הוולד כמותה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
וולד שנולד לאדם משפחה כנענית או מנכרית, שאין קידושין תופסים בהן כלל[1], הריהו מתייחס אחר אמו, שאם אמו שפחה כנענית - הוא עבד[2], ואם אמו נכרית - הוא גוי[3].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ . שאין קידושין תופסים בשפחה כנענית למדים ממה שנאמר (בראשית כב, ה): "שבו לכם פה עם החמור", ודרשו: "עם הדומה לחמור". שאין קידושין תופסים בנכרית למדים ממה שנאמר (דברים ז, ג): "ולא תתחתן בם" - לא תהא לך בם תורת חיתון. ואף על פי שפסוק זה נאמר בשבע אומות, מכל מקום הוא הדין לנכרית משאר האומות, שכן למדים זאת (בגמרא קידושין סח, ב) ממה שנאמר בפרשת יפת תואר (דברים כא, יג): "ואחרי כן תבוא אליה ובעלתה, והיתה לך לאשה", מכלל שמתחילה לא תפסו בה קידושין.
- ↑ . שנאמר (שמות כא, ד): "האשה וילדיה תהיה לאדוניה".
- ↑ . שנאמר (דברים ז, ד): "כי יסיר את בנך מאחרי", כלומר אם תתן את בתך לבנו של הנכרי, הוא יסיר מאחרי את בנך אשר תלד לו בתך, ומכאן: "בנך הבא מן הישראלית קרוי בנך, ואין בנך הבא מן הנכרית קרוי בנך אלא בנה", שהרי על מה שנאמר (שם): "בתו לא תקח לבנך", לא נאמר "כי תסיר את בנך מאחרי". וכן למדים שהוולד כמותה (בין בנכרית בין בשפחה כנענית) ממה שנאמר (דברים כא, טו): "כי תהיין לאיש שתי נשים וילדו לו" - כל מקום שקוראים בו "כי תהיינה" (שתופסים בה קידושין), קוראים בו "וילדו לו" (שהוולדות מתייחסים אחריו), וכל שאין קוראים בו "כי תהיינה" (שאין קידושין תופסים בה), אין קוראים בו "וילדו לו" (שאין הוולדות מתייחסים אחריו אלא "הוולד כמותה").