אנציקלופדיה תלמודית:שומר (לטומאה)

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:14, 2 בפברואר 2023 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - דבר המחובר לאוכל ועשוי להגן עליו, ואינו נאכל בעצמו, לענין טֻמאה.</...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - דבר המחובר לאוכל ועשוי להגן עליו, ואינו נאכל בעצמו, לענין טֻמאה.

מהותו ומיניו

כל - האדוק באוכל[1] - ועשוי להגן עליו, נקרא שומר[2], ושלוש מילים הכתובות בתורה לגבי טומאת נבלה* מלמדות אותנו שישנם שלושה מיני שומרים באוכלים[3], שנאמר: על כל זרע זֵרוע אשר יזָּרֵע[4], ושלוש המילים "זרע" זֵרוע" "יזָּרֵע", מלמדות אותנו שיש שלושה מיני שומרים[5]: א) יש שומר בזרעים[6], דהיינו הקליפה שמסביב לחיטה ולשעורה וכיוצא בזה, שזורעים אותם יחד[7]. ב) ויש שומר באילנות[8], כגון פיטמת הרימון[9]. ג) ויש שומר בבעלי חיים[10], בבשר[11], כגון העור[12], וביצים[13], דהיינו קליפת הביצים[14], ודגים[15], דהיינו קשקשי הדגים[16].

מיניו

לשומר שבזרעים[17], ניתנו דוגמאות במשנה ובבברייתא: קליפי חיטים[18], דהיינו הקרום שעל גרעין החיטה[19], וקליפי שעורים וקליפי עדשים[20]. ולשומר שבאילנות[21], ניתנו דוגמאות בתלמוד וראשונים: פיטמת הרימון[22] וקליפתו[23], קליפות אגוזים[24], וכל בפירות שאין אוכלים קליפתם[25], ששומרים את הפרי שלא יפסיד[26], שכל קליפת האוכל היא שומרתו[27]. ולשומר שבחיה[28], ניתנו דוגמאות בתלמוד וראשונים: העור* בבשר[29] של בהמה שחוטה[30], והעצמות*, שיש בהן מוח והוא אוכל והעצם שומר לו[31] - ויש מפרשים: עצמות המחוברות בבשר[32] - והטלפים[33].

מיני קליפות

לא אמרו שקליפת תבואה היא שומר[34], אלא בקליפה החיצונה של התבואה[35], החופה אותה בעודה שיבולת, אבל הנושרת כשכותשים במכתשת אוכל גמור הוא[36], וכן בעדשים[37], אותה קליפה שהעדשה חבויה לתוכה, שאין מקפידים עליה בשעת זריעה, אלא בשעת אכילה[38].

מיני עור

אף בעור* שאמרו שהוא שומר[39], ישנו חילוק בין מינים שונים של עורות, שכן ישנם עורות שהם רכים וניתנים לאכילה, ודינם לענין טומאת נבלה* כנבלה עצמה ולא כשומר[40], ויש שנחלקו בהם תנאים אם רכים הם ודינם כנבלה, או שאינם רכים ודינם כשומר, ועל כך ע"ע עור.

מיני שורשים

שורשי החזרים - חזרת[41] - והנפוס - מין צנון[42] - והמינתא - כך שמה בלעז[43], ובלשון ערבי: נענע[44] - והפיגום, הרי אלו שומר[45], שהם משמרים את הירק[46]. וכן שורשי ירקות שדה וכן שורשי ירקות גינה שעקרם - כדי[47] - לשותלם - במקום אחר[48] - הרי אלו שומר[49].

בכל אלו השורשים שנמנו, כיון שהם עבים, אין חילוק אם השורשים לחים או יבשים[50], אבל שורשי השום והבצלים והקפלוטות - כרישים שיש להם ראש[51] - אינם נחשבים כשומר, אלא כשהם - השורשים[52] - לחים[53], ששורשי אלו המינים משמרים את האוכל כל זמן שהם לחים כי על ידי השורשים נשארים בלחותם[54], וכשהם יבשים אינם שומר[55], שכיון שהם דקים, כשיבשו אין מועילים כלום ואינם שומרים לפרי[56]. ויש מפרשים טעם החילוק, שכשהם לחים נאכלים השורשים עימהם[57].

בצנון, נחלקו תנאים: לדעת ר' מאיר, שורש הצנון הרי זה שומר[58]. ולדעת ר' יהודה, אינו שומר אלא צנון גדול[59], דהיינו השורש הדק שבקצה הצנון, ולא שאר הסיבים היוצאים ממנו[60]. וכן הלכה[61].

בתוספתא נחלקו תנאים אף בשבת: לדעת ר' מאיר שורש השבת הרי זה שומר[62]. ולדעת ר' יהודה אינו שומר[63].

פיטמות

פיטמת השום והבצלים והקפלוטות, הרי היא שומר[64], ואף על פי שבשורשיהם יש חילוק בין לחים ליבשים[65], הפיטמות לעולם הם שומר, בין לחים בין יבשים[66]. וכן פיטמת הרימון הרי היא שומר[67].

עוקצים

עוקצי הפירות - סוף הפרי[68], כמין זנב[69], שנתלה בו באילן[70] - אינם נחשבים כשומר[71], מלבד עוקצי תאנים וגרוגרות וכלוסים - מין ממיני התאנים[72], של תאנים קטנים[73]. ויש מפרשים: מן קטנית[74] - וחרובים[75]. יש מפרשים הטעם, שפעמים שהם נאכלים עם הפרי[76]. ויש מפרשים הטעם, שכשניטל העוקץ הפרי ממהר להתייבש[77].

עוקץ הדלעת, נחלקו בו תנאים: לדעת תנא קמא, אינו שומר[78]. ולדעת ר' יוסי, הרי זה שומר[79], מפני שנשלק עימה[80], ואין הלכה כמותו[81].

על מקצת עוקצי הפרי, שנחשבים כיד* לטומאה, ע"ע יד (א)[82].

עמוד השום והבצלים והקפלוטות

עמוד השום והבצלים והקפלוטות - שכשיזקינו יעשו באמצעיתם כמין עמוד ובראשו תרמיל ובו הזרע[83] - שהוא מכוון כנגד האוכל, הרי הוא שומר[84].

שדרת השיבולת

השדרה של השיבולת - חוט האמצעי שהחוטים דבוקים בו[85], ואחר שנושרים החיטים נשאר השיבולת כמין שדרה של אדם[86] - הרי היא שומר[87].

היתה תבואה בגורן ובססה - דש אותה[88] ורצץ אותה[89] ברגלי בהמה או במקבת[90]. ויש מפרשים: התיר איגודה[91] - יש הסוברים שנחלקו תנאים בדין שדרת השיבולת[92]: לדעת תנא קמא אינה שומר[93], שכשבסס התבואה נסתלקה השדרה משמירתה[94]. ולדעת ר' יוסי השדרה עדיין שומר[95], מפני שהופכה בעתר[96], שראוי להפוך אותה בעתר[97]. והוא הדין שנחלקו בקליפות התבואה - שאף היא שומר[98] - כשבססה בגורן[99].

סיג

הסיג של רצפות - יש מפרשים: עפר של שורשי הירק[100]. ויש מפרשים: אבק הנדבק על ראשי הירקות ורצוף בהם[101]. ויש מפרשים: עלה הכרוך על הרצפות[102] - נחלקו בו תנאים: לדעת תנא קמא, אינו שומר[103]. ולדעת ר' אליעזר הרי זה שומר[104], מפני שהוא משמר את האוכל[105]. ואין הלכה כמותו[106].

כשאי אפשר ליגע באוכל

שומר בזרעים, אף שהוא סתום ואי אפשר לגעת בזרע, נחשב שומר לענין טֻמאת-אוכלים*[107], שנאמר: על כל זרע זֵרוע אשר יזָּרֵע[108], ומהו "אשר יזרע"[109], כדרך שבני אדם מוציאים לזריעה, חיטה בקליפתה ושעורה בקליפתה ועדשים בקליפתם[110], הרי שגילה הכתוב, שאף שהקליפה סתומה, היא שומר[111].

בשאר מיני שומר, כשאי אפשר לגעת בטומאה עצמה, אין השומר מטמא[112], ולכן עצם שאינה נקובה, אין דינה כשומר[113], אף על פי שיש במוח שיעור טומאת נבילה, ואף על פי שהעצם שומר למוח, שאין טומאה משום שומר, אלא אם כן יכול ליגע באוכל עצמו[114], שנאמר - בטומאת נבלה* - בנבלתה[115], ולא בקולית* - עצם חלול של ירך שיש בו מוח[116]. ויש מפרשים, שכל עצם שיש בתוכו מוח קרוי קולית[117] - סתומה[118], שכן שומר אינו נטמא בטומאת נבלה[119]. יכול אפילו ניקבה - הקולית, לא יהיה טמא[120] - תלמוד לומר: הנֹּגע בנבלתה יטמא[121], ויכל לכתוב "טמא", והיו"ד יתירה ובאה לדרשה[122], את שאפשר ליגע, טמא ואת שאי אפשר ליגע, טהור[123], גילה הכתוב ששומר אינו אלא כשאפשר ליגע[124], שאז שם טומאה עליו[125], ואף על פי שלא נגע אלא בעצם טמא, ששומר מכניס ומוציא טומאה[126], ופירוש הכתוב: והנוגע, ירצה כל שיהיה בענין שיהיה נוגע, אם ירצה יטמא, אף על פי שלא נגע בו[127].

שיעור הנקב לענין נגיעה, כל שהוא[128], אפילו כחוט השערה[129], שאפשר ליגע כחוט השערה[130], כלומר שאפשר להכניס בנקב זה חוט השערה של ראשו או זקנו והרי הוא מיטמא בכך[131].

היה העצם המלא מוח סתום, וחשב לנקוב, ולא נקב, הסתפקו בתלמוד אם אנו אומרים שמחוסר נקיבה כמחוסר מעשה, ואינו שומר, והנוגע בו טהור, או שמחוסר נקיבה אינו כמחוסר מעשה, והרי הוא שומר, והנוגע בו טמא[132], שכיון שריבינו מהכתוב שבחיטה בקליפתה שומר הוא סתום[133], אף על פי שכאן צריך נקב, די במחשבה לנקוב[134].

ולהלכה נחלקו ראשונים: א) יש הפוסקים שקולית שחישב עליה לנוקבה ועדיין לא ניקבה הרי הנוגע בה ספק טמא, שהרי יש בדבר ספק אי מחוסר נקיבה כמחוסר מעשה או לא[135], שכן לגירסתם לא נפשט הספק בתלמוד[136]. ויש שכתב שלדעה זו נפשט הספק בתלמוד שמחוסר נקיבה אינו כמחוסר מעשה[137], אלא שמכיון שבמקום אחר בתלמוד פשטו שמחוסר יציאה כמחוסר מעשה[138], עדיין הדבר בספק[139]. ב) ויש מהראשונים הפוסקים שמחוסר נקיבה כמחוסר מעשה, והנוגע טהור[140], שכן לגירסתם כך נפשט הספק בתלמוד[141]. ג) ויש מהראשונים הפוסקים שמחוסר נקיבה אינו כמחוסר מעשה, והנוגע טמא[142], שכן לגירסתם נפשט הספק בתלמוד להיפך[143].

בהמה בתוך עורה - כל זמן שלא הופשטה כלל[144] - אף על פי שאי אפשר ליגע בבשר, טמאה[145], מפני שיש בה כמה נקבים[146]. יש מפרשים דהיינו שיש פה וחוטם ועינים[147]. ויש מפרשים שבמקום שיער יש בו נקבים רבים דקים כחוט השערה, וכיון שכל שיוכל להכניס שם שער מראשו או מזקנו מיטמא בכך[148], נחשב העור נקוב[149].

שיעור האוכל

בשיעור האוכל המחשיב שומר לענין קבלת טומאה[150] וצירוף לטומאה[151], נחלקו אמוראים[152]: לדעת רב, אין שומר לפחות מכפול*[153], שאם יש עצם ובו מוח פחות מכפול, אף על פי שעם האוכלים שיעורו כביצה*, אינו מיטמא[154]. ולדעת ר' יוחנן, יש שומר לפחות מכפול[155], ואם יש גרעין ולו שומר, הרי שומר זה נחשב כגרעין עצמו ואם הגרעין מחבר עם אוכלין, שומר זה מצטרף עימו ומכניס טומאה ומוציא טומאה[156].

להלכה נחלקו ראשונים: יש הפוסקים שיש שומר לפחות מכפול[157], שכן כשנחלקו רב ור' יוחנן, הלכה כר' יוחנן[158]. ויש הפוסקים שהוא דוקא כשיש עליה בשר כפול[159], שלדעתם ההלכה כרב[160]. ויש המצדדים שאף לדעה זו, אם היא בריה*, יש שומר בפחות מכפול[161].

שיער

שערה, אם היא שומר, נחלקו אמוראים: לדעת ר' יוחנן אינה שומר אלא יד[162]. ולדעת ריש לקיש היא שומר[163]. ובפירוש מחלוקתם נחלקו לשונות התלמוד: ללשון הראשון נחלקו האמוראים בשערה אחת[164], האם חשובה להיות יד, או שאינה חשובה יד ואינה אלא שומר[165], אבל שערות הרבה הן ודאי יד, לפי שכשמטלטל בהן את הבשר אינן נפסקות[166]. וללשון השני נחלקו האמוראים אף בשערות הרבה אם הן שומר או יד[167]. ולהלכה יש מהראשונים שכתבו שכל שיש שערות הרבה, נידון משום יד[168].

שומר על גבי שומר

לעולם אין שומר על גבי שומר[169], אלא שומר אחד בלבד הסמוך לאוכל הוא הנחשב עימו[170]. ולפיכך[171] שלוש קליפות בבצל, לדעת ר' יהודה הפנימית - היינו אותה לבנה הראשונה הראויה לאכול[172], וכל קליפות שלמטה משתי הקליפות העליונות בכלל ראויות לאכילה הן[173] - בין שלימה בין קדורה - נקובה[174] - מצטרפת[175] - לטומאת-אוכלים* - שהרי היא עצמה אוכל[176]. קליפה אמצעית - השניה לקליפה העליונה ביותר[177], שומר היא, ולפיכך[178] - שלימה מצטרפת קדורה אינה מצטרפת[179], שרק כשהיא שלמה היא שומרת על הבצל[180], וחשובה שומר[181], ואם היא נקובה אינה שומרת עליו[182], והקליפה החיצונה - העליונה, הדקה ביותר[183], הנופלת מאליה כשמשמשים בבצל[184] - בין כך ובין כך טהורה[185], שאינה מצטרפת כלל לטומאת-אוכלים* - כדין שומר[186] - בין שלימה בין נקובה[187], שאין שומר על גבי שומר חשוב שומר[188].

יש הסוברים שתנא קמא חלוק על ר' יהודה, ולדעתו כל הקליפות הם שומרים[189]. ויש הסוברים שתנא קמא אינו חלוק עליו, ור' יהודה לא בא אלא לפרש דבריו של תנא קמא[190].

להלכה נחלקו ראשונים: יש הפוסקים כר' יהודה[191], שלדעתם לא נחלקו עליו תנא קמא[192]. או שתנא קמא חלוק עליו, אך הלכה כר' יהודה, שהרי מביאים בתלמוד ראיה מדבריו שאין שומר על גבי שומר[193]. ויש הפוסקים שאין הלכה כר' יהודה[194].

הקליפה הלחה העליונה שעל האגוזים בשעת לקיטתם, אינה חשובה שומר, שאין שומר על גבי שומר[195].

הנץ של הרימון אינו חשוב שומר, שאין שומר על גבי שומר[196].

דיניו

טומאתו בטומאת אוכלים

שומר אינו נטמא בפני עצמו בטֻמאת-אוכלים*[197], שנאמר בטומאת אוכלים[198]: מכל האֹכל אשר יֵאכל[199], כל מה שראוי לאכילה[200]. ומכל מקום השומר מיטמא[201], שמכניס טומאה[202], שאם היה טהור מקבל טומאה ומכניסה לאוכל[203], ומטמא[204], שמוציא טומאה[205], שאם היה אוכל טמא ונגע שומרו בטהור, מוציא שומר את הטומאה מזה לזה[206]. והדבר נלמד בקל-וחֹמר* מיד*, מה יד שאינה מגינה[207], מכנסת ומוציאה[208], שומר לא כל שכן[209].

צירופו לטומאת אוכלים

השומר מצטרף לשיעור הטומאה של טֻמאת-אוכלים*[210], שנאמר - בטומאת אוכלים[211] - על כל זרע זֵרוע אשר יזָּרֵע[212], ו"אשר יזרע" מיותר הוא[213], ומהו "אשר יזרע"[214], כדרך שבני אדם מוציאים לזריעה, חיטה בקליפתה ושעורה בקליפתה ועדשים בקליפתם[215], והשומר נחשב כאחד עם האוכל[216], שהקליפות הם שומרים לפרי, שהרי בלעדם יתקלקל, וכללה אותם התורה בכלל הזרע[217], הרי שמצטרפים עם הזרע לשיעור טומאה[218]. ואף על פי שבהמשך אותו כתוב נאמר: טהור הוא[219], טעם הדבר משום שלא הוכשר, שנסמך לו: וכי יֻתן מים על זרע[220], שהוכשר[221], טמא הוא[222]. ולפיכך העור של בהמה שחוטה, מצטרף לשיעור טומאת אוכלים[223], וכן העצמות שיש בהם מוח והואל אוכל והעצם שומר לו, מצטרפים לשיעור טומאת אוכלים[224], וכן הטלפים מצטרפים לשיעור טומאת אוכלים[225].

על שיעור טֻמאת-אוכלים* שבו מטמא האוכל הטמא, ע"ע טֻמאת אוכלים[226]. על שיעור טומאת אוכלים, שבו נטמא אוכל, ע"ע הנ"ל[227].

שומר שנחלק

היה אוכל שיחד עם השומר הוא בשיעור המיטמא בטֻמאת-אוכלים*, ונחלק האוכל, הסתפקו בתלמוד אם כיון שכל שומר אינו מגן על האוכל של חבירו, אינם מצטרפים זה לזה, או שכיוןו שכל אחד מגן על החלק שלו מצטרפים[228], והסיקו בתלמוד שאינם מצטרפים[229], וכן הלכה[230].

טומאתו בטומאת נבלה

הנוגע בשומר, אינו נטמא בטומאת נבלה*[231], שכן בטומאת נבילה נאמר כמה פעמים: הנֹּגע בנבלתם יטמא[232], ובהכרח לכתוב "בנבלתם", להורות שרק במיתתם מטמאים, אך מקרא אחד כתוב שם: וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנֹּגע בנבלתה יטמא[233], ו"בנבלתה" זה מיותר, שהרי אנו דנים בבהמה שמתה, והיה לו לכתוב: "הנוגע בה יטמא"[234], ולכן אנו דורשים[235]: בנבלתה[236], ולא בעור[237], לא בעצמות ולא בטלפים[238], עד שיגע בבשר עצמו[239], שדוקא הנוגע בנבלה עצמה נטמא[240].

במה דברים אמורים, בזמן שפירשו מן הנבילה[241], שהוא ממועט מ"בנבלתה"[242], אבל הנוגע בשומר בזמן שהוא מחובר בבשר, הרי זה טמא[243], ששומר מכניס ומוציא טומאה[244], שנאמר: יטמא[245], והיה לו לומר "טמא", ודורש היו"ד היתירה[246], לרבות אלו בשעת חיבורן לבשר, והוא כאילו אמר: בנבלתה טמא, ועוד יטמא בדבר אחר, והוא בעצמות, כאשר הם מחוברים לבשר[247]. ומכל מקום אינו מביא טומאה כמעשה יד*, אלא אם כן נגע כנגד הבשר[248], שנגע בעור מאחורי הבשר[249], שאז טמא אפילו לא נגע בבשר[250], ואין לומר שממעטים מ"בנבלתה"[251] כל עור, ואף עור שיש עליו כזית* בשר, ונוגע כנגד בשר מאחוריו - שאפילו תורת יד האוכל לא תהיה לו ולא תוציא טומאה מן הטמא לטהור[252] - שנאמר: יטמא[253]. שאם היתה כוונת התורה שיגע דוקא בבשר ואם נגע בעור אינו טמא, היה לה לכתוב: "הנוגע בבשרה יטמא", ומזה שכתוב: וכי ימות וגו' הנֹּגע בנבלתה יטמא[254], הרי מפורש שמיד כשמתה וכל הבשר מכוסה בעור, ובכללה נקראת "נבלה", כמו שנאמר: הנֹּגע בנבלתה יטמא[255], והרי ודאי נגע בעור ולא בבשר[256], ואם כן שומר מכניס טומאה, וכל שכן שהוא מוציא טומאה, שהנוגע בבשרה נטמא גם העור[257].

צירופו לטומאת נבלה

שומר אינו מצטרף לשיעור הטומאה של טומאת נבלה*[258], שנאמר - בטומאת נבילה - בנבלתה[259], ולא בעור - שהוא שומר לבשר[260] - שאין עליו כזית* בשר[261], ועור משלימו לכזית[262], והכתוב משמיע לנו שאין שומר מצטרף לטומאת נבילות[263], וצריך שיהיה השיעור בבשר עצמו[264]. ויש גורסים: בנבלתה[265], ולא בעור שיש עליו כזית בשר[266], כלומר, עם העור והבשר[267].

על שיעור טומאת נבלה*, שבו הנבילה מטמאת, ע"ע נבלה.

הערות שוליים

  1. ↑ עי' רש"י חולין קיז ב ד"ה העור; עי' ר"י מלוניל שם; עי' מאירי שם; עי' רע"ב שם פ"ט מ"א.
  2. ↑ עי' ס' הערוך ע' יד ב'.
  3. ↑ עי' חולין קיח ב.
  4. ↑ ויקרא יא לז.
  5. ↑ עי' גמ' שם, ורש"י ד"ה ג' קראי.
  6. ↑ עי' גמ' שם.
  7. ↑ עי' תנא דבי ר' ישמעאל בגמ' שם קיז ב.
  8. ↑ גמ' שם קיח ב.
  9. ↑ עי' גמ' שם; עי' לקוטי הלכות שם (יט ב).
  10. ↑ עי' גמ' שם.
  11. ↑ גמ' שם.
  12. ↑ עי' ברייתא וגמ' וראשונים שבציון 29; לקוטי הלכות שם.
  13. ↑ גמ' שם.
  14. ↑ עי' ר"ש עוקצין פ"ב מ"ד; לקוטי הלכות שם.
  15. ↑ גמ' שם.
  16. ↑ לקוטי הלכות שם.
  17. ↑ עי' ציון 6 ואילך.
  18. ↑ עי' עוקצין פ"א מ"ב: והלבוש שלה (של השיבולת), ועי' רמב"ם טו"א פ"ה הי"ט; עי' תנא דבי ר' ישמעאל בחולין קיז ב.
  19. ↑ עי' ר"ש שם; רע"ב שם. ועי' פי' הרא"ש שם.
  20. ↑ תנא דבי ר' ישמעאל בגמ' שם.
  21. ↑ עי' ציון 8 ואילך.
  22. ↑ עי' גמ' שם קיח ב.
  23. ↑ עי' ס' הערוך ע' יד ב'.
  24. ↑ עי' ס' הערוך שם.
  25. ↑ עי' רע"ב עוקצין פ"א מ"א.
  26. ↑ רע"ב שם.
  27. ↑ עי' רמב"ם טו"א פ"ה ה"א.
  28. ↑ עי' ציון 10 ואילך.
  29. ↑ עי' ברייתא שם, וגמ' שם קיח א; עי' גמ' שם קיז ב, לפי רש"י שם ד"ה תנינא; עי' רש"י שם ד"ה העור; עי' רש"י שם קיח א ד"ה וכל שהוא שומר; עי' רע"ב שם.
  30. ↑ רש"י שם קיז ב ד"ה תנינא; מאירי שם; רע"ב שם.
  31. ↑ רש"י שם ד"ה והעצמות; כ"מ מראב"ד לתו"כ שמיני פר' י; עי' תוס' שם קכו ב ד"ה בנבלתה; עי' תוס' רא"ש שם; עי' מאירי שם קיז ב; רע"ב שם.
  32. ↑ עי' רמב"ם טו"א פ"ד ה"ד; מאירי שם, בשם מגדולי המחברים.
  33. ↑ רש"י שם ד"ה והטלפים; רע"ב שם.
  34. ↑ עי' ציון שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת..
  35. ↑ עי' רש"י חולין קיז ב ד"ה קליפה.
  36. ↑ רש"י שם, ע"פ גמ' שם קיט ב.
  37. ↑ עי' ציון שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת..
  38. ↑ רש"י קיז ב שם.
  39. ↑ עי' ציון 29 ואילך.
  40. ↑ עי' משנה חולין קכב א, ורש"י ד"ה ועור חזיר וד"ה ועור הפרסות וד"ה ועור של תחת האליה, ורע"ב שם פ"ט מ"ב.
  41. ↑ ר"ש עוקצין פ"א מ"ב.
  42. ↑ פי' הרא"ש שם.
  43. ↑ עי' ס' הערוך ע' אמיתא וע' מנתא; רע"ב שם.
  44. ↑ עי' ס' הערוך ע' מנתא; עי' פהמ"ש שם; עי' רע"ב שם.
  45. ↑ עי' עוקצין שם, לגי' ס' הערוך ע' אמיתא, בשם ס"א, וע' מנתא, ופהמ"ש לרמב"ם ור"ש ורא"ש ורע"ב שם, וכ"י פרמה 2596 וכ"י קאופמן: מינתא, וכי"ז בכ"י מינכן: מנתא; עי' רמב"ם טו"א פ"ה הי"ט. בעוקצין שם, לגירסתנו: מיתנא, ולגי' ס' הערוך ע' אמיתא, בסתם, וכ"י פרמה 3173: אמיתא.
  46. ↑ עי' ר"ש שם, לגבי חזרים; עי' פי' הרא"ש שבציון 54.
  47. ↑ רע"ב שם.
  48. ↑ ר"ש שם; פי' הרא"ש שם; רע"ב שם.
  49. ↑ עי' עוקצין שם; עי' רמב"ם שם.
  50. ↑ עי' תפא"י עוקצין פ"א מ"ב יכין סק"ט.
  51. ↑ ס' הערוך ע' קפלט, ועי' מוסף הערוך שם, שהוא ע"פ ל' יוני.
  52. ↑ תפא"י שם.
  53. ↑ עי' עוקצין שם, לפי ר"ש שם; עי' תוספ' עוקצין פ"א; עי' רמב"ם טו"א פ"ה הי"ט.
  54. ↑ פי' הרא"ש שם.
  55. ↑ עי' תוספ' שם.
  56. ↑ עי' תפא"י שם.
  57. ↑ עי' בהגר"א לתוספ' שם.
  58. ↑ עי' עוקצין פ"א מ"ב.
  59. ↑ עי' עוקצין שם.
  60. ↑ עי' פהמ"ש לרמב"ם שם.
  61. ↑ רמב"ם טו"א פ"ה הי"ט.
  62. ↑ עי' תוספ' עוקצין פ"א.
  63. ↑ עי' תוספ' שם. ועי' בהגר"א ובאור הרד"ל לתוספ' שם, בפי' המח'.
  64. ↑ עי' עוקצין פ"א מ"ב; עי' רמב"ם טו"א פ"ה הי"ט.
  65. ↑ עי' ציון 52 ואילך.
  66. ↑ עי' עוקצין שם.
  67. ↑ עי' חולין קיח ב.
  68. ↑ פי' הרא"ש עוקצין פ"א מ"ו.
  69. ↑ פי' רב האי שם.
  70. ↑ עי' פי' רב האי שם; פי' הרא"ש שם.
  71. ↑ עי' עוקצין שם; עי' רמב"ם טו"א פ"ה הכ"א.
  72. ↑ מלא"ש שם, בשם הרמב"ם והרא"ש (עי' ציון הבא).
  73. ↑ עי' פהמ"ש לרמב"ם שם; עי' פי' הרא"ש שם.
  74. ↑ ר"ש שם, ע"פ רש"י חולין סז ב ד"ה כליסין; מלא"ש שם, בפי' הא'.
  75. ↑ עי' עוקצין שם, לפי ר"ש ורא"ש שם; עי' רמב"ם שם הי"ט.
  76. ↑ עי' ר"ש שם, ע"פ תוספ' שבציון 80; עי' פי' הרא"ש שם, בפי' הב', ע"פ תוספ' שבציון הנ"ל: או שמא; רע"ב שם.
  77. ↑ פי' הרא"ש שם, בפי' הא'.
  78. ↑ עי' עוקצין פ"א מ"ו.
  79. ↑ עי' עוקצין שם; עי' תוספ' עוקצין פ"א.
  80. ↑ תוספ' שם, לגירסתנו וגי' ר"ש ורא"ש שם; רע"ב שם. בתוספ' שם, לגי' כ"י וינה: שנמכר, וצ"ב.
  81. ↑ עי' רמב"ם טו"א פ"ה הי"ט; פהמ"ש שם; רע"ב שם.
  82. ↑ ציון 294 ואילך.
  83. ↑ עי' פי' רב האי עוקצין פ"א מ"ב; ס' הערוך ע' עמד א'; עי' ר"ש שם ופי' הרא"ש שם, בשמו; עי' פהמ"ש לרמב"ם שם. ועי' אליהו רבא שם ובהגר"א לתוספ' עוקצין פ"א, שפי' בע"א, דהיינו השורש העב שבאמצע השורשים.
  84. ↑ עי' עוקצין שם; עי' רמב"ם טו"א פ"ה הי"ט.
  85. ↑ ר"ש עוקצין פ"א מ"ב: קבועין; רע"ב שם.
  86. ↑ עי' פהמ"ש לרמב"ם שם; פי' הרא"ש שם.
  87. ↑ עי' עוקצין פ"א מ"ב, לפי רע"ב שם; עי' רמב"ם טו"א פ"ה הי"ט.
  88. ↑ עי' ר' יוחנן בסוכה יד א; עי' פי' רב האי עוקצין פ"א מ"ה, בשם השאילתות;
  89. ↑ עי' פהמ"ש לרמב"ם שם, ע"פ ישעיהו סג יח.
  90. ↑ רש"י סוכה שם ד"ה אלא למ"ד, ע"פ ירמיהו יב י ותהלים מד ו.
  91. ↑ ר' אלעזר בגמ' שם, ועי' רש"י שם ד"ה בשלמא, בפי' הא', שהוא ע"פ יחזקאל טז ו, ובפי' הב', שהוא ע"פ שמות ל כח ואונקלוס שם.
  92. ↑ ערה"ש העתיד הל' טו"א סי' קסז ס"א, בד' התנאים שבציונים 93, 95 ואילך.
  93. ↑ עי' תוספ' עוקצין פ"א.
  94. ↑ עי' ערה"ש שם.
  95. ↑ עי' תוספ' שם.
  96. ↑ ר' יוסי בתוספ' שם.
  97. ↑ עי' רשב"ל בגמ' שם.
  98. ↑ עי' ציון 18 ואילך.
  99. ↑ עי' ערה"ש שם.
  100. ↑ ס' הערוך ע' סג ב'; ר"ש עוקצין פ"א מ"ב, בשמו; פי' הרא"ש שם, בפי' הא'.
  101. ↑ עי' פהמ"ש לרמב"ם שם; רע"ב שם.
  102. ↑ ר"ש שם, בשם י"מ; פי' הרא"ש שם, בשם י"מ.
  103. ↑ עי' עוקצין שם.
  104. ↑ עי' עוקצין שם; עי' תוספ' עוקצין פ"א.
  105. ↑ ר' אליעזר בתוספ' שם.
  106. ↑ פהמ"ש שם; הגהה בפי' הרא"ש שם, בשמו; רע"ב שם.
  107. ↑ עי' תוס' חולין קכו ב ד"ה בנבלתה.
  108. ↑ ויקרא יא לז. תנא דבי ר' ישמעאל בגמ' שם קיז ב, לפי רע"ב עוקצין פ"א מ"א (וכ"מ מתוס' קכו ב שם).
  109. ↑ רע"ב שם (וכ"מ מתוס' שם).
  110. ↑ תנא דבי ר' ישמעאל בגמ' שם קיז ב.
  111. ↑ עי' תוס' קכו ב שם.
  112. ↑ עי' רש"י חולין קכה א ד"ה נבלה; עי' רע"ב שם פ"ט מ"ה.
  113. ↑ עי' תוס' שם קכו ב ד"ה בנבלתה ותוס' רא"ש שם, ע"פ ברייתא שם.
  114. ↑ עי' ראב"ד לתו"כ שמיני פר' י.
  115. ↑ ויקרא יא לט.
  116. ↑ רבינו הלל לתו"כ שם.
  117. ↑ קרבן אהרן שם. וע"ע קולית, מח' ראשונים אם סתם עצם שיש בו מוח קרוי קולית ע"ש עצם הירך שיש בו מוח הרבה, או שקולית היא עצם הירך ובא כדוג' לכל עצם שיש בו מוח.
  118. ↑ תו"כ שם; ברייתא שם.
  119. ↑ עי' ציון 231 ואילך. עי' תוס' שם, במסקנה, בפי' הלימוד של קולית סתומה שבציון הקודם; עיק רבן אהרן שם.
  120. ↑ עי' רש"י שם ד"ה יכול אפי' נקבה; קרבן אהרן שם.
  121. ↑ ויקרא שם. עי' תו"כ שם; ברייתא שם: הנגע יטמא.
  122. ↑ עי' רש"י שם ד"ה ת"ל; עי' קרבן אהרן שם.
  123. ↑ ברייתא שם.
  124. ↑ עי' תוס' שם; עי' תוס' רא"ש שם.
  125. ↑ עי' רש"י שם ד"ה את שאפשר; עי' פסקי רי"ד שם; עי' קרבן אהרן שם.
  126. ↑ עי' ציון 244. רש"י שם; פסקי רי"ד שם; קרבן אהרן שם.
  127. ↑ קרבן אהרן שם.
  128. ↑ עי' משנה חולין קכה א.
  129. ↑ עי' ברייתא שם קכו ב; רש"י שם קכה א ד"ה נקובים; רע"ב שם פ"ט מ"ה.
  130. ↑ ברייתא שם קכו ב.
  131. ↑ רש"י קכה א שם; רע"ב שם.
  132. ↑ עי' בעי רב אושעיא בחולין קכו ב.
  133. ↑ עי' ציון 107 ואילך.
  134. ↑ עי' קרי"ס שם.
  135. ↑ רמב"ם אבוה"ט פ"ב הי"ב; מאירי שם, בדעה הא'.
  136. ↑ גמ' שם, לגי' שטמ"ק שם אות ה, בשם מקצת ס"י, ושטמ"ק שם וכס"מ שם ולקוטי הלכות שם (כה ב), בד' הרמב"ם שבציון הקודם (ועי' ציון הבא ואילך, שי"מ בע"א), ועי' ציונים 141, 143, שי"ג בגמ' בע"א.
  137. ↑ עי' ציון 143.
  138. ↑ עי' זבחים קה א.
  139. ↑ עי' כס"מ שם, בשם ר"י קורקוס, בד' הרמב"ם שבציון 135, ועי' ציון 136, שי"מ בע"א.
  140. ↑ עי' פסקי רי"ד שבציון הבא; עי' תוס' שבת פד ב ד"ה שטהורים; עי' תוס' ב"ק כה ב ד"ה ומה.
  141. ↑ חולין שם, לגי' פסקי רי"ד שם (ושטמ"ק שם אות ה, בשמו, והסכים לו) ותוס' ב"ק שבציון הקודם, לפי שטמ"ק חולין שם (ועי' בגליון ד' וילנא שם, שכ"ה בתוס' שבת שבציון הקודם): כמחוסר מעשה דמי, ועי' ציונים 136, 143, שי"ג בע"א.
  142. ↑ עי' מאירי חולין שם, בשם יש מי שאומר; עי' קרי"ס שם.
  143. ↑ גמ' שם, לגירסתנו, וגי' רמב"ם שבציון 135, לפי ר"י קורקוס שבציון 137 ואילך (ועי' ציון 136, שי"מ בע"א), וגי' קרי"ס שם: לאו כמחוסר מעשה דמי, ועי' ציונים 136, 141, שי"ג בע"א.
  144. ↑ רש"י חולין קיח א ד"ה בהמה בתוך עורה.
  145. ↑ עי' ר' זירא בגמ' שם, ורש"י ד"ה לא תטמא.
  146. ↑ עי' אביי בגמ' שם.
  147. ↑ עי' רש"י שם ד"ה כמה נקבים.
  148. ↑ עי' ציון 128 ואילך.
  149. ↑ עי' רבינו הלל שם; עי' קרבן אהרן שם, בשמו. ועי' ראב"ד שם.
  150. ↑ עי' ציונים 201 ואילך, 241 ואילך.
  151. ↑ עי' ציון 210 ואילך.
  152. ↑ עי' חולין קיח ב, ורש"י ד"ה אין יד וד"ה וכן אין שומר.
  153. ↑ גמ' שם.
  154. ↑ עי' רש"י שם ד"ה וכן אין שומר.
  155. ↑ גמ' שם.
  156. ↑ מאירי שם. ועי' גמ' שם, ביחס שבין מח' אמוראים זו, למח' ת"ק ויהודה בן נקוסא בתוספ' אהלות פ"ד, ועי' גמ' שם קיט א, ביחס שבין מח' אמוראים זו, למח' ת"ק ואחרים בתוספ' עוקצין פ"ב.
  157. ↑ רמב"ם טו"א פ"ה ה"ג, וסותר לרמב"ם שבציון 159, וצ"ב, ועי' ציון 161; מאירי חולין קיח ב.
  158. ↑ ע"ע הלכה: באמוראים: רב ושמואל ור' יוחנן ציון 851 ואילך. עי' כס"מ שם.
  159. ↑ עי' רמב"ם שם הט"ז, וסותר לרמב"ם שבציון 157, וצ"ב, ועי' ציון 161.
  160. ↑ עי' לקוטי הלכות שם (כ א).
  161. ↑ לקוטי הלכות שם, בהערה, בד' הרמב"ם.
  162. ↑ עי' חולין קיט ב.
  163. ↑ עי' גמ' שם, ורש"י ד"ה לא שנו וד"ה לישנא אחרינא.
  164. ↑ עי' גמ' שם, בלשון הא'.
  165. ↑ עי' רש"י שם ד"ה לא שנו.
  166. ↑ עי' רש"י שם ד"ה איבעית אימא כולה; עי' מאירי שם, בשם י"א.
  167. ↑ עי' גמ' שם, בלשון הב', ורש"י ד"ה לישנא אחרינא.
  168. ↑ עי' מאירי שם, בשם י"א, ונ' מהל' שפוסקים כלשון הא' בגמ', שהכל מודים בזה, ולא פסקו הלכה במח' ר"י ור"ל. הרמב"ם השמיט.
  169. ↑ עי' חולין קיט ב, ע"פ משנה שבציון 185; רמב"ם טו"א פ"ה ה"י.
  170. ↑ רמב"ם שם.
  171. ↑ עי' גמ' שם.
  172. ↑ רש"י שם ד"ה פנימית.
  173. ↑ עי' מאירי שם.
  174. ↑ עי' פי' רב האי עוקצין פ"ב מ"ד, ע"פ משנה ערובין נח א; רש"י חולין שם ד"ה קדורה; עי' פהמ"ש לרמב"ם שם; ר"ש עוקצין שם, ע"פ משנה ערובין שם; רע"ב עוקצין שם, ע"פ משנה ערובין שם.
  175. ↑ עי' ר' יהודה בעוקצין שם.
  176. ↑ רש"י חולין שם ד"ה מצטרפת; עי' פי' הרא"ש עוקצין שם.
  177. ↑ עי' מאירי חולין שם.
  178. ↑ עי' רש"י חולין שם ד"ה אמצעית.
  179. ↑ עי' ר' יהודה בעוקצין שם.
  180. ↑ עי' רש"י חולין שם ד"ה שלמה מצטרפת.
  181. ↑ עי' פי' הרא"ש עוקצין שם.
  182. ↑ עי' רש"י חולין שם ד"ה קדורה אינה מצטרפת.
  183. ↑ עי' פהמ"ש עוקצין שם; מאירי חולין שם.
  184. ↑ רע"ב שם.
  185. ↑ עי' ר' יהודה בעוקצין שם.
  186. ↑ עי' ציון 210 ואילך.
  187. ↑ עי' מאירי חולין שם.
  188. ↑ רש"י שם ד"ה חיצונה טהורה; עי' פי' הרא"ש עוקצין שם.
  189. ↑ עי' ראשונים שבציון 194; עי' כס"מ טו"א פ"ה הי"א, בד' רמב"ם שבציון 191, בפי' הא'.
  190. ↑ כס"מ שם, בד' רמב"ם שבציון הנ"ל, בפי' הב'.
  191. ↑ עי' רמב"ם טו"א פ"ה הי"א, וסותר לרמב"ם שבציון 194, וצ"ב; עי' מאירי חולין קיט ב.
  192. ↑ כס"מ שם, בפי' הב', בד' רמב"ם שבציון הקודם.
  193. ↑ כס"מ שם, בפי' הא', בד' רמב"ם שבציון 191, ע"פ גמ' שבציון 169.
  194. ↑ פהמ"ש לרמב"ם שם, וסותר לרמב"ם שבציון 191, וצ"ב; רע"ב עוקצין פ"ב מ"ד.
  195. ↑ עי' ציון 169. עי' ר"ש עוקצין פ"ב מ"ד, ע"פ רש"י חולין קיח ב סוד"ה הפיטמא; עי' פי' הרא"ש שם; עי' רע"ב שם.
  196. ↑ עי' ציון 169. עי' רש"י חולין קיח ב ד"ה הפיטמא, בפי' עוקצין פ"ב מ"ג; עי' ר"ש שם מ"ד ורא"ש שם מ"ג, בשמו.
  197. ↑ עי' פהמ"ש לרמב"ם חולין קיז ב; עי' מאירי שם.
  198. ↑ פהמ"ש לרמב"ם שם.
  199. ↑ ויקרא יא לד.
  200. ↑ פהמ"ש שם. וע"ע אוכל.
  201. ↑ עי' עוקצין פ"א מ"א; עי' רמב"ם טו"א פ"ד ה"ד ופ"ה ה"ב..
  202. ↑ עי' גמ' שם קיח א.
  203. ↑ רש"י שם ד"ה טמא.
  204. ↑ עוקצין שם; עי' רמב"ם שם ושם.
  205. ↑ עי' גמ' שם.
  206. ↑ רש"י שם ד"ה ומטמא.
  207. ↑ ע"ע יד (א) ציון 1 ואילך.
  208. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 65 ואילך.
  209. ↑ גמ' שם. ועי' ערה"ש העתיד הל' טו"א סי' קסו סוס"ג, וצ"ב.
  210. ↑ משנה חולין קיז ב, לפי גמ' שם, ורש"י ד"ה העור והרוטב; עוקצין פ"א מ"א, לפי רש"י חולין קיח א ד"ה וכל שהוא שומר וד"ה טמא וד"ה ומטמא; ברייתא חולין קיז ב, לפי רבינו גרשום שם ורש"י שם ד"ה להא דתנו רבנן; עי' רמב"ם טו"א פ"ד ה"ד ופ"ה ה"ב.
  211. ↑ רש"י שם ד"ה על כל.
  212. ↑ ויקרא יא לז. תנא דבי ר' ישמעאל בגמ' שם, לפי רע"ב עוקצין פ"א מ"א (וכ"מ מתוס' שם קכו ב ד"ה בנבלתה).
  213. ↑ ערה"ש העתיד הל' טו"א סי' קסו ס"ג.
  214. ↑ רע"ב שם (וכ"מ מתוס' שם).
  215. ↑ תנא דבי ר' ישמעאל בגמ' שם קיז ב.
  216. ↑ עי' מאירי שם. ועי' גמ' שם קיח א, שעל כרחך הכתוב נדרש לענין צירוף, שכן טומאת שומר אנו כבר יודעים בק"ו מיד (עי' ציון 207 ואילך).
  217. ↑ עי' ערה"ש שם.
  218. ↑ ערה"ש שם.
  219. ↑ ויקרא שם.
  220. ↑ ויקרא שם לח.
  221. ↑ רש"י חולין קיז ב ד"ה על כל זרע.
  222. ↑ ויקרא שם. רש"י חולין שם.
  223. ↑ משנה שם, לפי רש"י ד"ה העור והרוטב ורע"ב שם פ"ט מ"א.
  224. ↑ משנה שם, לפי רש"י ד"ה והעצמות ורע"ב שם.
  225. ↑ משנה שם, לפי רש"י שם ד"ה והטלפים ורע"ב שם.
  226. ↑ ציון 123 ואילך.
  227. ↑ ציון 144 ואילך.
  228. ↑ עי' חולין קיט ב, במסקנה, בפי' הבעיא של רב אושעיא בגמ' שם א-ב, ורש"י שם ב ד"ה שומר אוכל שחלקו. ועי' רש"י שם ותוס' שם ד"ה שומר ורש"ש שם וערה"ש העתיד הל' טו"א סי' קסו סי"ג-סי"ד, בפי' הנידון.
  229. ↑ עי' מער"ק טו"א פ"ה ה"ג, בפי' הגמ' שם, ובד' רש"י שם (ד"ה חטין בקליפתן) ורמב"ם שבציון הבא.
  230. ↑ רמב"ם שם; מאירי שם.
  231. ↑ עי' רמב"ם אבוה"ט פ"א ה"ז; עי' פהמ"ש לרמב"ם חולין קיז ב, בפי' התו"כ שבציון הבא ואילך.
  232. ↑ ויקרא יא כד וכז; עי' ויקרא שם ח ולו.
  233. ↑ ויקרא שם לט.
  234. ↑ ערה"ש העתיד הל' טו"א סי' קסו ס"ד.
  235. ↑ עי' ערה"ש שם.
  236. ↑ ויקרא שם.
  237. ↑ תו"כ שמיני פר' י, לגי' רבינו הלל שם, ולגירסתנו ליתא; ברייתא חולין עז ב.
  238. ↑ עי' תו"כ שם; עי' ברייתא שם.
  239. ↑ פהמ"ש שם.
  240. ↑ עי' רבינו הלל שם.
  241. ↑ עי' תו"כ שמיני פר' י; רמב"ם אבוה"ט פ"א ה"ז.
  242. ↑ ויקרא יא לט. עי' קרבן אהרן לתו"כ שם.
  243. ↑ עי' תו"כ שם; עי' רמב"ם שם.
  244. ↑ רש"י חולין קיח א ד"ה את שאפשר; פסקי רי"ד שם. ועי' ציון 201 ואילך.
  245. ↑ ויקרא שם.
  246. ↑ עי' קרבן אהרן שם.
  247. ↑ קרבן אהרן שם.
  248. ↑ רש"י שם קיט ב ד"ה לא שנו: אין מביא.
  249. ↑ מאירי שם קיז ב.
  250. ↑ עי' מאירי שם.
  251. ↑ ויקרא שם.
  252. ↑ עי' רש"י שם קיח א ד"ה יכול שאני מוציא.
  253. ↑ ויקרא שם. עי' ברייתא בגמ' שם קיז ב, לפי רבא ואמרי לה כדי בגמ' שם קיח א.
  254. ↑ ויקרא שם.
  255. ↑ ויקרא שם.
  256. ↑ עי' ערה"ש שם.
  257. ↑ עי' ערה"ש שם, ע"פ גמ' שם קיח א.
  258. ↑ משנה חולין קיז ב, לפי גמ' שם, ורש"י ד"ה אבל לא טומאת נבלות וד"ה תנינא; ברייתא שם, לפי רבינו גרשום שם ורש"י שם ד"ה להא דתנו רבנן; עי' רמב"ם אבוה"ט פ"א סוה"ז.
  259. ↑ ויקרא יא לט.
  260. ↑ עי' גמ' שם קיח א; עי' רבינו גרשום שם קיז ב.
  261. ↑ תו"כ שמיני פר' י, לגי' קרבן אהרן שם, ועי' ציון 266, שי"ג בע"א; ברייתא שם קיז ב.
  262. ↑ ברייתא שם, לפי רבא ואמרי לה כדי בגמ' שם קיח א.
  263. ↑ עי' רש"י שם קיז ב ד"ה ועורה משלימו.
  264. ↑ עי' ערה"ש העתיד הל' טו"א סי' קסו ס"ד.
  265. ↑ ויקרא שם.
  266. ↑ תו"כ שם, לגי' ראב"ד שם, ועי' ציון 261, שי"ג בע"א.
  267. ↑ עי' ראב"ד שם.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:שומר_(לטומאה)&oldid=158905"