צרכי רבים

עשיית דברים לתועלת הרבים, כאופן להשבת גזילות או גניבות.

אדם שגנב או גזל ואינו יודע למי להשיב, כגון שהוא גנב או גזל מאנשים רבים ואינו זוכר מי הם, עליו לעשות "צרכי רבים" לפי גובה הסכום שהגיע לידו שלא כדין.

בגמרא מובא, כי גזל הרבים חמור וקשה מגזל היחיד, שכן הגוזל את היחיד יכול לפייסו ולהחזיר לו את הגזילה, ואילו הגוזל את הרבים - כגון חנווני שמרמה את לקוחותיו, או מוכס הנוטל מכס מעבר לקצבה, או רועה המרעה את בהמותיו בשדות זרים - אינו יכול לפייסם ולהשיב להם את מה שגזל מהם, שהרי אינו יודע למי להשיב. למרות זאת, תיקנו חכמים לגוזלים את הרבים, שישיבו את הגזילה למי שהם זוכרים שגזלו ממנו, ומשאר הגזילות - יעשו צרכי רבים, באופן שיהנו מכך גם הנגזלים. באופן זה מקיימים הם, בדיעבד, את מה שנאמר: "והשיב את הגזילה אשר גזל".

אין לתרום את הכסף לבתי כנסת, לישיבות או למוסדות צדקה וחסד, אלא אם כן ידוע שהנגזל הינו מאנשי אותו מוסד או שהוא נתמך על ידם.

דין "צרכי רבים" אמור לא רק לגבי גנב או גזלן, אלא לגבי כל אדם שהגיע לידו ממון שלא כדין. לכן, למשל, אדם שקנה חפץ ושילם למוכר פחות כסף מהמגיע לו, ואין הוא זוכר מיהו המוכר, עליו לעשות "צרכי רבים".