רבי נחמן מברסלב
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
רבי נחמן מברסלב, מייסד חסידות ברסלב, מייסד שיטה ייחודית בחסידות ומגדולי האדמו"רים.
| רבי נחמן מברסלב | |
|---|---|
 ציון קברו של ר' נחמן מברסלב בעיר אומן שבאוקראינה | |
| חיבורו העיקרי | ליקוטי מוהר"ן ועוד. |
| תאריך לידה | א' בניסן תקל"ב |
| מקום לידה | מז'יבוז', אוקראינה |
| תאריך פטירה | י"ח בתשרי, ג' דחול המועד סוכות תקע"א אומן, אוקראינה מחלת השחפת |
| מקום קבורה | אומן |
| חסידות | ברסלב |
| מקום פעילות | ברסלב |
| מספר בשושלת | 1 |
| נושאים בהם עסק | חסידות, קבלה |
| אב | שמחה |
תולדות חייו[עריכה]
נולד בא' בניסן התקל"ב במז'יבוז' שבאוקראינה, לאביו ר' שמחה, בנו של רבי נחמן מהורדדנקא, מגדולי תלמידי הבעל שם טוב, ולאמו פייגע, בתה של אדל בת הבעל שם טוב. התחתן מיד לאחר שהגיע למצוות עם סשיה, וכבר אז החל למשוך אליו חסידים. כאשר התפרסם כמנהיג בקרב החסידים, החלו מחלוקות בינו לבין אדמו"רים אחרים על דרך הנהגת החסידות. נסע לארץ ישראל בסוף שנת תקנ"ח, וביקר בארץ בתחילת שנת התקנ"ט למשך כחצי שנה. ביקור זה השפיע מאד על ר' נחמן ועל תורתו. לאחר שחזר מארץ ישראל, החל לנהוג בעצמו כאדמו"ר, וביקר בחריפות את אדמו"רי דורו, ואמר שהם שליחי היצר הרע. בעקבות כך, הרבה מגדולי החסידות יצאו נגדו, וידועה במיוחד התנגדותו של רבי אריה לייב "הסבא משפולי" לרבי נחמן. לאחר נדודים התיישב בעיירה ברסלב וכיהן בה כאדמו"ר, שם החלו להסתופף בצילו חסידיו ותלמידיו. לקראת סוף ימיו חלה בשחפת, ולא הצליח להשיג תרופה למחלה. באותה תקופה העתיק את בית מדרשו לעיירה אומן, מכיוון שבית מדרשו וביתו שבברסלב נשרפו. באומן נפטר בגיל 38 ביום י"ח בתשרי תקע"א. נקבר באומן, מכיוון שבעת נדודיו, כשעבר באומן, סיפרו לו שנטבחו בעיר כ-30,000 מיהודי העיר, וביקש מתלמידיו שיקברו אותו בסמיכות אליהם. מקום קבורתו משמש עד היום מוקד עליה לרגל, ופוקדים אותו רבבות יהודים מדי שנה, גם כאלו שאינם חסידי ברסלב, במיוחד בראש השנה, וכן בשבת חנוכה ובשבועות. הסיבה לכך שיום העליה המסורתי הוא בראש השנה, היא שחסידיו היו נוהגים ביום הזה להגיע אליו, וגם משום שנכתב בספריו: "הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי, מחמת שהמקורבים אלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא יעדר, כי כל עניין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר למשמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאוד מאד. "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה"
| תקופת חייו של רבי נחמן מברסלב על ציר הזמן |
|---|
 |
תורתו ושיטתן[עריכה]
שלילת החקר[עריכה]
רבי נחמן התנגד נחרצות לחקירות שכליות באמונה, ללימוד פילוסופיה ואף מורה נבוכים. הוא סבר כי האמונה מתחילה אפא שנגמר השכל כי מה שאני ואתה מבינים זה הבנה ולא אמונה למרות זאת אמר שכן צריך שנבין את יסודות האמונה שבשעת ניסיון יהיה לנו בסיס שכלי להבנה פשוטה שיש בורא שמנהיג הכל.
התבודדות[עריכה]
רבי נחמן עצמו הרבה להתבודד ולדבר עם השם ואמר שהוא מוליך את אנשיו הפשוטים בדרך של חסידים גדולים ולכן הרבה לדבר שכל יהודי צריך להכיר את בוראו ולדבר איתו ולספר להשם בשפת האם שלו את כל מה שעובר עליו החוויות והקשיים ולבקש מאבא שבשמים על כל דבר שחסר לך אפילו על כפתור בחולצה וכן להודות על כל דבר עד שרוך נעל
אמונה בצדיק[עריכה]
רבי נחמן ציווה שיבאו אליו על ראש השנה ואמר שקיבל מהשם מתנה את הראש השנה וכן אמר אתם תביאו לי טיט ומים ואני יבנה מזה בנינים נפלאים פירוש שהיהודי מצווה לבחון את עצמו כל דקה לראות מה הוא מסוגל לעשות עכשיו לפי הכוחות שיש לו כרגע
התבודדות[עריכה]
רבי נחמן הרבה לדבר מעניין ההתבודדות והרחיב על העניין במספר תורות שלו בליקוטי מוהר"ן ובמספר שיחות הרשומות בשיחות הר"ן. בעיני רבי נחמן התבודדות הייתה עבודה שנצרכת לכל יהודי על מנת להתקרב לבוראו. סיפר בשבחה של ההתבודדות הרבה ואף קרא לה מעלה עליונה וגדולה מן הכל. טען שזאת דרך התקשורת הלגיטימית ביותר והיא היכולת חיבור הבסיסית לכל אדם החפץ לדעת את בוראו. זמן ההתבודדות הבסיסית מוגדרת כשעה ביום. מקום ההתבודדות משתנה ויכול להיות רעיונית בכל מקום, אמנם רבי נחמן הדגיש כי חדר מיוחד או בשדה (מקום עם גידולי טבע) הם משובחים ביותר ומסייעים לאדם להתבודד כראוי. רבי נחמן הדגיש שההתבודדות צריכה להיות בשפה הכי פשוטה ולומר את הדברים לה' כמו אל חבר טוב - על מנת ליישם את העניין המליץ שכל אדם ידבר בשפה שלו שהכי נוח לו לפתח ולפרש שיחתו לפני ה'.
סיפורי מעשיות[עריכה]
סיפורים משנים קדמוניות אותם סיפר רבי נחמן לאחר שאמר מאחר ואמירת התורות לא עוזרת אתחיל לספר סיפורים שבהם כלולים כל התורות..
עצבות ויאוש[עריכה]
ספריו[עריכה]
רוב ספריו נכתבו על ידי תלמידו המובהק, רבי נתן מברסלב ע"פ שיחות ודרשות של רבי נחמן. ספריו המפורסמים:
- ליקוטי מוהר"ן - הספר המרכזי בתורת רבי נחמן.
- שיחות הר"ן.
- סיפורי מעשיות- שלושה עשר משלים.
- ליקוטי עצות.
- ליקוטי תפילות - קובץ תפילות על נושאים שונים.
- ליקוטי הלכות.
- העצות המבוארות.
- ספר המידות.
- עלים לתרופה.
- שבחי הר"ן וחיי מוהר"ן- חייו, גדולתו, וסיפורים. נכתבו ע"י ר' נתן.
בעקבות השפעת תורתו של רבי נחמן, כתבו תלמידיו במשך הדורות ספרים רבים. ביניהם ניתן לציין את הספרים "אשר בנחל", ואת ספרי הרב שלום ארוש: "בגן האמונה", "בגן השלום", "בגן החכמה" ועוד.
על רבי נחמן נכתבו ספרים רבים, ביניהם: "מבעיר הלבבות", "בעל היסורים" ועוד.