחייב בה, ע"ע חגיגה[22] וע' חרש[23].

עדות

ב) חרש, השומע ואינו מדבר, פסול לעדות[24], מגזרת-הכתוב*[25], ויש שלמדוהו ממה שנאמר - לענין קרבן-עולה-ויורד* בשבועת-העדות* - ושמעה קול אלה והוא עד[26], ושמעה, להוציא את החרש[27].

על הלימוד השני לפסול חרש לעדות, ע"ע חרש[28] וע' פסולי עדות. על חרש, שאף על פי שפסול לעדות, כשר להעיד על אישה שמת בעלה, להתירה לינשא, ע"ע חרש[29]. על בן-נח*, המדבר ואינו שומע, שכשר להעיד על בן נח חבירו, ע"ע פסולי עדות.

הפרת נדרים

ג) בהפרת נדרים, שהאב מיפר נדרי בתו והבעל מיפר נדרי אשתו[30], בעל - או אב[31] - המדבר ואינו שומע, אינו מיפר[32], שנאמר: ושמע אביה[33], להוציא את החרש[34], ונאמר: ושמע אישה[35], להוציא את החרש[36]. ואף לדעת הסוברים שיכולים האב והבעל להפר בלא שמיעה[37], שכל הראוי לשמיעה, אין שמיעה מעכבת בו[38], מכל מקום חרש כיון שאינו ראוי לשמיעה, השמיעה מעכבת בו[39].

בן סורר ומורה

ד) בבן-סורר-ומורה*, אם היה אביו חרש, או שהיתה אימו חרשת, אינו נעשה בן סורר ומורה[40], שנאמר: איננו שֹׁמע בקֹלנו[41], ולא חרשים[42]. יש מהראשונים מפרשים שהחרשים אינם יודעים אם קיבל דבריהם אם לאו[43], שאם אמר להם איני מקבל - מכם[44] - אינם שומעים אותו[45], ואף על פי שרואים - אחר כך[46] - שאינו מקיים מצוותם[47], מכל מקום התורה אמרה: איננו שֹׁמע בקֹלנו, שמשמע שבשעת הקול אמרו שלא שמע[48], ששמעוהו שאמר איני מקבל מכם[49]. ויש מפרשים שאיננו שֹׁמע בקֹלנו משמע ששניהם אומרים שאינו שומע בקול שניהם[50], שהרי "בקֹלנו", בקול שנינו משמע[51], ואם אחד מהם חרש הרי אינו יודע שהבן אינו שומע בקול השני, שאם האב חרש לא שמע בתוכחת האם ואם האם חרשת לא שמעה בתוכחת האב[52]. יש מהראשונים שכתב שהטעם שאם אביו חרש או אימו חרשת אינו נעשה בן סורר ומורה, מפני שהאכזריות מצויה באלו, ודרך אסמכתא* סמכוה מן המקרא[53].

על השקאת-סוטה*, שאשה* שאינה שומעת אינה ראויה לשתות, ע"ע חרש[54].

השמעה לאוזן

קריאת שמע

בקריאת-שמע*, אם צריך להשמיע לאזנו מה שהוא אומר, נחלקו תנאים: א) לדעת ר' אלעזר בן עזריה - וחכמים[55], ור' יוסי[56], ורבי[57], ותנא קמא במשנה[58]. ויש הסוברים כן אף בדעת ר' יהודה[59]. ויש הסוברים כן אף בדעת ר' מאיר[60] - צריך להשמיע לאזנו[61], אם משום שדין זה הוא מן התורה[62], שנאמר: שמע[63], השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך[64] - ויש גורסים אף: ולהלן הוא אומר: הסכת ושמע ישראל[65], מה להלן בהסכת אף כאן בהסכת[66] - או שחיוב זה אינו אלא מדרבנן[67]. ב) ולדעת ר' מאיר - וכן לברייתא ששנה ר' יהודה בריה דר' שמעון בן פזי[68] - אינו צריך להשמיע לאזנו[69], שנאמר: אשר אנכי מצוך היום על לבבך[70], אחר כוונת הלב הן הן הדברים[71].

לסוברים שהקורא קריאת שמע צריך להשמיע לאזנו[72], אם לא השמיע לאזנו, נחלקו תנאים: א) לדעת תנא קמא במשנה - וחכמים בברייתא[73]. ור' יהודה[74] - יצא[75], שהם למדים מהמילה שמע[76], שקריאת שמע היא בכל לשון שאתה שומע[77], והם למדים ממה שנאמר: אשר אנכי מצוך היום על לבבך[78], אחר כוונת הלב הן הן הדברים[79]. ב) ולדעת ר' יוסי - ורבי[80]. ויש הסוברים כן אף בדעת ר' מאיר[81] - לא יצא[82], שנאמר: שמע[83] - והוא כאילו אנו קוראים: שַׁמַּע[84] - השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך[85]. ור' יוסי למד מכתוב זה אף הדין שקריאת שמע בכל לשון[86]. ורבי חלוק על דין זה, וסובר שקריאת שמע ככתבה[87].

להלכה פסקו בתלמוד שהקורא את שמע צריך מלכתחילה להשמיע לאזנו[88], ובדיעבד*, אם לא השמיע לאזנו יצא[89], וכן כתבו ראשונים להלכה[90].

יש מהאחרונים סוברים שלדעת הסוברים - וכן הלכה[91] - שהקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא[92], מכל מקום חרש* אפילו בדיעבד לא יצא, שודאי גרוע יותר מאותו שיכול להשמיע רק שלא השמיע לאזנו שהוא בן שמיעה על כל פנים, מה שאין כן בחרש, שכן במסקנה מסיק התלמוד שר' יהודה סבור כר' אלעזר בן עזריה[93], והוא לומד מהכתוב: שמע[94], שהקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו[95], וכתוב זה משמע שמעכב אף בדיעבד[96], ועל כרחך שלא בא ללמד אלא על חרש[97].

הקורא את קריאת שמע, שבדיעבד אם לא השמיע לאזנו יצא - לסוברים כן[98], וכן הלכה[99] - אם גם כשמהרהר בליבו ואינו מוציא בשפתיו דיבור יוצא בדיעבד, שהרהור-כדבור*, או שאינו יוצא, שהרהור אינו כדיבור, ע"ע הרהור כדבור[100] וע' קריאת שמע.

ברכת המזון

בברכת-המזון* צריך שישמיע לאזנו מה שהוא אומר[101], שאף שלא כתוב בו שמע, תיקנו חכמים שדינו כקריאת-שמע*[102] - שצריך להשמיע לאזנו, לסוברים כן[103], וכן הלכה[104] - או שמדאוריתא צריך להשמיע לאזנו, שדינו נלמד מקריאת שמע[105]. ואם לא השמיע לאזנו, נחלקו אמוראים: א) לדעת סתם התלמוד הדבר תלוי במחלוקת התנאים בקריאת שמע, שלסוברים שבקריאת שמע אף בדיעבד לא יצא[106], גם בברכת המזון כך[107]. ב) ולדעת רב יוסף, לא נחלקו אלא בקריאת שמע, שיש בה לימוד מיוחד להצריך שמיעת האוזן[108], אבל בברכת המזון לדברי הכל יצא[109].

להלכה פסקו ראשונים שאם לא השמיע ברכת המזון לאזנו, יצא[110].

לדעת הסוברים שחרש* הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, אפילו בדיעבד לא יצא[111], אף בברכת-המזון*, שאחד מברך ואחרים שומעים ויוצאים[112], אין יוצאים בברכתו של חרש[113].

המברך ברכת המזון, שבדיעבד אם לא השמיע לאזנו יצא - לסוברים כן[114], וכן הלכה[115] - אם גם כשמהרהר בליבו ואינו מוציא בשפתיו דיבור יוצא בדיעבד, שהרהור-כדבור*, או שאינו יוצא, שהרהור אינו כדיבור, ע"ע הרהור כדבור[116].

שאר ברכות

כל הברכות* כולן צריך שישמיע לאזנו מה שהוא אומר[117], שחכמים שתיקנו הברכות תיקנו שיאמרו אותן בשמיעת האוזן כמו בקריאת שמע[118] - שצריך להשמיע לאזנו, לסוברים כן[119], וכן הלכה[120] - ואם לא השמיע לאזנו, נחלקו אמוראים: א) לדעת סתם התלמוד - ולדעת רב מתנה בירושלמי[121] - הדבר תלוי במחלוקת התנאים בקריאת שמע, שלסוברים שבקריאת שמע אף בדיעבד לא יצא[122], גם בברכות כך[123], שחכמים שתיקנו הברכות תיקנו שיאמרו אותן בשמיעת האוזן כמו בקריאת שמע, ואף בדיעבד לא יצא כמו בקריאת שמע[124], שנאמר: והאזנת למצותיו[125], ישמעו אזניך מה שפיך מדבר[126], או משום שנאמר: הסכת ושמע ישראל[127]. ב) ולדעת רב יוסף - וסתם התלמוד בירושלמי[128], ורב חסדא בירושלמי[129] - לא נחלקו אלא בקריאת שמע, שיש בה לימוד מיוחד להצריך שמיעת האוזן[130], אבל בשאר ברכות לדברי הכל יצא[131], וכן שנינו: נתפלל ולא השמיע לאזנו, יצא[132], שכן הסכת ושמע ישראל, כתוב בדברי תורה[133]. או שהמחלוקת היא רק בדברים שחייבים בהם דמאוריתא, אבל בדרבנן הכל מודים שדיעבד יצא[134].

להלכה פסקו ראשונים שאם לא השמיע הברכות לאזנו, יצא[135], שכן העיקר כדעת רב יוסף[136].

לדעת הסוברים שחרש* הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, אפילו בדיעבד לא יצא[137], אף בברכות שאחד מברך ואחרים שומעים ויוצאים[138], אין יוצאים בברכתו של חרש[139].

המברך ברכות*, שבדיעבד אם לא השמיע לאזנו יצא - לסוברים כן[140], וכן הלכה[141] - אם גם כשמהרהר בליבו ואינו מוציא בשפתיו דיבור יוצא בדיעבד, שהרהור-כדבור*, או שאינו יוצא, שהרהור אינו כדיבור, ע"ע ברכות[142] וע' הרהור כדבור[143].

מקרא מגילה

חרש - המדבר ואינו שומע[144] - אם כשר לקרות את המגילה[145], נחלקו אמוראים בדעת תנאים: א) לדעת רב מתנה - הסובר שמחלוקת התנאים לגבי הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, אינה בקריאת שמע בלבד[146] - מחלוקת תנאים בדבר: לדעת ר' יוסי, הסובר שהקורא קריאת-שמע* ולא השמיע לאזנו לא יצא[147], חרש, אף בדיעבד אינו כשר לקרות את המגילה[148], שכיון שאינו משמיע לאזנו לא יצא[149], וכן שנינו: הכל כשרים לקרות את המגילה, חוץ מחרש-שוטה-וקטן*[150], היינו שאף בדיעבד אינו כשר, וכדעת ר' יוסי[151], שכיון שהוא אינו מוציא עצמו ידי חובה, אינו מוציא אף אחרים[152]. וכן פירשו ראשונים שמשנה זו נשנית לדעת ר' יוסי[153]. ולדעת ר' יהודה, הסובר שהקורא קריאת שמע ולא השמיע לאזנו יצא בדיעבד[154], חרש, כשר בדיעבד לקרות את המגילה[155]. ב) ולדעת רב יוסף - ויש המפרשים כן בדעת רב חסדא בירושלמי[156] - הכל מודים שחרש כשר בדיעבד לקרות את המגילה[157], שכן לדעתם המחלוקת אינה אלא בקריאת שמע, ולא בשאר מצוות[158]. או שהמחלוקת אינה אלא בדאוריתא, אבל לא בדיני דרבנן[159]. ומה ששנינו: הכל כשרים לקרות את המגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן[160], היינו מלכתחילה, אבל בדיעבד כשר[161]. או שלא שנו שם חרש שוטה וקטן אלא משגרת הלשון[162], ובאמת חרש כשר לקרות את המגילה[163].

לדעת התנאים הסוברים שאף בקריאת שמע אין צורך להשמיע לאזניו[164], חרש המדבר ואינו שומע יכול מלכתחילה לקרוא את המגילה[165].

יש הגורסים ומפרשים שלדעת רב חסדא בירושלמי, אין ראוי לשנות במשנה חרש, כיון שחרש שדיברו בו חכמים בכל מקום הוא שאינו מדבר ואינו שומע, וכיון שאינו מדבר אין צריך למעט שלא יקרא[166].

אף להלכה נחלקו ראשונים ואחרונים: א) יש הפוסקים שמלכתחילה חרש המדבר ואינו שומע לא יקרא להוציא אחרים ידי חובה[167], הואיל ואין יכול להשמיע לאזנו[168], וכל-דתקון-רבנן-כעין-דאוריתא-תקון*, בקריאת שמע שהיא דאורייתא צריך - לסוברים כן[169], וכן הלכה[170] - לכתחילה להשמיע לאזניו, צריך גם כן להיות כן במגילה שישמע לאזניו לכתחילה[171], אבל בדיעבד יצא[172], שהרי להלכה אפילו בקריאת שמע בדיעבד יוצא ידי חובה[173], ויצאו אחרים בקריאתו[174], שנקרא מחוייב בדבר, מה שאין כן בשופר, שאין יוצאים בתקיעתו, וטעם הדבר משום שבשופר בשמיעה תלוי הדבר - לסוברים כן, וכן הלכה[175] - וכיון שאינו שומע אינו מחוייב, אבל במגילה, בקריאה תלוי הדבר, וכיון שיודע לקרות בן חיוב הוא[176], ולכן חרש שאינו שומע יכול לכתחילה לקרוא להוציא עצמו ידי חובה[177], שהרי אינו שומע מאחרים[178]. ב) ויש מהראשונים ואחרונים הפוסקים שאם היה הקורא חרש, השומע ממנו לא יצא, אפילו בדיעבד[179], שאף על פי שבתלמוד העמידו המשנה כר' יוסי[180], היינו על הצד שכפי שנחלקו בקריאת שמע כך נחלקו במגילה, אבל כיון שרבי שנה לגבי קריאת שמע: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא, ר' יוסי אומר: לא יצא[181], שמשמע שסבר שהלכה כתנא קמא שיצא, וגבי מגילה שנה סתם: לא יצא[182], יש לנו לומר שסבר שמגילה שונה, שצריך בה פרסום הנס, וכל שלא השמיע לאזנו אין פרסום הנס[183]. וכן יש שפירשו כן בתלמוד, שר' יהודה החלוק על ר' יוסי לגבי קריאת שמע וסבור שאם לא השמיע לאזנו יצא[184], מודה במגילה שלא יצא, שצריך פרסום הנס[185]. או שאף על פי שבתלמוד העמידו המשנה כר' יוסי, היינו משום שסברו שר' יהודה איננו לומד כלל משמע[186], השמע לאזנך[187], אבל במסקנה, שר' יהודה סבור כר' אלעזר בן עזריה, ולומד לימוד זה[188], הרי שמודה בחרש שאינו יוצא ידי חובת קריאת שמע[189], ואם כן הוא הדין במגילה[190]. ג) ויש מהראשונים הפוסקים שחרש מוציא לכתחילה אחרים[191].

על תקיעת-שופר*, שנחלקו גאונים וראשונים אם המצוה היא בתקיעה או בשמיעת התקיעה, ע"ע תקיעת שופר.

יש מהאחרונים סוברים שלדעת הסוברים - וכן הלכה[192] - שהקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא[193], מכל מקום חרש* אפילו בדיעבד לא יצא, שודאי גרוע יותר מאותו שיכול להשמיע רק שלא השמיע לאזנו שהוא בן שמיעה על כל פנים, מה שאין כן בחרש, שכן במסקנה מסיק התלמוד שר' יהודה סבור כר' אלעזר בן עזריה[194], והוא לומד מהכתוב: שמע, שהקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו[195], וכתוב זה משמע שמעכב אף בדיעבד[196], ועל כרחך שלא בא ללמד אלא על חרש[197].

כשהברכה אינה המצוה

חרש המדבר ואינו שומע, נחלקו בו תנאים: א) לדעת סתם משנה, לא יתרום, ואם תרם, תרומתו תרומה[198]. ונחלקו אמוראים: א) לדעת רב חסדא - ולדעת סתם התלמוד בירושלמי[199], ולדעת ר' יוסי בי ר' בון בירושלמי[200]. ויש הסוברים כן בדעת רב מתנה בבבלי[201]. ויש הסוברים כן אף בדעת רב מתנה בירושלמי[202] - משנה זו נשנית לסוברים שהקורא קריאת שמע צריך להשמיע לאזנו מה שהוא אומר, ואף בדיעבד לא יצא[203], שמכל מקום בדיעבד הברכות אינן מעכבות[204], שלדעתם המחלוקת אינה אלא בדאוריתא, אבל בברכות שאין חיובם אלא מדרבנן, הכל מודים שבדיעבד יצא[205]. או שלדעתם לא נחלקו אלא בקריאת שמע, שיש בה לימוד מיוחד להצריך שמיעת האוזן[206], אבל בשאר ברכות לדברי הכל יצא[207]. וכן יש מהראשונים ואחרונים מפרשים שמשנה זו נשנית לסוברים כן[208]. ב) ולדעת רב מתנה בירושלמי - ויש הסוברים כן בדעת רב מתנה בבבלי[209]. ויש הגורסים כן בדעת רב חסדא בירושלמי[210]. ויש הגורסים כן בדעת ר' בון בירושלמי[211] - משנה זו נשנית לסוברים - וכן הלכה[212] - שהקורא קריאת שמע צריך להשמיע לאזנו מה שהוא אומר, אבל בדיעבד אם לא השמיע יצא[213], שלדעתו הם חלוקים אף בברכות[214]. וכן יש מהראשונים ואחרונים שמשנה זו נשנית לדעת הסוברים כן[215].

ב) ולדעת הברייתא ששנה ר' יהודה בריה דר' שמעון בן פזי, חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחילה[216], שסוברת כדעת הסוברים שהקורא קריאת שמע אינו צריך להשמיע לאזנו מה שהוא אומר[217]. ויש מהאחרונים המפרשים שלדעת הסוברים בירושלמי שהדעה החולקת היא דעת הסוברים שצריך להשמיע קריאת שמע לאזנו ואם לא השמיע אף בדיעבד לא יצא[218], ברייתא זו היא אף לסוברים - וכן הלכה[219] - שבקריאת שמע בדיעבד יצא[220].

להלכה פסקו ראשונים ואחרונים שחרש המדבר ואינו שומע לא יתרום - מפני שאינו שומע הברכה[221] - ואם תרם תרומתו תרומה[222].

הערות שוליים

  1. ↑ עי' להלן. עי' מחברת מנחם ע' שמע, במחלקה הא'; עי' ס' השרשים לרד"ק שורש שמע.
  2. ↑ עי' ציונים 17 ואילך, 26 ואילך, 33 ואילך, 35 ואילך; עי' בראשית כד נב, לפי אונקלוס שם; עי' שמות טז ט, לפי אונקלוס שם; ועוד. עי' ס' השרשים לרד"ק שם.
  3. ↑ עי' ספרי במדבר פיס' קנג; עי' ספרי האזינו פיס' שז; עי' מכילתא דרשב"י כד ג וז; עי' ר"ה כה ב; עי' נדרים עב ב; עי' ב"ב מג א; עי' ירו' פסחים פ"ח ה"ח וסנהדרין פ"ו ה"ט; ועוד.
  4. ↑ עי' בראשית טז יא, לפי אונקלוס שם; עי' שמות ז יג, לפי אונקלוס שם; עי' דברים א מה, לפי אונקלוס שם; עי' דברים כא כ, לפי אונקלוס שם (ועי' ציון 41 ואילך); ועוד. עי' ס' השרשים לרד"ק שם.
  5. ↑ עי' ערובין קב ב ופסחים מא א ועוד: לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי. וע"ע לשון תורה; לשון חכמים.
  6. ↑ עי' בראשית מא טו, לפי ס' השרשים לר"י ן' ג'נאח שורש שמע, ורש"י ורשב"ם ור"י בכור שור שם, ורד"ק שם וס' השרשים שם, ועי' אונקלוס שם, שנ' שפי' בע"א; עי' דברים כח מט, לפי רש"י שם וס' השרשים שם, ועי' אונקלוס שם, שנ' שפי' בע"א; עי' מל"א ג ט, לפי ת"י שם, ורד"ק שם וס' השרשים שם; עי' מל"ב יח כו וישעיהו לו יא, לפי ס' השרשים לר"י ן' ג'נאח שם ורש"י ור"י קרא מלכים שם ורש"י ור"א מבלגנצי ישעיהו שם ורד"ק מלכים שם וס' השרשים שם, ועי' ת"י שם ושם, שנ' שפי' בע"א. ס' השרשים לרד"ק שם.
  7. ↑ רד"ק ירמיהו נ כט.
  8. ↑ עי' שמ"א טו ד, לפי ת"י שם, ומחברת מנחם שם, במחלקה הב', ור"י קרא שם, ורד"ק שם, בפי' הא', וירמיהו נ כט וס' השרשים שם, ועי' ציונים 10, 11, שי"מ בע"א; הושע ז יב, לפי מחברת מנחם שם; ירמיהו שם, לפי רד"ק שם וס' השרשים שם, ור"מ בן שמעון שם, בשם יש מפרש, ועי' ת"י שם, שפי' בע"א. עי' מחברת מנחם שם; עי' ס' השרשים לרד"ק שם.
  9. ↑ עי' שקלים פ"א מ"א, לפי רב הונא בירו' שם פ"א ה"א, ורד"ק שמ"א שם וריבב"ן ורע"ב שם.
  10. ↑ עי' שמ"א שם, לפי רש"י שם, ורד"ק שם, בפי' הב', וריבב"ן שקלים שם, ועי' ציונים 8, 11, שי"מ בע"א.
  11. ↑ עי' שמ"א שם, לפי ס' השרשים לר"י ן' ג'נאח שם, ועי' ציונים 8, 10, שי"מ בע"א.
  12. ↑ ע"ע הפרה.
  13. ↑ במדבר ל יב.
  14. ↑ ציון 323 ואילך.
  15. ↑ ציון 328.
  16. ↑ עי' ציון הבא ואילך.
  17. ↑ דברים לא יב.
  18. ↑ עי' ברייתא חגיגה ג א; עי' חברייא בשם ר' לעזר בירו' תרומות פ"א ה"א וחגיגה פ"א ה"א; עי' רמב"ם חגיגה פ"ב ה"א ופ"ג ה"ב.
  19. ↑ ציון 503 ואילך.
  20. ↑ ציון 506 ואילך.
  21. ↑ ציון 508 ואילך.
  22. ↑ ציון 214 ואילך.
  23. ↑ ציון 511 ואילך.
  24. ↑ עי' רמב"ם עדות פ"ט הי"א; עי' טור חו"מ סי' לה סי"ב; עי' שו"ע שם יא; עי' לבוש שם.
  25. ↑ מנ"ח מ' עה (סק"ב במהד' מ"י) פסול ה; ישועות ישראל סי' ז עין משפט סק"ג.
  26. ↑ ויקרא ה א. עי' תוספ' שבציון הבא.
  27. ↑ תוספ' שבועות פ"ג, שאילו דברים הראשונים.
  28. ↑ ציון 517 ואילך.
  29. ↑ ציון 520.
  30. ↑ ע"ע הפרה.
  31. ↑ עי' ספרי שבציון 33 ואילך; רמב"ם נדרים פי"ב הי"ג; עי' טור יו"ד סי' רלד; עי' רמ"א בשו"ע שם כה; עי' לבוש שם.
  32. ↑ עי' ספרי וברייתא שבציון 35 ואילך; רמב"ם שם; טוש"ע שם; עי' לבוש שם.
  33. ↑ במדבר ל ה.
  34. ↑ ספרי מטות פיס' קנג. ועי' עמק הנצי"ב לספרי שם, שאע"פ שהפסוק מדבר על הקמה מ"מ מוסב על כל האמור בפרשה.
  35. ↑ במדבר שם יב.
  36. ↑ ספרי שם ופיס' קנד; ברייתא נדרים עג א.
  37. ↑ ע"ע הפרה ציון 149 ואילך. ושם, ציון 153 ואילך, שי"ח.
  38. ↑ רמב"ם נדרים פי"ב הי"ג, ע"פ גמ' שם; ר"ן שם ד"ה משום דבר מישמע הוא; נמוק"י שם (כד א בדפי הרי"ף).
  39. ↑ עי' רמי בר חמא בגמ' שם, לצד ספיקו שיכולים להפר בלא שמיעה; רמב"ם שם; עי' לבוש שם.
  40. ↑ עי' משנה סנהדרין עא א; עי' ספרי כי תצא פיס' ריט; עי' ילק"ש כי תצא רמז תתקכט; עי' רמב"ם ממרים פ"ז ה"י.
  41. ↑ דברים כא כ.
  42. ↑ משנה שם; ספרי שם; ילק"ש שם; רמב"ם שם.
  43. ↑ רש"י שם ד"ה חרשין; עי' רע"ב שבציון הבא ואילך.
  44. ↑ רע"ב שם פ"ח מ"ד.
  45. ↑ רש"י שם: לו; רע"ב שם.
  46. ↑ רע"ב שם.
  47. ↑ רש"י שם: שאין; רע"ב שם.
  48. ↑ עי' רש"י שם; רע"ב שם.
  49. ↑ רע"ב שם.
  50. ↑ עי' יד רמ"ה שם.
  51. ↑ יד רמ"ה שם.
  52. ↑ עי' יד רמ"ה שם.
  53. ↑ מאירי שם.
  54. ↑ ציון 528 ואילך.
  55. ↑ עי' תוספ' ברכות פ"ב.
  56. ↑ עי' ר' יוסי שבציון 82.
  57. ↑ ברייתא ברכות יג א, לפי גמ' שם.
  58. ↑ עי' ת"ק במשנה שם טו א (לגירסתנו, וגי' כ"י קאופמן וכ"י פרמה, ועי' ציון הבא, שי"ג בע"א), לפי גמ' שם, במסקנה.
  59. ↑ ר' יהודה במשנה שם, לגי' משנה שבירו' ד' ונציה, ועי' ציון הקודם, שי"ג בע"א; עי' גמ' שם טו א (ובתחילתה: תנן, והיינו שהיא משנה כדלעיל, ועי' ציון 74); גמ' שם, בד' ר' יהודה משום ראב"ע שבציון הבא, במסקנה, שיתכן שר"י כראב"ע ס"ל.
  60. ↑ ירו' ברכות פ"ב ה"ד: דתני לה ר' חייא בשם ר"מ, לפי פי' ס' חרדים ושושן בצלאל שם, דהיינו שבמשנה שם, במקום ר"י גרס ר"מ (ועי' ציון הבא, שי"ג בע"א), וסותר לר"מ שבציון 69, וצ"ב, ועי' פ"מ שם, שפי' בע"א, ע"פ התוספ' שבציון 69.
  61. ↑ ר' יהודה משום ראב"ע בברייתא שם א וב ומגילה כ א.
  62. ↑ עי' ברייתא וגמ' שבציון הבא ואילך; עי' תוס' ר"י שירליאון ברכות שם א, בתי' הא'.
  63. ↑ דברים ו ד. עי' ברייתא שם ושם ושם; עי' ברכות שם א, בד' ר' יוסי שבציון 82.
  64. ↑ גמ' שם, בד' ר' יוסי; גמ' שם יג א, בד' רבי בברייתא שם; רשב"א שם טו א, בשם הראב"ד, בד' ר' יהודה שבציון 74, לפי רב יוסף שבציון 130 ואילך, ועי' ציון 67, שי"מ ד' ר' יהודה בע"א; ט"ז או"ח סי' תרפט סק"א, בד' ר' יהודה שבציון 74, ע"פ גמ' שם א וב ומגילה שם, במסקנה, שיתכן שר"י כראב"ע ס"ל.
  65. ↑ דברים כז ט. ר' יהודה משום ראב"ע בברייתא ברכות שם, לגי' כ"י פריס (ועי' גמ' שם ב); ר' יהודה משום ראב"ע בברייתא מגילה שם, לגי' כ"י גטינגן. בברכות שם א, לגירסתנו, וגי' כ"י אוקספורד וכ"י מינכן 95 וכ"י פירנצה, ובמגילה שם, לגירסתנו, וגי' כ"י אוקספורד וכ"י הספריה הבריטית וכ"י וטיקן וכ"י מינכן 95 וכ"י מינכן 140, ליתא.
  66. ↑ ר' יהודה משום ראב"ע בברייתא מגילה שם, לגי' כ"י גטינגן. בברייתא שם, לגי' שאר כ"י שבציון הקודם (אף כ"י פריס), ליתא. וכן בברייתא ברכות שם ליתא (אין כ"י גטינגן במס' זו).
  67. ↑ עי' תוס' שם ד"ה אי; עי' תוס' ר"י שירליאון שם, בתי' הב'; ב"ח או"ח סי' סב, בד' ר' יהודה שבציון 74, ועי' ציון 64, שי"מ בע"א.
  68. ↑ עי' גמ' שם ושם, לגירסתנו, בד' תני ר' יהודה בריה דרשב"פ שבציון 216, ורש"י ד"ה אפילו תימא ר' יהודה; ברכות שם, לגי' כ"י אוקספורד וכ"י מינכן 95 וכ"י פירנצה וכ"י פריס, בד' תני ר' יהודה בריה דרשב"פ שבציון הנ"ל.
  69. ↑ עי' תוספ' שם, וסותר לתני לה ר' חייא בשם ר"מ בירו' שם פ"ב ה"ב, לפי פי' ס' חרדים שבציון 81, וצ"ב, ועי' ציון הנ"ל, שי"מ בע"א; עי' ברייתא שם טו א וב, וגמ' שם ושם, ורש"י ד"ה א אפילו תימא; עי' ברייתא מגילה שם.
  70. ↑ דברים ו ו.
  71. ↑ ר"מ בברייתא שם ושם ושם; גמ' ברכות שם א, בד' ת"ק שבציון 75, לגי' כ"י אוקספורד וכ"י מינכן וכ"י פירנצה, ולגירסתנו ליתא.
  72. ↑ עי' ציון 56 ואילך.
  73. ↑ ברייתא ברכות יג א, לפי גמ' שם.
  74. ↑ משנה ברכות טו א, לגי' משנה שבירו' ד' ונציה, ועי' ציון הבא, שי"ג בע"א; עי' גמ' שם טו א (ובתחילתה: תנן, והיינו שהיא משנה כדלעיל, ועי' להלן), ועי' הג' הב"ח שם אות ב, שמחק המילים הללו, שהוא ציטוט ת"ק במשנה; עי' גמ' שם, במסקנה, בד' ר' יהודה משום ראב"ע בברייתא ב' בגמ' שם, שיתכן שר"י כראב"ע ס"ל.
  75. ↑ משנה שם, לגירסתנו וגי' כ"י קאופמן וכ"י פרמה, ועי' ציון הקודם, שי"ג בע"א.
  76. ↑ דברים ו ד.
  77. ↑ חכמים בברייתא שם יג א; גמ' שם טו א, בד' ת"ק שבציון 75.
  78. ↑ דברים ו ו.
  79. ↑ גמ' שם, בד' ת"ק שבציון 75, לגי' כ"י אוקספורד וכ"י מינכן וכ"י פירנצה, ולגירסתנו ליתא.
  80. ↑ ברייתא שבציון 87, לפי גמ' שם יג א.
  81. ↑ ירו' ברכות פ"ב ה"ד: דתני לה ר' חייא בשם ר"מ, לפי פי' ס' חרדים ושושן בצלאל שם, דהיינו שבמשנה שם, במקום ר"י גרס ר"מ (ועי' ציון הבא, שי"ג בע"א), וסותר לר"מ שבציון 69, וצ"ב, ועי' פ"מ שם, שפי' בע"א, ע"פ התוספ' שבציון 69.
  82. ↑ משנה שם טו א, לגירסתנו, ועי' ציון הקודם, שי"ג בע"א.
  83. ↑ דברים ו ד. גמ' שם, בד' ר' יוסי.
  84. ↑ מלא"ש שם פ"ב מ"ג.
  85. ↑ גמ' שם, בד' ר' יוסי; עי' גמ' שם יג א, בד' רבי.
  86. ↑ גמ' שם טו א, בד' ר' יוסי. וע"ע הרהור כדבור ציון 104 ואילך.
  87. ↑ רבי בברייתא שם יג א. וע"ע קריאת שמע.
  88. ↑ עי' רב חסדא אמר רב שילא בברכות טו ב, לפי גמ' שם.
  89. ↑ עי' רב חסדא אמר רב שילא בגמ' שם, לפי גמ' שם; עי' ר' טבי אמר ר' יאשיה בגמ' שם; עי' רב בירו' ברכות פ"ב ה"ד.
  90. ↑ רמב"ם ק"ש פ"ב ה"ח; טוש"ע או"ח סב ג.
  91. ↑ עי' ציון 89 ואילך.
  92. ↑ עי' ציון 73 ואילך.
  93. ↑ עי' ברכות טו א וב; עי' מגילה כ א. עי' ט"ז או"ח סי' תרפט סק"א, ופמ"ג מ"ז שם סק"א. ועי' ב"ח שבציון 67 (ולכאו' סובר שמכיון שכתוב בגמ' ואפי' תימא, אינו מסקנה, שחזרה בה הגמ' דלעיל, אלא שניתן לומר אף כך).
  94. ↑ דברים ו ד.
  95. ↑ עי' ציון 61 ואילך.
  96. ↑ עי' ציון 83 ואילך.
  97. ↑ עי' ט"ז שם, ופמ"ג שם.
  98. ↑ עי' ציון 73 ואילך.
  99. ↑ עי' ציון 89 ואילך.
  100. ↑ ציון 1 ואילך.
  101. ↑ עי' ברכות טו ב; עי' רמב"ם ברכות פ"א ה"ז; עי' טוש"ע או"ח קפה ב.
  102. ↑ עי' תוס' שם א ד"ה אי; עי' תוס' ר"י שירליאון שם, בתי' הב'.
  103. ↑ עי' ציון 56 ואילך.
  104. ↑ עי' ציון 88.
  105. ↑ עי' תוס' ר"י שירליאון שם, בתי' הא'.
  106. ↑ עי' ציון 80 ואילך.
  107. ↑ עי' גמ' שם ב.
  108. ↑ עי' ציון 63 ואילך.
  109. ↑ עי' רב יוסף בגמ' שם, למסקנת הגמ', ורש"י ד"ה בשאר. ועי' תוס' שם ד"ה אבל, שרב יוסף חלוק על סוגית הגמ' שבציון 106 ואילך.
  110. ↑ עי' רמב"ם ברכות פ"א ה"ז; עי' טוש"ע או"ח קפה ב.
  111. ↑ עי' ציון 91 ואילך.
  112. ↑ ע"ע שומע כעונה.
  113. ↑ פמ"ג או"ח סי' תרפט מ"ז סק"א, בד' ט"ז שם סק"א, ותמה, ונשאר בצ"ע.
  114. ↑ עי' ציון 73 ואילך.
  115. ↑ עי' ציון 89 ואילך.
  116. ↑ ציון 23 ואילך.
  117. ↑ רמב"ם ברכות פ"א ה"ז, ע"פ ברכות טו ב; עי' טוש"ע רו ג, בשאר הברכות.
  118. ↑ עי' תוס' שם א ד"ה אי.
  119. ↑ עי' ציון 56 ואילך.
  120. ↑ עי' ציון 88.
  121. ↑ עי' רב מתנה בירו' ברכות פ"ב ה"ד ותרומות פ"א ה"א ומגילה פ"ב ה"ה, לפי (האמורא) ר' יוסי בירו' שם, בד' ר' יוסי במשנה ברכות טו א.
  122. ↑ עי' ציון 80 ואילך.
  123. ↑ עי' גמ' שם טו א.
  124. ↑ עי' תוס' שם ד"ה אי.
  125. ↑ שמות טו כו.
  126. ↑ ירו' שם ושם ושם.
  127. ↑ דברים כז ט. רב יוסף בגמ' שם ב, לפי ההו"א של הגמ'.
  128. ↑ עי' ירו' ברכות שם, בפי' הברייתא שבציון 132; עי' ירו' תרומות שם, בפי' סתם משנה שבציון 198.
  129. ↑ עי' ירו' שם ושם ושם, ופי' ס' חרדים ופ"מ ברכות שם ושנו"א הקצר ברכות פ"ב מ"ג.
  130. ↑ עי' ציון 63 ואילך.
  131. ↑ רב יוסף בגמ' שם, למסקנת הגמ', ורש"י ד"ה בשאר; עי' (האמורא) ר' יוסי בירו' שם ושם ושם, שכן היה ס"ל, לולא רב מתנה שבציון 121; סתמא דירו' שבציון 203, לפי ר"ש סיריליאו ור"א פולדא תרומות פ"א ה"א, ועי' ציון 134, שי"מ בע"א. ועי' תוס' שם ד"ה אבל, שרב יוסף חלוק על סוגית הגמ' שבציון 122 ואילך.
  132. ↑ ברייתא בירו' שם. וע"ע שמנה עשרה. ושם, שי"ס שהמתפלל צריך בדוקא שלא ישמיע לאזנו.
  133. ↑ עי' רב יוסף בגמ' שם, למסקנת הגמ', ורש"י ד"ה ההוא, ע"פ גמ' שם סג ב.
  134. ↑ סתמא דירו' שבציון 203, לפי ריבמ"ץ תרומות פ"א מ"ג, ועי' ציון 131, שי"מ בע"א; רב חסדא בירו' שם ושם ושם, לפי שנו"א הקצר ברכות פ"ב מ"ג.
  135. ↑ עי' רי"ף שבציון הבא; עי' בעה"מ ברכות טו ב (ח ב); עי' רמב"ם ברכות פ"א ה"ז; עי' טוש"ע או"ח רו ג.
  136. ↑ רי"ף שם, שהביא רק ד' רב יוסף, לפי בעה"מ שם, והסכים לו.
  137. ↑ עי' ציון 91 ואילך.
  138. ↑ ע"ע שומע כעונה.
  139. ↑ פמ"ג או"ח סי' תרפט מ"ז סק"א, בד' ט"ז שם סק"א, ותמה, ונשאר בצ"ע.
  140. ↑ עי' ציון 128 ואילך.
  141. ↑ עי' ציון 135 ואילך.
  142. ↑ ציון 122 ואילך.
  143. ↑ ציון 19 ואילך.
  144. ↑ רב חסדא בירו' ברכות פ"ב ה"ד ותרומות פ"א ה"א ומגילה פ"ב ה"ה: לית כאן חרש, לפי שושן בצלאל תרומות שם (וסותר לשושן בצלאל שבציון 156, וצ"ב), ועי' ציון הנ"ל, שי"מ בע"א; תוס' מגילה יט ב ד"ה חוץ; פסקי רי"ד שם; ס' המכתם שם, בד' הגמ' שם, ושהירו' חולק, לשיטתו שבציון 166; תוס' רא"ש שם; מאירי שם, שכ"ה בגמ', וצ"ב, שאינו שם; ר"ן שם (ו ב); תשו' הרשב"ץ שבב"י או"ח סי' תרפט, בד' הגמ' שם; כס"מ מגילה פ"א ה"ב.
  145. ↑ ע"ע מקרא מגילה.
  146. ↑ עי' ציון 121 ואילך.
  147. ↑ עי' ציון 82.
  148. ↑ עי' ברכות טו א ומגילה יט ב; עי' ירו' שם ושם ושם.
  149. ↑ ר"ן שם.
  150. ↑ משנה מגילה שם.
  151. ↑ עי' גמ' שם ושם, בפי' המשנה שבציון הקודם, ועי' ציונים 161, 162, שי"מ בע"א; עי' רב מתנה בירו' שם ושם ושם, בפי' המשנה שבציון הקודם, ועי' ציון 161, 162, שי"מ בע"א.
  152. ↑ עי' ר"ן שם.
  153. ↑ עי' ס' המכתם שם; רע"ב מגילה פ"ב מ"ד.
  154. ↑ עי' ציון 74.
  155. ↑ עי' גמ' שם ושם; פ"מ לירו' ברכות שם.
  156. ↑ עי' ירושלמי שבציון 162, לפי פ"מ ברכות שם ושושן בצלאל שם (וסותר לשושן בצלאל שבציון 144, וצ"ב), ועי' ציון הנ"ל, שי"מ בע"א.
  157. ↑ עי' רב יוסף בברכות שם ב, למסקנת הגמ' שם.
  158. ↑ עי' רב יוסף שבציון 130 ואילך; כ"מ מר"ש סיריליאו ור"א פולדא שבציון 206 ואילך.
  159. ↑ כ"מ מריבמ"ץ שבציון 205; עי' שנו"א הקצר ברכות פ"ב מ"ג.
  160. ↑ משנה מגילה שם.
  161. ↑ עי' גמ' שם יט ב וברכות טו א, בפי' המשנה שבציון הקודם, ועי' ציונים 151, 162, שי"מ בע"א; עי' פ"מ ברכות שם, בד' רב חסדא שבציון הבא, שכולל אף הסבר זה.
  162. ↑ עי' רב חסדא בירו' שם ושם ושם, לגירסתנו: לית כאן חרש באשגרת לשון היא מתניתא (ועי' ציון 166, שי"ג בע"א), בפי' המשנה שבציון 160, לפי ר"א מן ההר מגילה יט ב ופ"מ ברכות שם, ועי' ציונים 151, 161, שי"מ בע"א.
  163. ↑ עי' פ"מ שם.
  164. ↑ עי' ציון 68 ואילך.
  165. ↑ עי' ברכות טו ב; עי' מגילה כ א; פסקי רי"ד שם יט ב.
  166. ↑ רב חסדא בירו' ברכות פ"ב ה"ד ותרומות פ"א ה"א ומגילה פ"ב ה"ה, לגי' ס' המכתם מגילה יט ב: לית כאן חרש לישנא הוא (ועי' ציון 162, שי"ג בע"א), לפי ס' המכתם שם.
  167. ↑ רי"ף ברכות טו ב (ח ב), שהביא רק ד' רב יוסף שבציון 130, לפי ב"ח או"ח סי' תרפט, ע"פ בעה"מ שלהלן, שהביא הרי"ף רק ד' רב יוסף להשמיע הדין בחרש, ועי' ציון 179, שי"מ בע"א; עי' רמב"ם שם, לגירסתנו, לפי ר"א מן ההר מגילה יט ב (ועי' ציון 191, שי"מ בע"א), ועי' ציון 179, שי"ג בע"א; עי' בעה"מ ברכות שם, ע"פ הרי"ף שבציון 136; עי' פסקי רי"ד מגילה שם; כ"מ מפסקי תוס' שם סי' מח; מאירי שם; עי' אר"ח מגילה סי' ג; עי' שלט"ג שם (ו ב) אות ג, בשם ריא"ז; עי' לבוש שם ס"ג; עי' ב"ח שם; עי' מג"א שם סק"ג, בשמו, ונ' שהסכים לו.
  168. ↑ מאירי שם; עי' לבוש שם.
  169. ↑ עי' ציון 73 ואילך.
  170. ↑ עי' ציונים 88, 90.
  171. ↑ לבוש שם.
  172. ↑ עי' בעה"מ ברכות שם, ע"פ הרי"ף שבציון 136; עי' פסקי רי"ד מגילה שם; ס' המכתם שם; מאירי שם; ר"א מן ההר שם, שכן יל"פ אף בד' הרמב"ם שבציון 167; אר"ח שם; עי' שלט"ג שם, בשם ריא"ז; עי' לבוש שם; עי' ב"ח שם; עי' מג"א שם, בשמו, ונ' שהסכים לו.
  173. ↑ עי' ציון 89 ואילך. כ"מ מפסקי רי"ד שם; עי' אר"ח שם.
  174. ↑ ס' המכתם שם; מאירי שם; עי' ב"ח שם.
  175. ↑ ע"ע תקיעת שופר.
  176. ↑ ס' המכתם שם; עי' תשו' הרשב"ץ שבב"י שם.
  177. ↑ עי' שלט"ג שם, בשם ריא"ז.
  178. ↑ שלט"ג שם, בשם ריא"ז.
  179. ↑ רי"ף מגילה יט ב (ו ב), שהביא המשנה שבציון 150 כצורתה, לפי כס"מ מגילה פ"א ה"ב וב"י או"ח סי' תרפט, ועי' ציון 167, שי"מ בע"א; רמב"ם שם, לגי' כס"מ שם, שכן נוס' ספרינו, וב"י שם, ולח"מ שם, ועי' ציונים 167, 191, שי"ג בע"א; רא"ש שם פ"ב סי' ז, שהביא המשנה שבציון 150 כצורתה, לפי כס"מ שם וב"י שם וק"מ שם סק"ח; עי' שו"ע שם ב; ט"ז שם סק"א; ערה"ש שם ס"ד, בשמו, והסכים לו.
  180. ↑ עי' ציון 151.
  181. ↑ משנה ברכות טו א.
  182. ↑ עי' משנה שבציון 150.
  183. ↑ כס"מ שם, בד' רי"ף ורא"ש, ובד' רמב"ם שם, לגי' שבציון 179; ב"י שם, בד' רי"ף ורא"ש, ובד' רמב"ם שם, לגי' שבציון הנ"ל: ואפשר לדחוק וכו' ומ"מ הדבר דחוק וכו'.
  184. ↑ עי' ציון 74.
  185. ↑ עי' לח"מ שם, בד' רמב"ם שם, בפי' ברכות טו א ומגילה כ א: לעולם ר' יהודה ואפי' לכתחלה נמי.
  186. ↑ דברים ו ד.
  187. ↑ עי' ציון 61 ואילך.
  188. ↑ עי' ברכות טו א וב; עי' מגילה כ א. עי' ט"ז או"ח סי' תרפט סק"א, ופמ"ג מ"ז שם סק"א. ועי' ב"ח שבציון 67 (ולכאו' סובר שמכיון שכתוב בגמ' ואפי' תימא, אינו מסקנה, שחזרה בה הגמ' דלעיל, אלא שניתן לומר אף כך).
  189. ↑ עי' ט"ז שם, לשיטתו שבציון 91 ואילך.
  190. ↑ עי' ט"ז שם.
  191. ↑ עי' רמב"ם שם, לגירסתנו, לפי אר"ח שם (ועי' ציון 167, שי"מ בע"א), ועי' ציון 179, שי"ג בע"א.
  192. ↑ עי' ציון 89 ואילך.
  193. ↑ עי' ציון 73 ואילך.
  194. ↑ עי' ברכות טו א וב; עי' מגילה כ א. עי' ט"ז או"ח סי' תרפט סק"א, ופמ"ג מ"ז שם סק"א. ועי' ב"ח שבציון 67, ועי' ציון 93.
  195. ↑ עי' ציון 61 ואילך.
  196. ↑ עי' ציון 83 ואילך.
  197. ↑ עי' ט"ז שם, ופמ"ג שם.
  198. ↑ סתם משנה תרומות פ"א מ"ב.
  199. ↑ סתמא דירו' תרומות פ"א ה"א.
  200. ↑ ירו' ברכות פ"ב ה"ד ומגילה פ"ב ה"ה; ירו' תרומות שם, לגירסתנו וגי' בהגר"א שם כ"י א: דר' יוסי א"ר בון (וסותר לבהגר"א שבציון 211, וצ"ב), ועי' ציון הנ"ל, שי"ג בע"א.
  201. ↑ רשב"א ברכות טו א, בשם הראב"ד, בד' רב מתנה שבציון 148, ועי' ציון 209, שי"מ בע"א.
  202. ↑ ר' יוסי בד' רב מתנה בירו' שם ושם, לגי' בהגר"א תרומות שם כ"י א: א"ר יוסי מסתבר דיודי רב מתנה בתרומות דהיא דר' יוסי (וסותר לבהגר"א שבציון 210, וצ"ב), ועי' ציונים 203, 210, שי"ג בע"א.
  203. ↑ עי' ציון 80 ואילך. רב חסדא בברכות טו א; ירו' שם ושם ושם, לגירסתנו: א"ר יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי, לפי פ"מ ברכות שם, ועי' ציונים 202, 210, שי"ג בע"א; ר' חנינא בשם רב חסדא בירו' ברכות שם.
  204. ↑ בהגר"א לירו' תרומות שם כ"י ב.
  205. ↑ עי' רב חסדא בגמ' שם; סתמא דירו' שבציון 203, לפי ריבמ"ץ תרומות פ"א מ"ג, ועי' ציון הבא ואילך, שי"מ בע"א.
  206. ↑ עי' ציון 63 ואילך.
  207. ↑ עי' ציון 111 ואילך. סתמא דירו' שבציון 203, לפי ר"ש סיריליאו ור"א פולדא לירו' שם, ועי' ציון 205, שי"מ בע"א.
  208. ↑ עי' ריבמ"ץ שם; הון עשיר שם.
  209. ↑ רשב"א שם, בד' רב מתנה שבציון 148, ועי' ציון 201, שי"מ בע"א.
  210. ↑ ירו' שם וברכות שם, לגי' בהגר"א תרומות שם כ"י ב: א"ר יוסי מסתברא יודי רב חסדא בתרומות דהיא דלא כר' יוסי (וסותר לבהגר"א שבציון 202, וצ"ב), ועי' ציונים 203, 202, שי"ג בע"א.
  211. ↑ ירו' תרומות שם, לגי' בהגר"א שם כ"י ב: א"ר בון על כרחך אתמר דהיא דלא כר' יוסי היא (וסותר לבהגר"א שבציון 200, וצ"ב), ועי' ציון הנ"ל, שי"ג בע"א.
  212. ↑ עי' ציון 89 ואילך.
  213. ↑ עי' ציון 73 ואילך.
  214. ↑ עי' ציון 121 ואילך. רב מתנה בירו' שם, לפי ר"ש סיריליאו שם.
  215. ↑ כ"מ מר"ש שם; תוי"ט שם; שושנים לדוד שם.
  216. ↑ ברייתא ברכות טו א ומגילה יט ב.
  217. ↑ עי' ציון 68 ואילך. עי' ברכות שם, לגירסתנו, ורש"י ד"ה אפילו תימא ר' יהודה, שתני ר' יהודה בריה דרשב"פ ס"ל כר"מ שבציון 69; גמ' שם, לגי' כ"י אוקספורד וכ"י מינכן וכ"י פירנצה וכ"י פריס, בד' תני ר' יהודה בריה דרשב"פ שבברייתא שם; עי' מגילה כ א, ורש"י ד"ה אפילו תימא רבי יהודה.
  218. ↑ עי' ציון 200 ואילך.
  219. ↑ עי' ציון 89 ואילך.
  220. ↑ עי' ציון 73 ואילך. ר"א פולדא תרומות שם; בהגר"א תרומות שם כ"י א.
  221. ↑ רמב"ם תרומות פ"ד ה"ד.
  222. ↑ עי' רמב"ם שם; עי' טוש"ע יו"ד שלא לב.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:שמיעה&oldid=157258"