אנציקלופדיה תלמודית:ערבית

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־16:36, 23 ביוני 2022 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - תפילת הערב.</span> <span dir="rtl">תפילת ערבית</span><ref><span dir="rtl"> בלשון הגמ' ו...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - תפילת הערב.

תפילת ערבית[1] היא אחת משלוש התפילות שישנן בכל יום[2], והיא תפילת הערב[3].

תקנתה וגדרה

תקנתה

תפילת ערבית, בברייתא הסוברת שתפילות אבות תקנום[4], שנינו שניתקנה היא על ידי יעקב אבינו, שנאמר: ויפגע במקום וילן שם[5], ואין פגיעה אלא תפילה, שנאמר: ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי[6], ובבריתא הסוברת שתפילות נתקנו על ידי אנשי כנסת הגדולה כנגד התמידים, שנינו שתפילת ערבית נתקנה כנגד הקטרת אברים – של עולות[7] – ופדרים – דהיינו חלבים[8], של שאר קרבנות שנזרק דמם קודם שקיעת החמה[9] - שלא נתעכלו מבערב, שזמנם כל הלילה[10], וכן סובר ר' יהושע בן לוי[11]. ולדעת ר' יוסי ב"ר חנינא הסובר שתפילות אבות תיקנון והסמיכון חכמים על קרבנות, יעקב תיקנה והסמיכוה חכמים לאברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב, שקרבים והולכים כל הלילה[12].

להלכה, כתבו ראשונים שתיקנו שהיא אדם מתפלל תפילה אחת בלילה שהרי איברי תמיד של בין הערבים מתעכלים והולכים כל הלילה[13]. על המחלוקת אם לדתעם להלכה תפילות נתקנו כנגד קרבנות בלבד או שאבות תקנון והסמיכון חכמים לקרבנות, ע"ע תפלה.

חובת התפילה

תפילת ערבית אם היא רשות או חובה, נחלקו תנאים ואמוראים: לדעת רב יהודה אמר שמואל בדעת רבן גמליאל, וכן סובר אביי[14] להלכה, היא חובה[15], וכן אמרו בתלמוד שאותה ששנינו בבריתא שחכמים קבעו שקריאת שמע של ערבית עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה, בא ללמדנו שתפילת ערבית חובה[16]. וביארו אחרונים שלדעתם תפלות אבות תקנום[17], ואין לחלק בין תפילת ערבית לשאר תפילות[18], ויש מן הראשונים שכתבו שאפשר שסוברים שתפילות כנגד קרבנות, וערבית ניתקנה כנגד חלבים ואיברים, ואף על פי שאין הקטרם מעכב כפרת הקרבן, מכל מקום חובה לכתחילה להקטירם, ולכן אף ערבית היא חובה[19]. ולדעת רב יהודה אמר שמואל בדעת רבי יהושע, וכן סובר רבא[20] להלכה, היא רשות[21], וכן בדעת חכמים במשנה שתפילת הערב אין לה קבע[22], אמרו בתלמוד שלדעתם תפילת ערבית היא רשות[23] - כלומר קבלוה והנהיגוה בלבד[24] - ונחלקו בדעתם: יש מן הראשונים והאחרונים שכתבו שלדעתם תפילת ערבית נתקנה כנגד הקטר חלבים ואיברים[25], וכיון שהקטרתם אינה מעכבת הכפרה, כך תפילת ערבית אינה חובה[26], או כיון שלפעמים הקטרת האברים מסתיימת מבעוד יום, ולא היו צריכים להקטיר בלילה, לכן אף התפילה שכנגדם אינה חובה[27]. ויש שכתבו שאף אם לדעתם תפילת ערבית נתקנה על ידי יעקב, מכל מקום היא רשות, לפי שיעקב שהתפלל אותה, התפלל כתפילת נדבה[28], שהרי מן הדין היה פטור משום שהבא מן הדרך אינו מתפלל ב' ימים[29].

להלכה, כתבו ראשונים שהיא רשות[30], מהם שכתבו הטעם שכיון שנחלקו אביי ורבא ולדעת רבא היא רשות והכלל הוא שהלכה כרבא לגבי אביי[31], ומהם שכתבו הטעם כיון שרב סבר שהיא רשות, והלכה כמותו באיסורים[32], שכל חובה המוטלת על האדם מלבד דיני ממונות היא בכלל איסורים[33], ומהם שכתבו הטעם שתפילה דרבנן ובדרבנן הולכים אחר המיקל[34], ויש שכתבו הטעם כיון שסתם משנה שאמרה תפילת הערב אין לה קבע סוברת שהיא רשות[35]. ויש מן הראשונים שכתבו שהיא חובה[36].

בגדר "רשות" בתפלת ערבית, יש סוברים שהיא רשות ממש ואין מצוה בדבר[37], ויש סוברים שאינה חובה, אבל מצוה יש בדבר[38], ולא קראוה רשות אלא מפני שמצוה לגבי חובה נקראת רשות[39], או מפני שאם יש מצוה אחרת שהיא עוברת תידחה תפלת ערבית מפניה[40], או מפני שאם ביטל אותה אינו נענש, אבל אם קיים אותה מקבל שכר וזהו ההבדל בין חובה לרשות, שחובה אם לא קיים יש עון בידו ונענש על כך, ורשות אינו נענש אלא שאם קיים עושה מצוה ומקבל שכר[41].

התפלל תפילת ערבית, אם קיבלה על עצמו

התפלל תפילת ערבית, נחלקו ראשונים – בדעת הסוברים שתפילת ערבית רשות[42] - אם נעשתה עליו חובה: א) יש מן הראשונים שכתבו בדעת גאונים שאפילו התפלל פעם אחת תפילת ערבית, קיבלה על עצמו כחובה לעולם[43]. ומהם שכתבו שדוקא כאשר התפלל באותו הפעם כתפילת חובה, אבל אם התפלל אותה לשם רשות ומצוה, עדיין היא רשות[44]. ב) ויש מן הראשונים שכתבו בדעת גאונים שנעשית חובה רק לאותו הפעם[45].

בזמן הזה

בזמן הזה, כתבו ראשונים שקיבלו עליהם הציבור את התפילה להיות כחובה עליהם[46], וכתבו אחרונים שלמנהג זה, אפילו תפילה ראשונה שמתפלל חובה היא, ואם טעה בה צריך לחזור ולהתפלל[47]. ויש מן הראשונים שכתבו שאף לדעה זו שקיבלו עליהם כחובה, מכל מקום אינה ממש חובה כשאר התפילות, ומקילים בה לעומת שאר התפילות, כגון לענין חזרת הש"ץ ונפילת אפים וכיוצא, ואין להטריח את הציבור יותר ממה שקיבלו עליהם[48].

דחייתה מפני מצוה

תפילת ערבית, לסוברים שהיא רשות, אם נדחית היא מפני מצוה, נחלקו אחרונים בדעת ראשונים: א) יש שכתבו שבמצוה שהיא עוברת, היא קודמת לתפילת ערבית אפילו תתבטל ערבית לגמרי, ובמצוה שאינה עוברת היא קודמת לערבית רק אם אפשר יהיה להתפלל ערבית לאחר מכן[49]. ב) ויש שכתבו שבמצוה שמן התורה היא דוחה את תפילת ערבית ואפילו היא מצוה עוברת, ובמצוה שמדרבנן אינה דוחה את ערבית אלא במצוה עוברת[50]. ג) ויש שכתבו שאם התחיל לעסוק במצוה קודם שהגיע זמן ערבית, אינו צריך לפסוק כדי להתפלל, אבל אם הגיע זמן ערבית ועומדת לפניו מצוה, רק אם היא מצוה עוברת ערבית נדחית מפניה[51]. ד) ויש שכתבו במצוה עוברת חייב לבטל תפילת ערבית מפניה, אבל במצוה שאינה עוברת הרשות בידו לקיים המצוה ולבטל ערבית או להתפלל[52].

ביום שיש בו מוסף

תפילת ערבית ביום שיש בו מוסף, יש מן הראשונים שכתבו שתפילת ערבית היא חובה מפני חידוש התפילה[53], וכן יש מן האחרונים שכתבו שבליל שבת ויום טוב, לדברי הכל תפילת ערבית היא חובה[54]. אולם בדעת הרבה ראשונים נראה שסוברים שהיא רשות אף בשבת ויום טוב[55].

במוצאי שבת

ערבית של מוצאי שבת, יש מן הראשונים שכתב שמשום שצריך להזכיר בה הבדלה בחונן הדעת, הרי היא חובה[56]. ויש מן הראשונים שכתבו שאף במוצאי שבת היא רשות[57].

חובת הזהירות בה

יהא אדם זהיר בתפילת ערבית שנאמר: תכון תפילתי קטֹרת לפניך משאת כפי מנחת ערב[58], וקטורת היינו הקטרת האיברים שתפילת ערבית ניתקנה כנגדה[59].

מעלתה

במעלתה של תפילת ערבית ביחס לתפילות אחרות, יש מן האחרונים שכתבו שלדעת רב הונא היא שווה במעלתה לתפילת שחרית, ושתיהן נענות במידה שווה, אך במידה פחותה לעומת תפילת המנחה, ולדעת ר' יוחנן היא מסוגלת יותר להיענות מאשר תפילת שחרית, ושוה בזה לתפילת מנחה, ולדעת רב נחמן בר יצחק כל התפילות שוות במעלתן ובסגולת קבלתן[60].

זמנה

תחילת הזמן

תחילת הזמן בו אפשר להתפלל ערבית, הוא כשמסתיים הזמן בו אפשר להתפלל מנחה[61], שתפילת ערבית נתקנה כנגד הקטרת אברים ופדרים, והיא נעשתה אחר הקרבת התמיד, וזמן מנחה הוא עד סוף זמן הקרבת התמיד[62], ויש מן האחרונים שכתבו שזהו ששנינו שתפילת הערב אין לה קבע[63], היינו שאין לה זמן קבוע בפני עצמו אלא שזמנה הוא כאשר אי אפשר להתפלל את שאר התפילות[64]. ויש מן האחרונים שכתבו שזמן ערבית אינו מתחיל דווקא אחר תום הזמן שבו אפשר להתפלל מנחה אלא אף לפני כן, שתפילת ערבית נתקנה כנגד הקטר חלבים ואברים, ומן התורה זמן הקטרתם הוא משבע שעות ומחצה[65]. ויש מן האחרונים שכתבו שאותה שאמר ר' יוחנן שיהא אדם זהיר בתפילת ערבית[66], היינו שיהיה זהיר להתפלל תפילת ערבית בתחילת זמנה[67], שאין לך דבר שמתעכב אחר תמיד של בין הערבים אלא קטורת, וזהו שנאמר תכון תפלתי של ערבית סמוך לעבודת הקטורת של בין הערבים שהיא עבודה המאוחרת במנחה[68].

בתחילת הזמן בו אפשר להתפלל ערבית, נחלקו תנאים ואמוראים: לדעת רבי יהודה הוא מפלג המנחה[69], שהוא שעה ורבע קודם הלילה[70]. וכן סובר רב חסדא בדעת רב להלכה[71]. ולדעת חכמים, סוף זמן מנחה - שהוא תחילת זמן ערבית[72] - הוא בערב[73], וכן אמרו בתלמוד בדעת רב הונא ורבנן להלכה[74]. ונחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שהיינו צאת הכוכבים[75]. ויש סוברים שהיינו שקיעת החמה[76], ומזמן זה ואילך אפשר להתפלל ערבית[77].

שיטת ההלכה

להלכה, אמרו בתלמוד שרשאי אדם לנהוג או כר' יהודה או כחכמים[78], והיינו שיכול לנהוג כר' יהודה שתפילת מנחה זמנה עד פלג המנחה ומכאן ואילך אינו יכול להתפלל אלא ערבית בלבד, ויכול לנהוג כחכמים שתפילת מנחה עד הערב ואינו רשאי להתפלל ערבית קודם לכן[79]. ונחלקו ראשונים ואחרונים: א) יש סוברים שכאשר בוחר לנהוג כאחת מהדעות - כר' יהודה או כחכמים - חייב לנהוג כך לעולם, ואינו יכול לנהוג יום אחד כדעה אחת ויום אחר כדעה השניה[80], שאם עושה כדברי שניהם, נמצאו דבריו סותרים זה את זה, שפעמים הוא דן את הזמן שלאחר פלג המנחה כיום ולפעמים כלילה[81], ועליו אמר הכתוב: והכסיל בחשך הולך[82], ויש שכתבו שאף נקרא פושע[83] ולדעתם האמוראים שנאמר עליהם שנהגו להתפלל ערבית מבעוד יום[84], נהגו לעולם כר' יהודה להתפלל מנחה עד פלג המנחה[85]. ומן העומדים בדעה זו יש שכתבו שבדיעבד אם התפלל ערבית מפלג המנחה, יצא ידי חובתו, ואף על פי שנוהג כחכמים לענין תפילת מנחה, ואינו צריך לחזור ולהתפלל[86], וכן יש שכתבו שבשעת הדחק עושים פעמים כר' יהודה ופעמים כחכמים[87], ויש מן האחרונים שכתבו שאף בשעת הדחק אין לנהוג כשתי הדעות באותו יום, ובציבור שמתפללים מנחה אחר פלג המנחה ויהיה טורח לאספם שוב לערבית ויתבטלו מתפילה בציבור, הקלו אחרונים שמותר להתפלל ערבית סמוך למנחה[88]. ב) ויש סוברים שביום אחד אינו יכול לנהוג כשתי הדעות, היינו להתפלל מנחה אחר פלג המנחה וערבית באותו זמן, אבל יכול לנהוג ביום אחד כדעה האחת וביום אחר כדעה החולקת ואין בזה תרתי דסתרי[89], מהם שכתבו שכיון שתפילה דרבנן, לסוברים כן[90], אין האיסור לנהוג שתי קולות הסותרות אלא בבת אחת ביום אחד[91]. ג) ויש סוברים שאף באותו יום, אפשר לנהוג כשתי הדעות, ולהתפלל מנחה אחר פלג המנחה וערבית באותו הזמן[92], שלענין תפילה הקלו שאפשר לנהוג כשתי קולות הסותרות[93], או שכיון שתפילת ערבית רשות, לסוברים כן[94], לכן אין לדקדק בזמנה[95]. וכתבו אחרונים שעל דעה זו סומכים העולם שמתפללים מנחה אחר פלג המנחה וערבית מבעוד יום[96]. ד) ויש מן הראשונים שכתבו שאף על פי שאפשר לנהוג כר' יהודה, מכל מקום לכתחילה יש לנהוג כחכמים, שהרי מצוה להתפלל מנחה עם דמדומי חמה[97].

מספק או כודאי

אותה שאמרו בתלמוד שאפשר לנהוג כאחת משתי הדעות, יש מן הראשונים והאחרונים שכתבו שהוא משום שיש ספק כמי הלכה, וכיון שתפילה היא דרבנן, הכלל הוא שספק דרבנן לקולא[98]. ויש מן האחרונים שכתבו, מהם שכתבו כן בדעת ראשונים, שכך נקבעה ההלכה בתורת ודאי שאפשר לעשות כאחת משתי הדעות[99], שכך נקבעה ההלכה שיכול כל אחד להכריע לעצמו ולומר שהוא סובר כאחת הדעות[100], ומהם שכתבו שמשום ספק דרבנן לקולא לא היו מתירים לעשות מעשה לכתחילה שהוא ספק, ועוד שהרי בתפילה מזכיר שם שמים ואם מצד האמת לא הגיע עדיין הזמן הרי עובר על איסור תורה[101].

בערב שבת

תפילת ערבית בערב שבת מפלג המנחה ואילך, לנוהגים כדעת חכמים שזמנה בערב, יש מן הראשונים והאחרונים שכתבו שרשאים להתפלל ערבית של שבת מפלג המנחה[102]. והטעם, יש שכתבו משום תוספת מחול על הקודש[103], ולדעתם רב שנהג להתפלל ערבית של שבת בערב שבת[104], נהג כך אף על פי שבימות החול נהג כחכמים[105]; ויש שכתבו שתפילת ערבית נתקנה כנגד הקטר איברים שמתעכלים בלילה[106], ובליל שבת אסור להקטיר אברים של ערב שבת[107]; ויש שכתבו שאפשר לסמוך על הדעה הסוברת שאפשר לנהוג יום אחד כר' יהודה ויום אחר כחכמים[108], אלא שיש להיזהר להתפלל מנחה לפני פלג המנחה כדי שלא ינהג כשתי הדעות באותו יום[109]; ויש שכתבו שחכמים מודים לר' יהודה בערב שבת שאפשר להתפלל ערבית מבעוד יום כיון שמקבל עליו שבת[110].

קודם פלג המנחה

כתבו ראשונים שנהגו בכמה קהילות להתפלל ערבית כמה שעות קודם הלילה, ותמהו על המנהג[111], וכתבו שאין למנהג זה שורש וענף[112], ותלמיד חכם אין לו לנהוג כך[113], ויש מן האחרונים שכתבו טעם הנוהגים כן, שערבית היא כנגד הקטר אברים ומן התורה אפשר להקטיר משבע שעות ומחצה[114].

על מי שהתפלל ערבית בטרם התפלל מנחה, אם יכול להתפלל מנחה, ע"ע מנחה.

משך הזמן

משך הזמן בו אפשר להתפלל תפילת ערבית, כתבו ראשונים שהוא כל הלילה[115] עד עלות השחר[116], ולדעתם זהו ששנינו שתפילת ערבית שתפילת ערבית אין לה קבע[117]. והטעם שזמנה כל הלילה, יש שכתבו שתפילת ערבית נתקנה כנגד הקטרת אברים[118], והם היו קרבים והולכים כל הלילה[119]; יש שכתבו שהוא משום שתפילת ערבית רשות, לסוברים כן[120], ולכן לא הקפידו על זמנה[121]; ויש שכתבו שלתפילת ערבית אין זמן קבוע משלה, אלא זמנה הוא כאשר אי אפשר להתפלל אף תפלה אחרת, והיינו בין מנחה לשחרית, ועל כן זמנה כל הלילה[122].

סיג עד חצות

וכתבו אחרונים שאף מדרבנן אפשר להתפלל ערבית כל הלילה, ולא עשו סיג שזמנה עד חצות כשם שעשו בקריאת שמע[123], ובטעם הדבר, עי' להלן. ומכל מקום, כיון שאת קריאת שמע צריך לקרוא לכתחילה קודם חצות הלילה[124], וצריך לסמוך גאולה לתפילה[125], וצריך להקדים קריאת שמע לתפילה[126], ממילא אפשר להתפלל ערבית רק עד חצות הלילה[127]. ויש מן האחרונים שכתבו שעיקר הסיג שעשו חכמים עד חצות הוא משום התפילה[128], וכן יש מן האחרונים שכתבו בדעת הסוברים שתפילת ערבית חובה[129], שחכמים עשו סיג שזמנה עד חצות[130], וכן יש שכתבו שלכתחילה יש להתפלל קודם חצות[131].

בטעם שלא עשו חכמים סיג וקבעו הזמן עד חצות, לסוברים כן - כשם שקבעו סיג בקריאת-שמע* שזמנה רק עד חצות[132] - יש מן האחרונים שכתבו שלסוברים שבהקטר חלבים ואברים לא עשו סיג שזמנם עד חצות[133], אף תפילת ערבית שהיא כנגד הקטרה זו, לא עשו בה סיג שזמנה עד חצות[134]. ולסוברים שבהקטר חלבים ואברים עשו חכמים סיג שזמנם עד חצות[135], כתבו אחרונים שיש לומר שכיון שתפילת ערבית רשות לכן לא עשו בה סיג[136].

סוף הזמן

סוף זמן תפילת ערבית, כתבו ראשונים ואחרונים שהוא עד שיעלה עמוד השחר[137], לפי שמשעלה עמוד השחר הוא יום*[138], או לפי שתפילת ערבית נתקנה נגד הקרבת אברים – לסוברים כן[139] – שזמן הקרבתם עד עלות השחר[140]. ויש מן הראשונים והאחרונים שכתבו שאפשר להתפלל עד הנץ החמה[141].

עשיית צרכיו קודם ערבית

אסור להתחיל לאכול - וכן לישן או לעשות כל מלאכות שעלולות להביא לכך שלא יתפלל[142] - בתוך חצי שעה סמוך לזמן ערבית[143]. ואם כבר התחיל לאכול משהגיע הזמן, כתבו ראשונים ואחרונים שאין צריך להפסיק[144], משום שלדעתם תפילת ערבית רשות וזמנה כל הלילה[145], ויש מן הראשונים סוברים שדוקא כשהתחיל בהיתר אין צריך להפסיק, אבל התחיל באיסור צריך להפסיק[146], ויש סוברים שאפילו התחיל בהיתר צריך להפסיק כשמגיע הזמן, משום שלדעתם תפילת ערבית חובה[147]. וכשאין שהות להתפלל, מפסיק[148], ואפילו התחיל בהיתר[149].

סדר התפילה

אמירת "והוא רחום"

נוהגים לומר קודם התפילה הפסוק: והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו[150], ויש שכתבו שמוסיפים את הפסוק: ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו[151]. בטעם שאומרים "והוא רחום", יש מן הראשונים שכתבו שהוא לפי שהפושעים לוקים בין מנחה לערבית ואומר על המלקות ג' פעמים והוא רחום, לכן מכריז החזן והוא רחום יכפר עוון[152], ואף על פי שעכשיו אין נוהגים ללקות, מכל מקום אומרים אותו[153]. ולטעם זה אין לאומרו בשבת וביום טוב, שאין מלקים בין מנחה לערבית שכבר קדש היום[154]. ויש מן הראשונים שכתבו הטעם שתמידים של שחר ובין הערבים היו מכפרים על עבירות הלילה והיום, וכנגדם תיקנו תפילות שחרית ומנחה, ותפילת ערבית אינה כנגד קרבן, לכן נהגו לומר והוא רחום להזכיר כפרה בערבית[155], ולטעם זה יש לאומרו אף בשבת ויום טוב[156].

יש מן הראשונים שכתבו שיש מקומות שנהגו לומר איזה מזמור קודם שיפתחו בברכות קריאת שמע[157] לקרוא קריאת שמע מתוך דברי תורה[158], וכן במקצת מקומות נהגו לומר מזמורים ופסוקים וחצי קדיש, קודם אמירת והוא רחום[159].

קריאת שמע לפניה או לאחריה

תפילת ערבית, נחלקו בה אם יש להתפלל אותה קודם קריאת שמע של ערבית או לאחריה: לדעת התנא בבריתא וכן סובר ר' יוחנן, מקדים קריאת שמע לתפילה[160], או משום שיש לסמוך גאולה לתפילה אף בערב[161], או משום שמקישים שכיבה לקימה, מה קימה קריאת שמע ואחר כך תפילה, אף בערב כך[162]. ולדעת ר' יהושע בן לוי אומר שתפילה קודמת לקריאת שמע, שתפילות באמצע תקנום[163], היינו בין שתי קריאות שמע של היום[164]. והלכה כר' יוחנן[165]. על סמיכת גאולה לתפילה, ע"ע ברכות קריאת שמע.

תפילה בציבור או סמיכת גאולה לתפילה

כאשר סמיכת גאולה לתפילה בערבית תביא לידי הפסד תפילה עם הציבור, כתבו אחרונים שעדיף להתפלל עם הציבור מלסמוך גאולה לתפילה[166], לפי שתפילת ערבית רשות[167].

על ברכת השכיבנו, שאמרו בתלמוד שאינה הפסק בין גאולה לתפילה משום שהיא "גאולה אריכתא", ע"ע ברכות קריאת שמע[168]. בטעם שרק בערבית תיקנו ברכה להוסיף ברכה שהיא גאולה אריכתא, לעומת שחרית שלא הוסיפו בה ברכה אחרי ברכת הגאולה, ע"ע הנ"ל[169].

על אמירת פסוקים שונים אחרי ברכת השכיבנו קודם תפילת שמונה עשרה, טעמה, ושאין בה משום הפסק בין גאולה לתפילה, ע"ע ברכות קריאת שמע[170].

חזרת הש"ץ

תפילת ערבית אין בה חזרת הש"ץ[171], לפי שאינה חובה לפיכך לא יברך ברכות לבטלה שאין כאן אדם שנתחייב בה כדי להוציאו ידי חובתו[172], ואפילו שהדין שהוא שאם התפלל פעם אחת קיבלה עליו בחובה, לסוברים כן[173], מכל מקום אם התפלל בקי הוא ואין צריך ש"ץ להוציאו ואם אינו בקי ולא התפלל פטור הוא[174], ואפילו שהמנהג היום שקיבלו עליהם כחובה[175], אין המנהג חזק לעשותו חובה לענין חזרת הש"ץ שיש בה טרחת הציבור[176].

נפילת אפים

תפילת ערבית, כתבו ראשונים ואחרונים שאין נופלים בה אפים[177], שאינו עת רצון ואינה חובה[178], ואפילו מתפללים ערבית מבעוד יום אין נופלים אפים, שכבר עשאוהו לילה, ואפילו מתפלל פעמיים ערבית לשם תשלומים למנחה אין ליפול[179]. ויש מן הגאונים שכתבו שמותר ליפול אפים ולבקש רחמים אחר תפילת ערבית ואפילו בציבור[180].

על אמירת "ויכולו" וברכה מעין שבע בליל שבת לאחר ערבית, ע"ע ברכה מעין שבע וע' תפלת שבת.

על אמירת הלל אחרי ערבית בלילה ראשון של פסח, ע"ע הלל.

על תפילת נעילה אם פוטרת תפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים, ואם תפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים פוטרת תפילת נעילה, ע"ע יום-הכפורים[181].

הערות שוליים

  1. ↑ בלשון הגמ' וראשונים השם המקובל הוא ערבית, אולם מצינו גם שנקראת "מעריב", עי' תוס' מגילה ד א ד"ה פסק ועוד ראשונים ואחרונים.
  2. ↑ ע"ע תפלה. עי' תנחומא חיי שרה סי' ה; עי' ברכות לא א: וזמנין תלתא, ורש"י שם ד"ה זמנין, ובה"ג סי' א הל' ברכות פ"ה.
  3. ↑ עי' תנחומא שם; עי' ברכות שם: ערב ובקר וצהרים, ורש"י שם ובה"ג שם. ועי' להלן: זמנה.
  4. ↑ בריתא ברכות כו ב, וע"ע תפילה בגדר התקנה ומהותה.
  5. ↑ בראשית כח יא.
  6. ↑ ירמיה ז טז. ברייתא ברכות כו ב. על הסוברים שהדעה הסוברת שתפילת ערבית חובה, הוא משום שלדעתה יעקב תיקנה, עי' להלן.
  7. ↑ רש"י ברכות שם ד"ה אברים.
  8. ↑ שפתי חכמים ברכות שם.
  9. ↑ רש"י שם ד"ה ופדרים.
  10. ↑ ע"ע הקטרה (אמורים ומנחות) ציון 330 ואילך. ברייתא שם. על הסוברים שהדעה הסוברת שתפילת ערבית רשות, הוא משום שלדעתם נתקנה כנגד הקרבנות, עי' להלן. ועי' מור וקציעה או"ח סי' רסז ד"ה וע"ד שערבית לא נתקנה כנגד מעשה ההקטרה של האברים אלא כנגד העיכול שלהם שנמשך בלילה, ועי' ציון 107.
  11. ↑ גמ' שם.
  12. ↑ ע"ע תמיד. גמ' ברכות שם, לדעה זו.
  13. ↑ רמב"ם תפילה פ"א ה"ו.
  14. ↑ כן היא הגי' בד' וילנא, ובהרבה כ"י ודפו"י נאמר בסתם התלמוד, וכ"ה במנהיג שם.
  15. ↑ ברכות כז ב.
  16. ↑ שם ד ב: ואבע"א וכו'.
  17. ↑ ע"ע תפלה.
  18. ↑ פנ"י ברכות כו ב ד"ה איתמר; שו"ת מהריט"ץ ישנות סי' ע ד"ה והנראה; מראה הפנים ברכות פ"ד ה"א; שפ"א בפירושו על הלכות גדולות הל' ברכות פ"ד ד"ה איתמר; העמק שאלה לשאילתות לך לך שאיל' ח; מרכה"מ (חעלמא) תפילה פ"א ה"ה. ועי' ציון 29 שי"ס שאף אם אבות תקנו תפילות, מ"מ תפילת ערבית יעקב תיקן כתפילת רשות. ועי' תוס' יומא פז ב ד"ה והאמר ורא"ש ברכות פ"ד ס"ב, שהוכיחו מתקנת יעקב את תפילת ערבית, שאף לסוברים שהיא רשות מ"מ אינה רשות גמור, ע"ע חובה מצוה ורשות ציון 307 ואילך.
  19. ↑ ראבי"ה תשו' וביאורי הסוגיות ס'י תתקסט ד"ה ותו.
  20. ↑ כ"ה הגי' בד' וילנא, ובהרבה כ"י ודפו"י: רב, ועי' מנהיג שם, וכ"מ מדברי התוס' ברכות שם ד"ה והלכתא, וכ"ה הגי' ביומא פז ב.
  21. ↑ ר"י בברכות שם, ועי"ש שכ"ד רבא וי"ג רב (), וכן דייקו בגמ' שם מסתם מתני' ברכות כו א שתפילת הערב אין לה קבע, ועי' מה שהובא מהתר"י בציון 115. וע"ע חובה מצוה ורשות ציון 312 ואילך מחלוקת ראשונים בד' הסוברים שתפילת ערבית רשות אם יש בה חלק שהוא חובה.
  22. ↑ משנה ברכות כו ב.
  23. ↑ גמ' שם כז ב.
  24. ↑ פהמ"ש ברכות פ"ד ה"א.
  25. ↑ רש"י שבת ט ב ד"ה למ"ד; תוס' שם ד"ה למ"ד; ר"י מלוניל ברכות כו ב; רא"ש ברכות פ"ד סי' ב, ושם: אסמכוה אהקטרת אברים וכו'; המנהיג דיני תפילה ד"ה וכבר חייבו; שטמ"ק ברכות שם; פנ"י שם.
  26. ↑ רש"י שם; תוס' שם; ר"י מלוניל שם; רא"ש שם. ועי' רע"ב ברכות פ"ד מ"א שכ' שהקטר החלבים הוא רשות, ועי' רש"ש שם שתמה, שההקטרה היא חובה אלא שאינה מעכבת הכפרה.
  27. ↑ שטמ"ק שם; המנהיג שם.
  28. ↑ פנ"י שם ד"ה מיהו. ועי' ריקאנטי בראשית יח כז ושו"ת רמ"ע מפאנו סי' יד ועיון יעקב (על עין יעקב) טעמים נוספים ע"ד הדרש.
  29. ↑ ע"ע תפלה. תורה תמימה כח יא בביאור אות ה. ועי"ש שהוכיח עוד שהיא רשות מכך שאברהם אבינו לא תיקן תפילה זו אף שהערב הוא תחילת המעת לעת. ועי' פתח עינים ברכות כז ב שביאר מחלוקת התנאים ע"ד דרש אם אברהם אבינו התפלל ערבית קודם שתקנה יעקב אבינו.
  30. ↑ בה"ג הל' ברכות פ"ד ד"ה תפלת הערב; ר"ח ברכות כז ב ד"ה מאי, ועי' הג' מיימוניות תפילה פ"א אות ג; רי"ף שם (יט א); סידור רש"י סי' קל; תוס' שם ד"ה והלכתא; רמב"ם תפילה פ"א ה"ו; רא"ש שם סי' ב וסי' ז; רשב"א שם ד"ה תפלת; המנהיג דיני תפילה תפילת הערב ד"ה וכבר; טור או"ח סי' רלה.
  31. ↑ ע"ע הלכה. רי"ף שם; רא"ש שם סי' ז. וזהו לגי' שלפנינו בדפ' וילנא: אביי ורבא.
  32. ↑ ע"ע הלכה. בה"ג שם; ר"ח שם; תוס' שם; רשב"א שם. והיינו לגי' שגו' בגמ' שהיא מחלוקת רב ושמואל.
  33. ↑ המנהיג שם.
  34. ↑ רשב"א שם; רשב"ץ ברכות שם.
  35. ↑ בה"ג שם; תשו' גאוני מו"מ סי' קמו.
  36. ↑ שיטמ"ק ברכות כז ב ד"ה דתניא, שהרי ר"ג שאל בביהמ"ד אם יש מי שחולק וסובר שהיא רשות ואפי' ר' יהושע השיב שאין מי שסובר כך, ואותה שפירשו בסתם משנה "אין לה קבע" שהכוונה שהיא רשות, אין זה עיקר.
  37. ↑ בה"ג לפי' תר"י ברכות פ"ד בדעתו; העמק שאלה פ' לך סי' ח בדעת השאילתות שם; שלטה"ג על הרי"ף ברכות כז ב (יט א) בד' הרי"ף, וצ"ע שהרי"ף כ' שם מיד אח"ז בפירוש שמצוה היא.
  38. ↑ תשו' רב נטרונאי גאון בגאוני מזרח ומערב סי' קמא ותשו' רב האי גאון בס' המנהיג תפלה סי' פה; רי"ף שם לענין טעה ולא התפלל ערבית; עי' תוס' ברכות כו א ד"ה טעה; עי' רמב"ם פ"א ה"ו שכ' שאינה חובה כשחרית ומנחה; או"ז הל' תפילה סי' פז; כלבו סי' ח; רא"ש ברכות פ"ד סי' ז ועי"ש במעדני יום טוב; תר"י ריש פ"ד בשם ר"י הזקן; טור או"ח ר"ס רלה.
  39. ↑ תר"י שם.
  40. ↑ תוס' שם ויומא פז ב ד"ה והאמר; רא"ש ברכות שם סי' ב.
  41. ↑ גאוני מזרח ומערב שם והמנהיג שם.
  42. ↑ עי' ציון 21.
  43. ↑ רשב"א ברכות כז ב ד"ה תפילת ורשב"ץ שם ד"ה ואיכא, בד' הבה"ג הל' ברכות פ"ד ד"ה תפלת הערב.
  44. ↑ רשב"ץ שם.
  45. ↑ תוס' יומא פז ב ד"ה והאמר וחגיגה ט ב ד"ה או, באופן הב' ורא"ש ברכות פ"ד סי' ב באופן הא', בד' הבה"ג שם.
  46. ↑ רי"ף ברכות כז ב (יט א); רמב"ם תפילה פ"א ה"ו.
  47. ↑ אלפסי זוטא שם ד"ה תפלת הערב.
  48. ↑ רשב"ץ ברכות שם ד"ה והאידנא.
  49. ↑ מגילת ספר לסמ"ג עשין יט, ביישוב ד' התוס' ברכות כז ב ד"ה הלכה ויומא פז ב ד"ה והאמר.
  50. ↑ חת"ס לתוס' ברכות שם, ביישוב ד' התוס' שם שם ושם.
  51. ↑ שיח יצחק (נוניס) יומא שם לתוס' שם, ביישוב ד' התוס'.
  52. ↑ שו"ת בית שערים או"ח סי' פד ד"ה אבל, בתי' הא'.
  53. ↑ ראבי"ה ח"א ברכות סי' פג, תשו' וביאורי הסוגיות סי' תתקסט ד"ה אפילו, בשם י"א.
  54. ↑ מור וקציעה או"ח סי' רסח בב"י ד"ה כתב רב עמרם; שו"מ תליתאה ח"ב סי' ג ד"ה וראיתי, ועי"ש באריכות הטעם. ועי' מחזיק ברכה סי' רסח שכ"ה ע"פ הזוהר.
  55. ↑ עי' בה"ג הל' ברכות פ"ד ד"ה תפלת הערב ורי"ף ברכות שם (יט א) וסמ"ג עשין יט בטעם שהטועה בערבית של שבת שצריך לחזור ולהתפלל משום שקיבלו עליהם כחובה; עי' רמב"ם תפלה פ"ג ה"ז בטעם שאפשר להקדים ערבית של שבת מבעו"י משום שהיא רשות; ארחות חיים סי' צו; עי' ב"י או"ח סי' רסח ד"ה כתב רב עמרם.
  56. ↑ רא"ה ברכות כז ב ד"ה תפלת. ועי' שו"ת שדה יצחק (חיות) סי' ד ושו"מ תליתאה ח"ב סי' ג ד"ה והנה אם.
  57. ↑ עי' רמב"ם תפלה פ"ג ה"ז, שאפשר להקדים להתפלל של מוצ"ש מבעו"י משום שהיא רשות.
  58. ↑ תהלים קמא ב. ר' יוחנן ברכות ו ב.
  59. ↑ חי' הגר"א אמרי נעם ברכות שם.
  60. ↑ חפץ ה' ברכות ו ב, בדעת רב הונא ור' יוחנן ורנב"י שם.
  61. ↑ עי' ברכות כז א: אמר רב כהנא וכו' שמע מינה וכו', ורש"י שם ד"ה ש"מ וכ"ה בשא"ר שם.
  62. ↑ ע"ע מנחה. רשב"א ברכות ב א ד"ה והקשו; ריטב"א שם ג א ד"ה ולענין.
  63. ↑ משנה ברכות כו א.
  64. ↑ הגר"א בשנו"א למשנה ברכות פ"ד מ"א ד"ה אין.
  65. ↑ פנ"י ברכות ב א ד"ה מיהו ומהדו"ב שם ד"ה ואפשר וכעי"ז שם כז א ד"ה והשתא, הטעם הנוהגים להתפלל ערבית אף קודם פלג המנחה, עי' ציון 114.
  66. ↑ עי' ציון 58.
  67. ↑ עי' להלן: זמנה.
  68. ↑ מהרש"א ברכות שם בח"א.
  69. ↑ משנה ברכות כו א.
  70. ↑ ע"ע פלג המנחה, ושם שנחלקו אם הוא שעה ורבע קודם השקיעה או קודם צאת הכוכבים.
  71. ↑ גמ' שם כז א.
  72. ↑ עי' לעיל.
  73. ↑ עי' משנה ברכות כו א: תפילת מנחה עד הערב.
  74. ↑ שם כז א. ועי' צל"ח שם ד"ה שם אדרבה ושאג"א סי' נ ד"ה אבל שתי ושו"ת בית הלוי ח"א סי' ט שביארו היאך מוכח מכך שרב הונא התפלל ערבית רק משחשיכה, שסובר שהלכה כר"י.
  75. ↑ שו"ת ראב"י אב"ד סי' לו בשם הר"י ברצלוני; הראב"ד תשובות ופסקים סי' קצד; שבלי הלקט ענין תפילה סי' מח ד"ה מה; המנהיג דיני תפילה תפילת המנחה; האשכול (אלבק) ליקוטים מהל' תפילה מ א ד"ה מאן; עי' הג' מיימוניות תפילה פ"ג ה"ז אות ח; עי' ראבי"ה ח"ג הל' אבל סי' תתמא; שו"ת מהרי"ק סי' קעג ד"ה וא"כ; מג"א סי' רלג ס"ק ה; משנ"ב שם ס"ק ו.
  76. ↑ תשו' רב נסים גאון הובאה בשו"ת מהר"ם אלשקר סי' צו; שו"ת ראב"י אב"ד שם; רבנו יונה ברכות כו א (יח א מדפי הרי"ף)
  77. ↑ מרדכי ברכות פ"ד סי' צ בד' רב האי בתשובה; רבנו יונה ברכות (א א) ד"ה אלא כך.
  78. ↑ ברכות כז א: דעבד כמר עבד וכו'.
  79. ↑ רשב"א שם.
  80. ↑ כס"מ תפילה פ"ג ה"ד, בד' הרמב"ם שם; רשב"א שם ד"ה השתא בשם גאון; אשכול (אלבק) ליקוטים מהל' תפילה ד"ה מאן; תלמיד רבנו יונה שם (יח ב); ההשלמה שם כו א ד"ה הא בשם רב האי; רא"ש שם פ"ד סי' ג ופ"א סי' א; מאירי שם כו ב ד"ה מה בשם גאונים; שו"ע או"ח סי' רלג א ומג"א שם ס"ק ה בדעתו.
  81. ↑ תלמיד ר"י שם.
  82. ↑ קהלת ב יד. ההשלמה שם.
  83. ↑ רא"ה ברכות כז א.
  84. ↑ עי' ברכות כז א-ב.
  85. ↑ רשב"א שם. ועי' מג"א סי' רסז ס"ק א שממעשהו של רב שהתפלל ערבית של שבת בער"ש אין מוכח שסובר כר"י, שהרי ר' ירמיה בר אבא התפלל בסמוך לו מנחה של חול (עי' בה"ג הל' ברכות סי' ד ד"ה תפילת המנחה לגי' בגמ' שם), ומדלא הפסיקו רב, משמע שאף רב לא סובר כר"י.
  86. ↑ תלמיד רבנו יונה שם, ועי' מגיד תעלומה (מהד' ירושלים עמ' רכא) שדבריו סתומים, אם כוונתו שדוקא כשנהג ביום אחד כחכמים ויום אחר כר"י יצא בדיעבד, או כשאפילו באותו יום התפלל מנחה אחר פלג המנחה וערבית באותו הזמן, יצא.
  87. ↑ אהל מועד שער התפילה דרך ב נתיב ב, בשם ההשלמה (ולפנינו בהשלמה אינו), הובא בב"י או"ח סי' רלג.
  88. ↑ משנ"ב שם ס"ק יא.
  89. ↑ מרדכי ברכות פ"ד סי' פט, ועי' הל' אונן סי' תתקכג; תשב"ץ קטן סי' תכו; רא"ה שם כז א; מאירי שם כו ב.
  90. ↑ ע"ע תפילה.
  91. ↑ רא"ה שם.
  92. ↑ עי' ר"ת בתוס' ברכות ב א ד"ה מאימתי; לח"מ תפילה פ"א ה"ד, בד' הרמב"ם שם, ומ' מדבריו שאף באותו יום אפשר לנהוג כב' הדעות.
  93. ↑ רשב"א שם ד"ה וכתבו; רא"ש שם פ"א סי' א. ועי' רשב"ץ ברכות ד"ה ומיהו.
  94. ↑ עי' ציון 30 שכ"ד הרמב"ם.
  95. ↑ לח"מ שם.
  96. ↑ ב"י או"ח סי' רלג.
  97. ↑ עי' ברכות כט ב. המכתם ברכות כז א ד"ה ואסיקנא; ההשלמה שם ד"ה אע"ג.
  98. ↑ עי' ראבי"ה ח"א שבת סי' קצט ד"ה אמר ר' יוחנן; קה"י ברכות סי' א ד"ה והשתא, בד' המאירי שם כו ב ד"ה מ; בד' מים חיים (לפר"ח) ברכות ב א ד"ה מאימתי; שאג"א סי' ג ד"ה ואני; חי' רע"א ברכות שם לתוד"ה מאימתי; ספר קובץ הל' ק"ש פ"א ה"ג. ולדעה זו קשה על שיטת ר"ת שהתיר לקרוא ק"ש של ערבית מפלג המנחה וכדעת ר"י, והרי ק"ש הוא חיוב דאו' וא"כ צריך להחמיר בזה להמתין עד צאה"כ, ועי' שאג"א שם, וע"ע קריאת שמע.
  99. ↑ נמוקי הגרי"ב לתוס' ברכות ב א ד"ה מאימתי; קה"י ברכות סי' א ד"ה והשתא, בדעת העיטור מאמר ט (לג ב) והרא"ש ברכות פ"א סי' א.
  100. ↑ קה"י שם.
  101. ↑ נמוקי הגרי"ב שם.
  102. ↑ רמב"ם תפילה פ"ג ה"ז ורא"ש ברכות פ"ד סי' ו וב"י או"ח ס'י רסז, בדעתם; טור שם בשם תוס' פסחים קה ב.
  103. ↑ ע"ע תוספת שבת. עי' טור שם; מג"א שם ס"ק א.
  104. ↑ ברכות כז א.
  105. ↑ מג"א שם ומחצה"ש שם.
  106. ↑ עי' לעיל.
  107. ↑ ע"ע הקטרה (אמורים ומנחות) ציון 399 ואילך. מג"א שם, ועי"ש שהוא כעין מה שכ' הכלבו (סי' כח) בטעם שאין אומרים והוא רחום בערבית של ליל שבת, ועי' להלן. ועי' תוספת שבת שם ס"ק ב שתמה מה התועלת בהקדמת התפילה, והרי קיבל עליו שבת ושוב אסור בהקטרת אברים, ועי' מחצה"ש שם שאין כוונת המג"א לומר שהתפילה היא כחילול שבת כהקטרה, אלא הוא רמז בעלמא, שאין מתפללים כשם שאין מקטירים, או שבתוספת שבת יותר מזמן כל שהוא אינה אלא מדרבנן ובה מותר להקטיר, ועי' מו"ק סי' רסז ד"ה ע"ד שתמה על המג"א שהרי תפילת ערבית לא נתקנה כנגד מעשה ההקטרה אלא כנגד העיכול של האברים (עי' ציון 10), ועי' מנורה הטהורה שם ס"ק א בהגה"ה שהמג"א לא כתב דבריו אלא לסמך בעלמא.
  108. ↑ עי' מרדכי שבציון 89.
  109. ↑ מג"א שם.
  110. ↑ עולת שבת שם ס"ק א, ועי' מג"א שם שתמה עליו מהגמ' ברכות כז א.
  111. ↑ האגור הל' תפילת ערבית סי' שכז; שו"ת תרוה"ד סי' א. ועי' שו"ת שבות יעקב ח"ב או"ח סי' ו שהמנהג נשתרבב בטעות, ומבאר שם היאך נולדה הטעות.
  112. ↑ האגור שם.
  113. ↑ תרוה"ד שם.
  114. ↑ פנ"י ברכות ב א ד"ה ומיהו, ועי' ציון 65, והביא סמך לדבריו מהראב"ן סי' קכב, ועי' פנ"י כז א ד"ה והשתא בביאור ד' הגמ' "דעביד כמר עביד" שמ' שאין הכוונה למחלוקת ר"י וחכמים, אלא מתיחס לרב ורב הונא, והיינו שאפשר להתפלל ערבית או משחשיכה או מבעוד יום, .
  115. ↑ רש"י ברכות כו א ד"ה אין; פהמ"ש לרמב"ם ברכות פ"ד מ"א; פסקי רי"ד שם ב.
  116. ↑ פהמ"ש לרמב"ם ברכות פ"ד מ"א.
  117. ↑ משנה ברכות כו א. רש"י שם; פסקי רי"ד שם. ועי' תר"י ברכות כז ב, שבכלל הנאמר בגמ' אין לה קבע כלול גם שזמנה כל הלילה וגם שתפילת ערבית רשות, כדעות שבציון 21.
  118. ↑ עי' לעיל.
  119. ↑ פסקי רי"ד שם.
  120. ↑ עי' ציון 21 וציון 30 שכן י"ס להלכה.
  121. ↑ פהמ"ש שם.
  122. ↑ שנות אליהו ברכות שם.
  123. ↑ ע"ע קריאת שמע. צל"ח ברכות כו ב ד"ה שהרי.
  124. ↑ ע"ע קריאת שמע.
  125. ↑ ע"ע ברכות קריאת שמע.
  126. ↑ עי' ברכות ד ב ד' ריב"ל: תפילות באמצע תקנום.
  127. ↑ צל"ח ברכות כו ב ד"ה שהרי.
  128. ↑ פנ"י ברכות ד ב ד"ה איבעית אימא.
  129. ↑ עי' לעיל דעת רבן גמליאל.
  130. ↑ צל"ח שם, ועי"ש שמבאר במשנה ב א במעשה בבניו של ר"ג מדוע שאלו רק על ק"ש ולא על התפילה.
  131. ↑ ערוה"ש או"ח סי' רלה יב.
  132. ↑ ע"ע קריאת שמע.
  133. ↑ ע"ע הקטרה (אמורים ומנחות) ציון 336.
  134. ↑ צל"ח ברכות כו ב ד"ה שהרי, בד' רש"י ברכות ב א.
  135. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 343.
  136. ↑ צל"ח ברכות כו ב ד"ה שהרי.
  137. ↑ רמב"ם תפלה פ"ג ה"ו; כל בו סי' יא; אר"ח תפילה אות צה; אבודרהם תפילת ערבית; משנ"ב רלה ס"ק לד.
  138. ↑ ע"ע יום ציון 9 ואילך. משנ"ב שם.
  139. ↑ עי' ציון 10.
  140. ↑ שעה"צ שם ס"ק מא.
  141. ↑ עי' פהמ"ש לרמב"ם ברכות פ"ד מ"א, ועי' ראש יוסף ברכות כז ב, שתמה על סתירת דברי הרמב"ם ממש"כ בציון 137, וכ' שם שנ' שהרמב"ם חזר בו ממש"כ בפה"מ, ועי' קרית חנה דוד שם מש"כ בזה, ועי' פהמ"ש מהד' הרב קאפח הערה 7 ומהד' הרב שילת; עי' ראב"ד בהשג' על בעה"מ ברכות ח ב (ב א); ערוה"ש או"ח רלה יט.
  142. ↑ שעה"צ סי' רלה יז.
  143. ↑ עי' רשב"א ברכות ט א ד"ה בני ר"ג: עד שיקרא ויתפלל וכו', הובא בב"י או"ח סי' רלה; עי' שו"ע שם ב. ועי' פנ"י ברכות ד ב.
  144. ↑ רשב"א שם; ר"ן שבת (ד א); רמ"א שם.
  145. ↑ מגן גיבורים אלף המגן שם ס"ק ז.
  146. ↑ מרדכי שבת פ"א סי' רכד
  147. ↑ רבנו ירוחם תא"ו נ"ג סוף ח"ה, ודרכי משה שם ג בדעתו.
  148. ↑ רמ"א שם בשם הראב"ד בהשג' ברכות פ"ג.
  149. ↑ משנ"ב שם ס"ק כה.
  150. ↑ תהלים עח לח. סידור רס"ג תפילת ערבית; סדר רב עמרם גאון תפילת ערבית; רמב"ם תפילה פ"ט ה"ט; המנהיג סי' פג עמ' קיח. ועי' סדר ר"ע ורמב"ם שם ושם שרק הש"צ אומר זאת, ועי' להלן.
  151. ↑ תהלים כ י. סדר רב עמרם שם.
  152. ↑ ספר הפרדס לרש"י פירוש התפילות; המנהיג שם; שבלי הלקט ענין תפילה סי' מט בשם רש"י; טור או"ח רלז בטעם הב'.
  153. ↑ לבוש או"ח ס'י רלז א.
  154. ↑ המנהיג שם, שכן המנהג בצרפת ובפרובינציה.
  155. ↑ סידור רש"י שם; המנהיג שם; טור שם בטעם הא'.
  156. ↑ המנהיג שם, שכן המנהג בספרד.
  157. ↑ ריא"ז ברכות פ"א ה"א ג.
  158. ↑ שלט"ג ברכות (ד ב), הו"ד במשנ"ב רלז ס"ק ב.
  159. ↑ משנ"ב שם וסי' סט ס"ק ז, וכן נהגו בקהילות בני ספרד והחסידים.
  160. ↑ ברכות ד ב.
  161. ↑ גמ' שם, ועי' צל"ח שם ד"ה מסייע שמד' התנא בבריתא לא מוכח בהכרח שצריך לסמוך גאולה לתפילה אלא רק שק"ש קודמת לתפילה, ועי' ברכת ראש שם ד"ה מסייע שמד' התנא בבריתא מוכח אף שצריך לסמוך גאולה לתפילה.
  162. ↑ גמ' שם.
  163. ↑ ברכות שם.
  164. ↑ רש"י שם.
  165. ↑ רמב"ם תפילה פ"ז הי"ח; עי' שו"ע או"ח רלו ב.
  166. ↑ שו"ע או"ח רלו ג.
  167. ↑ בהגר"א שם.
  168. ↑ ציון 282 ואילך.
  169. ↑ ציון 1 ואילך.
  170. ↑ ציון 287 ואילך.
  171. ↑ רמב"ם תפילה פ"ט ה"ט; טושו"ע או"ח רלז א.
  172. ↑ רמב"ם שם.
  173. ↑ עי' לעיל.
  174. ↑ שו"ת הרשב"א ח"א סי' קפג.
  175. ↑ עי' לעיל.
  176. ↑ לחם חמודות ברכות פ"ד אות לב. ועי' פמ"ג שם משב"ז שאפילו היו הציבור אנוסים ולא התפללו מנחה, כך שצריכים להתפלל ערבית שתיים משום תשלומים, מ"מ אין הש"ץ חוזר על התפילה כתפילה השניה.
  177. ↑ ע"ע נפילת אפים. המנהיג דיני תפילה עמ' קכ; האגור סי' שלב, שכן נהגו באשכנז וצרפת, וכן הוא ע"פ הקבלה; רמ"א או"ח רלז ב.
  178. ↑ מנהיג שם.
  179. ↑ משנ"ב שם ס"ק ב.
  180. ↑ סדר רב עמרם תפילת ערבית, בשם רב שר שלום ראש ישיבה גאון יעקב של עיר מחסיא, ושכן נהגו בבית רבינו שבבבל.
  181. ↑ ציון 2277 ואילך.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:ערבית&oldid=157315"