ויקישיבה:מיזמים/תורנית/אנינות

מתוך ויקישיבה
< ויקישיבה:מיזמים‏ | תורנית
גרסה מ־14:17, 24 בדצמבר 2008 מאת Yeshivaorgil bot (שיחה | תרומות) (החלפת הקטגוריה לקטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צער ויגון ביום מותו של אחד משבעה קרובים שחייבים להתאבל עליהם, הגורמים לאיסורים מסויימים.

יש אומרים כי דין אנינות מן התורה חל עד הקבורה בלבד, ואילו בפרק זמן שלאחר הקבורה וכן בלילה שלאחר הפטירה אין דין אנינות חל אלא מדרבנן; ויש אומרים כי דין אנינות חל מן התורה אף בפרק זמן שלאחר הקבורה עד הלילה; ויש אומרים כי אף בלילה הראשון שלאחר הפטירה חל דין אנינות מן התורה.

האונן אסור מן התורה באכילת מעשר שני, ביכורים, קדשים ובעבודת המקדש - אם הוא כהן.

אף על פי שמן התורה דין אנינות אינו מתבטא אלא בדברים האמורים לעיל, מכל מקום חכמים אסרו על האונן לפני הקבורה מספר דברים מפני כבודו של המת, או כדי שהקרובים יוכלו להתפנות כליל לעיסוקי קבורת המת.

לדוגמא: האונן אסור באכילת בשר ושתיית יין. אסורה עליו השתתפות בסעודת רעים ובשמחה, וכן - לדעת רבים - הוא אסור בתספורת ובגילוח, ברחיצה ובסיכה, בשאלת שלום, במלאכה ובמסחר.

האונן פטור מקיום המצוות, התפילות והברכות כגון: קריאת שמע, תפילה, ברכת המזון וכו'. למרות שהוא פטור מעשיית המצוות, כמובן שאסור לו לעבור על איסור כל שהוא, דאורייתא או דרבנן.