הרב שלמה חיים הכהן אבינר
|
|
הרב שלמה חיים הכהן אבינר הוא רב הישוב בית אל ונשיא ישיבת עטרת ירושלים בעיר העתיקה בירושלים, מהמרכזיים שברבני הציונות הדתית. פרסם למעלה ממאה ספרים בכל תחומי התורה.
תולדות חייו
נולד כשלמה לנגנאואר בשנת 1943 בעיר ליון שבצרפת, תחת שלטון הנאצים. הוריו והוא כתינוק נאלצו, בדומה לשאר היהודים שהתגוררו בצרפת, להתחבא תחת זהות בדויה כדי להינצל משליחתם למחנות ההשמדה. סבו מצד אמו, הרב מאיר לוי פלאם, היה ממקימי ארגון "בני עקיבא" בצרפת לאחר השואה, ומצאצאי המגיד מלוצק, שעל שמו נקרא שלמה אבינר.
בצעירותו היה חבר בתנועת הנוער בני עקיבא בצרפת כחניך וכמדריך, ומאוחר יותר גם כאחד מחברי הנהלת התנועה בצרפת. בגיל 16 נכנס לאוניברסיטה למדעים ולמד מתמטיקה, פיזיקה והנדסת חשמל והוסמך כמהנדס אלקטרוניקה. סיים השתלמות במרכז לחקר גרעיני בצרפת, ולאחר מכן גויס לצבא הצרפתי, בו שירת במקצועו - אלקטרוניקה, בחיל האוויר.
בשנת 1966, ביום שבו סיים את שרותו הצבאי, בהיותו בן 23, עזב את צרפת בהשאירו מאחור את כל משפחתו. יחד עם גרעין בני עקיבא עלה לקיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן. בכך החליט ליישם את האידאל של חיי העבודה והחקלאות בארץ. מאוחר יותר עלו בעקבותיו כל בני משפחתו, ביניהם אחיו, הרב אלישע אבינר, המכהן כר"מ בישיבת ברכת משה במעלה אדומים ונחשב לאחד מגדולי המחנכים הדתיים- לאומיים.
מאוחר יותר התגייס לצבא ההגנה לישראל ושירת בחיל הרגלים. במלחמת ששת הימים לחם בחזית הדרומית ובמלחמת יום הכיפורים לחם בגבול הצפון. בצה"ל הגיע לדרגת סגן.
למד בישיבת מרכז הרב, שבראשות הרב צבי יהודה הכהן קוק. לאחר כשנה, כאשר חודש היישוב היהודי בחברון, עבר ללמוד בישיבה שם שבראשות הרב אליעזר ולדמן. למרות שלמד בחברון, המשיך להגיע לשיחותיו של הרצי"ה ואף הקליטן, ולימים, על פי בקשת הרצי"ה הדפיסן והציאן לאור תחילה בחברות ואח"כ בספרים בסדרה שיחות הרב צבי יהודה.
בשנות לימודיו בישיבה, כדי להימנע מקבלת מלגה מהישיבה, עבד בהוראת מתמטיקה בישיבת נתיב מאיר ובישיבת ירושלים לצעירים. בראשית לימודיו כתלמיד ישיבה, הוזמן על ידי "המוסד" לעבוד בשורותיו, אך הוא דחה את ההצעה עקב רצונו להמשיך בלימוד בישיבה. למרות זאת, מאוחר יותר נשלח פעמיים לשליחויות קצרות באיראן שלאחר ימי המהפכה האיראנית.
בשנת 1971, לאחר שקיבל את הסמכתו לרבנות, מאת הרבנים הראשיים הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף, על פי המלצה של הרצי"ה, החל לכהן כרב קיבוץ לביא שבגליל התחתון, ולמלא את מקומו של הרב משה לוינגר שמילא תפקיד זה לפניו. הדבר היה לאחר שהרב לוינגר עבר לייסד את היישוב היהודי בחברון ולאחר שמספר קיבוצים דתיים הרחיקו מעליהם את הרבנים, בשל סכסוכים שונים. למרות זאת, הרב אבינר היה אהוד בקיבוץ, דבר שגרם מאוחר יותר לקיבוצים אחרים לשוב ולמנות רב לקיבוץ. בשנים הראשונות בתפקיד עבד במשק חצי יום מתוך הזדהות עם האידאל הקיבוצי.
בשנת 1977 עזב את הקיבוץ ועבר לכהן כרב מושב קשת ברמת הגולן. בשנת 1981, עבר לשמש כרב היישוב בית אל (כ-4 שנים לאחר הקמתו), תפקיד שאותו הוא ממלא עד היום. בשנת 1983, במקביל לרבנות בבית-אל, הקים את ישיבת עטרת כהנים (בשנת תשס"ה שונה שמה ל"עטרת ירושלים") בירושלים ועמד בראשה. הישיבה נמצאת ברובע המוסלמי של העיר העתיקה ונוסדה בתוך המבנה החרב של ישיבת "תורת חיים".
בשנת 1981, לקראת הנסיגה מסיני ופינוי ימית, נמנה עם האישים הבולטים בהובלת התנועה לעצירת הנסיגה מסיני שהובילה להקמת מפלגת התחיה. הוא נסע ברחבי הארץ והרצה בפני תלמידי ישיבות תיכוניות ואולפנות, ושכנע רבים מהם לעבור ולהיות בסיני בעת הפינוי. הוא עצמו התיישב בעצמונה. עמדתו הייתה שיש להמשיך ולשתול עגבניות עד הרגע האחרון, כי "לא תהיה נסיגה, אלא אם ה' רוצה אותה".
בשנת 2005 הועלו טענות כנגד הרב אבינר לגבי פסיקות של התרת מראות דמים אדומים לגמרי בגודל של כמה סנטימטרים שחלקם הובאו בפניו בזמן שהאשה לא חדלה לדמם, בהתרת אשה מינקת לבעלה לאחר שהיה לה דימום בשטף כמה ימים והדימום חזר על עצמו כמה פעמים, בהתרת אשה נשואה שבגדה -לבועלה, ועוד דברים חמורים של עקירת טהרת המשפחה ודיני אישות. הרב מרדכי אליהו מינה בית דין שכלל את הרב יעקב יוסף, הרב זלמן נחמיה גולדברג והרב דוב ליאור לבירור הטענות. בית הדין קיבל את הטענות ואסר על הרב אבינר להורות בהלכות נידה ואישות. בשנת 2006 התכנסה ועדת רבנים בגלל שהרב אבינר לא נשמע לפסק בית הדין. לאחר מכן יצא מכתב רבנים שבו נימקו את פסיקת בית הדין נגדו ואסרו עליו להורות בכל התחומים.
מנגד, רבני ישיבת הר המור וכן רבנים נוספים המזוהים עם זרם זה כגון הרב יעקב פילבר, הרב צפניה דרורי והרב אלי סדן שלא בדקו בעצמם את העדויות והטענות החמורות צידדו בטענות הרב אבינר.
בשנת 2008 הוגשה תביעה בבית הדין הרבני הממלכתי נגד הרב אבינר. בשנת 2009 פסקו נגדו ברוב דעות ואסרו עליו להורות בענייני נשים ודיני אישות וטהרת המשפחה. בתגובה לבקשתו לעיכוב ביצוע של פסק הדין הודיע אב בית הדין, הדיין הרב ישראל יפרח, שעיכוב ביצוע הפסק דין יגרום שהרב אבינר ימשיך להורות ויכשיל את הרבים.
הדיין הרב אברהם שיינפלד, אחד מהדיינים בפסק מאוחר שדן בעניינו של הרב אבינר, קבע בדעת מיעוט כי מדובר ב"עלילה שפלה" שמתנגדי הרב אבינר רקחו נגדו. הרב שיינפלד לא התייחס בדבריו ספציפית לטענות מרכזיות שהעלו התובעים. לדוגמא: הוא לא התייחס לעדות החמורה על התרת אשה מינקת לבעלה לאחר דימום בשטף כמה ימים.
דעותיו והשקפותיו
דרכו בפסיקת הלכה
מתיר לא להפריש מעשר כספים וסומך על הפוסקים הסוברים שזו הנהגה טובה. (עיין אתר ספריית חוה).
לגבי קוסם כתב: כיון שאין הוכחותיו של הגרח"ד הלוי מוכרחות קשה מאוד להקל באיסור תורה נגד רב רובם של הפוסקים, מכל מקום מי שרוצה להקל אין למחות נגדו בתוקף שהרי יש לו על מי לסמוך.
לגבי תותים הוא כתב שאין צורך לטחון או לבשל ופירט איך כן לעשות.(שו"ת sms בעלון עולם קטן פרשת שמיני) הוא כתב שם שדבריו הם על פי הוראות הרבנות הראשית. באופן כללי הוא כותב שאפשר לסמוך על הרבנות ואף יש בכך חשיבות שמחמירים בכבודה של הרבנות הראשית(שו"ת שאילת שלמה).
שו"ת sms
בשנים האחרונות יש אפשרות של שליחת sms לרבנים על מנת לקבל מהם תשובות הלכתיות קצרות ואף תשובות על שאלות אמוניות. מתחילת הפרויקט ועד עכשיו הרב אבינר הוא בין הרבנים המובילים בעניית תשובות בsms.ההערכה היא כי הרב עונה כ-300 תשובות ביום.
ספריו
- ערך מורחב - ספרי הרב שלמה אבינר
קישורים חיצוניים
- שיעורי הרב אבינר באתר ישיבת עטרת ירושלים
- שיעורי הרב אבינר באתר מכינת בני דוד
- שיעורי הרב אבינר באתר מכינת עצמונה
- שיעוריו באתר מורשת
- שיעוריו באתר מכון מאיר
- אודותיו באתר ישיבת עטרת ירושלים
- פסק הדין
מתוך בלוג פרטי המתעד את הפרשה