סבלונות
|
|
מתנות שהחתן נוהג לשלוח לכלה אחרי או לפני האירוסין.
במקום שנהגו לשלוח סבלונות לארוסה לאחר אירוסיה, ובאו עדים והעידו שנשלחו לאשה מסויימת סבלונות, חוששים שמא נתקדשה, וצריכה גט מספק, אף על פי שרוב אנשי העיר אינם משלחים סבלונות אלא לפני האירוסין; ומקום שנהגו כולם לשלוח סבלונות לפני האירוסין, ובאו עדים והעידו שנשלחו לה סבלונות, אין חוששים לקידושין.
ויש אומרים, שבמקום שנהגו לשלוח סבלונות לארוסה לאחר אירוסיה, ונשלחו לה סבלונות קודם אירוסיה, חוששים שמא הסבלונות עצמם נשלחו לשם קידושין. במה דברים אמורים, כששולח לה סתם, אבל אם אמר במפורש ששולח לה לשם סבלונות, אין חוששים לקידושין; וכל זה כששידך תחילה, אבל אם לא שידך, אין חוששים לקידושין.
המקדש אשה בפחות משווה פרוטה, אף על פי ששלח לה סבלונות לאחר מכן - אינה מקודשת; ואין אומרים, שידע שאין קידושיו קידושין, מאחר שקידש בפחות משווה פרוטה, ולכן שלח לה סבלונות לשם קידושין, אלא אומרים, שלא הרגיש בטעותו, וסבור היה שקידושיו חלו, ומחמת קידושין אלו הרי הוא מחשיב אותה לארוסתו, ולכן שלח לה סבלונות בתורת מתנה; משום כך, אין הסבלונות מועילים כלל לעניין קידושיה, ואינה מקודשת.
כמו כן, קטן שקידש, שאין קידושיו קידושין אפילו מדברי סופרים, אף על פי ששלח סבלונות לאחר שגדל - אינה מקודשת; ואין אומרים שיודע הוא שקידושיו אינם כלום, ולכן התכוון בסבלונות ששלח שיהיו לשם קידושין, אלא אומרים שטעה, וסבור הוא שקידושיו קידושין, ומחמת אותם קידושין הראשונים שקידש בקטנותו שלח סבלונות; משום כך, אין הסבלונות מועילים כלל לעניין קידושיה, ואינה מקודשת.