מחנה ישראל (דברת)
|
|
מחנה ישראל (דברת) נקרא קיבוץ אך למעשה הייתה זו קומונה [1] של אגודת ישראל[2] אשר הוקם על אדמה שנרכשה בשנת 1925 בעמק יזרעאל, ליד קיבוץ דברת של היום. שריד מ"מחנה ישראל" נותר קיים עד היום, מבנה מסוייד לבן בן שני קומות, מערבית לפונדק דברת. בתוכנית היה להקים במקום עיר גנים לציבור החרדי ובה יגורו 300 משפחות אשר תעסוקנה בחקלאות ובתעשיה זעירה. הניסיון לא צלח, האדמות הועברו לחזקת הקרן הקיימת לישראל. בקיבוץ דברת יש מוזיאון ובו מסמכים ותמונות מאותה תקופה.
תולדות המקום[עריכה]
השטח נרכש מערביי הסביבה[3]. האדמה חולקה ל-300 חלקות. אלו נמכרו ליהודים במזרח אירופה, ברובן ליהודי העיר לודז'[4]. בשנת 1925 עלו ארצה 18 משפחות אשר ניסו להקים במקום מבנים ומשק חקלאי. קבוצה זו עזבה את המקום עקב בעיות פרנסה ובטחון. אז הוחלט ליישב במקום גרעיני התיישבות חרדיים ולמקום עלו כשלוש קבוצות של חלוצים. האחרונה שבהם עזבה את המקום בשנת 1938. המתיישבים התפזרו, חלק קטן מהם אפילו הצטרף לקיבוצים החילוניים בסביבה, עקב אכזבתם מטיפול מוסדות אגודת ישראל בארץ בהתיישבותם החלוצית.
המבנה נמסר לנוטרים ממשטרת היישובים העבריים אשר שמרו על קו צינור הנפט שעבר מעירק לנמל חיפה. הצינור הוצת פעמים אחדות על ידי הכנופיות הערביות במאורעות 1939-1936. כן שימש הבנין בסיס ליציאה של פלוגות הלילה של אורד וינגייט שפעלו נגד הכנופיות באותה תקופה. בתום מלחמת העולם השנייה הוחרם הבנין על ידי הממשלה הבריטית ונמסר ללגיון הערבי שהיה אז בתפקידי שיטור בארץ ישראל. עם יציאת הבריטיים את הארץ המבנה נעזב.
ב-6 באפריל 1948 הגיעו אליו חברי קיבוץ דברת. במקביל הקימו את הקיבוץ החדש על גבעה קרובה. במוזיאון הקיבוץ נשמרים מסמכים רבים על התקופה החרדית של "מחנה ישראל". בני הקיבוץ מכינים על תקופה זו עבודות-גמר ואפילו ליקטו זכרונות מחברי הקיבוץ החרדי מאותו דור.
בסוף שנות ה-90 הוקם במקום יישוב קהילתי בשם אחוזת ברק. משרד המכירות לבתי היישוב שוכן במבנה של היישוב החרדי שתוכננה לקום שם, "מחנה ישראל".
שימור המבנה[עריכה]
המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות נטלה את המבנה תחת חסותה. עד לשנת 2006 הדבר טרם בא לידי ביטוי בתחזוקה של המבנה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ החבורה נקראה "קיבוץ" אך בעצם הייתה זו חבורה שהייתה בשלב התארגנות לקראת חיי קיבוץ, כלומר היה שיתוף אך ללא רכוש משותף - חקלאי או אחר, דהיינו ללא בעלות משותפת על אמצעי הייצור - שטרם היו לה. בשלב זה היא הייתה רק קומונה, שיתוף ללא רכוש משותף רק קופה משוטפת ומטבח משותף, דהיינו שיתוף באמצעים החומריים הבסיסיים של האדם.
- ↑ לפי גירסה אחרת, של פועלי אגודת ישראל
- ↑ הקרן הקיימת לישראל טענה כי שולם מחיר מופרז על מנת להתחרות בה
- ↑ היו שטענו כי אותם חלקות נמכרו לקונים שונים
לקריאה נוספת[עריכה]
- צבי אילן, ארץ חמדה, עם עובד - תרבות וחינוך, 1978.
- זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל - חיפה, העמקים, הגליל והחרמון, הוצאת תור ארץ ישראל, 1948.
תמונות מהבניין[עריכה]
שלט שהוצב במקום על ידי המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
המבנה כיום - הוכרז כראוי לשימור
תצפית להר תבור ממגדל התצפית של הבניין
מבט לאולם בית הכנסת בבנין מעזרת הנשים שמלמעלה
