תערובות
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: סגנון לא אנציקלופדי; ניסוח לא מוצלח; ועוד. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
מצב בו דבר אסור ודבר מותר מעורבבים.
הגדרה[עריכה]
כל דבר שנאסר עלינו באכילה - נקרא "איסור". לא האיסור בלבד נאסר באכילה אלא אף טעמו אסור[1]. לכן יתכנו שני מיני תערובות:
- האיסור עצמו מעורב בהיתר ואי אפשר להכירו.
- טעמו של האיסור מעורב בהיתר, כגון תערובת של איסור והיתר שהתבשלו יחד ולאחר מכן הוציאו ממנה את האיסור, אך טעם האיסור נשאר אף בחתיכות ההיתר מחמת הבישול המשותף. (נלמד מנזיר- שאסור לו לשתות את המים ששרו בהם הענבים)
סוגי תערובות[עריכה]
ישנם סוגים שונים של תערובות (החלוקה על פי מרכיבי התערובת):
- מין במינו - האיסור וההיתר הם מאותו מין. כגון: חתיכת עוף טרף שהתערבה עם חתיכות דומות של עוף כשר. בתערובת כזו אין טעם האיסור מורגש בהיתר(דרוש מקור)[2].
- מין שאינו במינו - האיסור וההיתר אינם מאותו מין, כגון חתיכת בשר טרף שהתערבה בירקות או תערובת בשר בחלב. בתערובת כזו יכול להיות מצב שטעם האיסור יורגש בהיתר עצמו.
- לח בלח ולח ביבש: אחד ממרכיבי התערובת הוא לח- נוזל. לדוגמא- נס קפה וחתיכת בשר, או מרק ונס קפה. בתערובת זו האיסור וההיתר בלולים זה בזה עד שבכל חלק מהתערובות יש את טעם האיסור. בתערובת זו עובר טעם האיסור להיתר.
- יבש ביבש: שני מרכיבי התערובת יבשים. לדג' בשר טרף ובשר כשר. בתערובת זו אין האיסור וההיתר בלולים יחד אלא כל אחד עומד בפני עצמו. כמו כן אין טעם האיסור עובר להיתר.