לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך

בית דין רשאים להלקות ואף להמית אדם, מעבר לעונשי מלקות ומיתה הקצובים בתורה, אם הם רואים שהדבר נדרש באותה שעה.

למשל, מסופר בגמרא: מעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי היוונים, והביאוהו לבית דין וסקלוהו. ואף על פי שעבר רק על איסור דרבנן, ראו בית דין צורך לסקול אותו, מפני שהיו העם פרוצים בעבירות.

עוד מסופר: מעשה ברבי שמעון בן שטח שתלה שמונים נשים ביום אחד. ואף על פי שלא היתה התראה ולא דרישה וחקירה ואף לא עדות ברורה, מכל מקום עשה כן רבי שמעון בן שטח משום שהיתה אותה שעה צריכה לכך.