סעודת יתרו
|
|
סעודת יתרו היא סעודה מיוחדת שנערכת על פי מסורת יהודי תוניסיה ביום חמישי שלפני השבת בה קוראים את פרשת יתרו. יש המכנים את הסעודה "חג הבנים" בעקבות המרכזיות של הילדים בסעודה זו וההקבלה שלו ל"חג הבנות" שחל בראש חודש טבת. לפי המנהג, אין אומרים תחנון בשחרית בבוקר יום זה על מנת לציין את החגיגיות שבו.
מקור[עריכה]
ישנם מספר הסברים למנהג זה:
- יש האומרים שהסעודה היא סעודת הודיה הקשורה למגפה קשה שהייתה בתוניס ופסקה בפרשת יתרו.
- הסבר אחר מקשר את המנהג לפרשה ואומר שהסעודה היא כנגד סעודתם של אהרון וזקני ישראל שבאו לאכול יחד עם משה ויתרו- "וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים".
- יש המקשרים את המנהג באופן אחר לפרשה ומסבירים כי החגיגה היא משום שעשרת הדיברות מוזכרים בפרשה והתחילו ללמד את הילדים הקטנים לקרוא בתורה בפעם הראשונה.
אופן הסעודה[עריכה]
לפי המנהג, הסעודה מוגשת לשולחן בכלים קטנים על מנת להקל על הילדים לאכול בהם יחד עם פמוטים קטנים וכן מנות האוכל מוגשות כמנות "ילדים" קטנות. הסעודה לרוב כוללת גם עוגיות קטנות מצופות בדבש וכן עוגיות מרציפן על מנת למשוך את הילדים. המנה העיקרית המוגשת הינה בשר יונה, כאשר לעיתים היא מוגשת כבשר ממולא. בהתאם להסברים השונים, אכילת היונה עשויה להיות בעקבות אכילת היונה בקרב ילדים חולים בעת המגיפה או כזכר לעם ישראל שנמשל ליונה "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה" ובייחוד בקריעת ים סוף- "בשעה שיצאו ישראל ממצרים למה היו דומין? ליונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לנקיק הסלע ומצאה שם הנחש מקנן, ונכנסה לפנים ולא הייתה יכולה להיכנס, שעדיין הנחש מקנן, תחזור לאחורה, לא תהי יכולה, שהנץ עומד בחוץ. מה עשתה היונה? התחילה צווחת ומטפחת באגפיה, כדי שישמע לה בעל השובך ויבא ויצילה. כך היו ישראל דומים על הים. לירד לים לא היו יכולין, שעדיין לא נקרע להם הים לחזור לאחוריהם לא היו יכולין, שכבר פרעה הקריב. מה עשו? וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה'. מיד, (שמות י"ד) ויושע ה' ביום ההוא".
בעת הסעודה, נהוג לשיר פיוטים ולומד דברי תורה הקשורים למעמד הר סיני ולפרשת השבוע. לילדים מחולק "דף יתרו" עליו מופיעים ברכות הנהנין של המאכלים המוגשים, הפיוטים וכן קריאת שמע.