שיחת מיקרופדיה תלמודית:אמירה לגבוה כמסירה להדיוט

שלום וברכה, לדעתי רצוי להוסיף שיש שהאמירה לגבוה אינה מחילה קדושה מיד אלא מחילה התחייבות למכור או לקנות דבר מה להקדש, כמבואר ברמב"ם (מכירה ט א) על פי ערכין (כז א) ובבא בתרא (קלג א). כן ראוי להוסיף את הדיון האם אמירה לגבוה כמסירה להדיוט מן התורה או מדרבנן, וראה שדי חמד (כללים מערכת אלף אות שי ד"ה אמירתו) שצידד שהאומרים שהוא מדרבנן כוונתם רק לאמירה של התחייבות.שחרחר (שיחה) 21:38, 31 ביולי 2018 (MSK)

מה שכתבתם שההלכה שאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט גם בעניים ע"פ ש"ע יו"ד, הנה סתירה לזה מדברי הב"י בחו"מ סי'רמ"ג ס"ב שכתב דלא אמרינן הכי אלא לגבי הקדש אבל עני הדיוט מקרי.