בית הכנסת בדורה אירופוס

מקומו של בית הכנסת דורה אירופוס בעיר - המקור:ויקישיתוף Herting

בית הכנסת של דוּרָה אֵירוֹפּוֹס התגלה במהלך החפירות בעיר "דורה אירופוס" שבסוריה בשנת 1932 שנערכו על ידי משלחת ה"אוניברסיטת ייל". בניית בית הכנסת נשלמה כנראה בשנים 244 - 245 , בתקופת התלמוד וכוסה בעפר בשנת 256 , עד לבואם של החוקרים בשנת 1932.

היהודים הגיעו ל"דורה אירופוס" בעידן ההלנסטי. הם השתלבו בעיר המעורבת , אשר נהגה שליטיה נהגו בסובלנות כלפיהם, כמו לשאר תושבי הערים ההלנסטיות בסוריה בימי שלטון "בית סלאוקוס" . יהודי העיר היו : סוחרים מקומיים , בעלי מלאכה, פקידי מימשל, שכירי חרב ואפילו היו ביניהם עבדים. הם המשיכו להנות ממצבם גם בעידן הפרתי אך סיימו את תפקידם בעיר בתום שלטון "הקיסרות הרומית". היהודים לא נמנו על האוכלוסיות המבוססות בעיר: ההלנסטית - יוונית והסורית - פרתית.

יהדות "דורו אירופוס"

העיר "דורה אירופוס" היא "פלמירה" עיר עתיקה בצפון סוריה, בנתיב המסחר בין הודו, ארם נהרים, "תדמור שבמדבר הסורי לבין "אנטיוכיה שב סוריה ושאר נמלי הים התיכון. העיר שכנה על שפת נהר פרת. בתקופת שלטון בית סלאוקוס , התקופה שבא התגלה בית הכנסת העתיק, היו בעיר האוכלוסיות הבאות: אצולה יוונית, חיל מצב יווני- סורי, סוחרים יוונים, אוכלוסייה מקומית - שהתיונה מרצון, כמקובל באותה תקופה -ואוכלוסיות קטנות אחרות, כמו זו של הקהילה היהודית.

היותה ל"תחנת מעבר" לסוחרים, חיילים, פקידי ממשלה וסתם נוסעים יחד עם מיקומה הגאוגרפי ואופי תושביה הביאו את החיים למצב המקובל בעיר רב-לשונית והווי דתי מגוון: נישואין משותפים בין האוכלוסייה היוונית לבין האוכלוסייה המקומית, שמות יוונים נפוצים בקרב רוב האוכלוסיות והדת הפרתית והיוונית היו לדתות משותפות לתושבי העיר. בסוף המאה ה-2 העיר עברה לשלטון ה"פרתים" אך הגוון התרבותי נשאר יווני. גם השפה הדומיננטית נשארה היוונית.

מטבעות מתקופת החשמונאים נמצאו בעיר ואולי זו עדות לנוכחות יהודים בעיר. יוסף בן מתתיהו המספר על הקהילה יהודית שהוקמה ב אנטיוכיה מציין כי סוחרים מעיר זו היו בדרכם למזרח וחלק מהם עבר ב"דורה אירופוס". הקשרים היהודיים בין ארץ ישראל לבבל עברו גם כאן. המסקנה היא שהיישוב היהודי בעיר ב המאה ה-3 , מועד ייסוד בית הכנסת, לא היה בשלבי התבססותו הראשוני.

ייסוד בתי הכנסת

המבנה הראשון שזוהה בתור בית כנסת, היה בית פרטי ובו היה אולם ל-60 מתפללים ומקום לארון הקודש. המבנה תוארך לתקופה הפרתית 113 לפנה"ס - 165 - חמש שנים אחרי הכיבוש הרומי.

בשנת 265 המבנה הורחב באמצעות הוספת שטחים ממבנים שכנים. כך שהמבנה החדש היה לרוחב שטח בניה של העיר (Dura city block). הקירות החיצוניים הוסרו על מנת להרחיב את שטח בית הכנסת והכניסה הראשית כוונה לעבר הרחוב הראשי של העיר, אם כי בקצהו. מספר המושבים בבית הכנסת הגיע ל-120. אחד החוקרים של העיר ^[1] טוען שהיה זה האולם הציבורי היחידי בעיר. שני משטחי אבן הונחו בפאתי הקירות של בית הכנסת והם שימשו למושב המתפללים. שמות התורמים נרשמו על הקירות ובשנים אלה הושלם עיצובו של בית הכנסת למצב שהתגלה בחפירות של שנת 1930 .בדומה לבתי כנסת אחרים שנמצאו באסיה הקטנה, הקהילה היהודית מצאה אזורים שקטים בעיר לקיום ולהקמת בתי כנסת. בית הכנסת היה באזור נפרד בעיר, קרוב לחומה המערבית.

בשנת 256 , תושבי המקום, חיילים רומאיים והאזרחים, הכינו את העיר להגנה מפני ההסתערות הצפויה מצד ה"פרסים" (Sasanian Persians).במטרה לבצר את החומה המערבית, הם מילאו בעפר את כל הבתים שהיו בצידו המערבי של ה"הרחוב הראשי" של העיר : מקדש האל "מיתרס"(Mithras), מבנה כנסיה וגם את בית הכנסת. העיר נכבשה. אך הכובשים לא שיקמו את האזור וכך נשאר המקום מכוסה בעפר עד המאה ה-20 - מועד בו החלו החפירות הארכאולוגיות במקום.

תיאור בית הכנסת

בקיר המערבי של בית הכנסת ישנה גומחה לארון הקודש. בית הכנסת נודע במיוחד בציורי קיר מרהיבים של סצנות מהתנ"ך ביניהן חיי האבות, משה רבנו מקבל את עשרת הדברות, משה מבקש את שחרור העברים ממצרים, כמו גם דמויות וסיפורים מספרי נביאים ראשונים (שמואל, דוד המלך, שלמה המלך ואליהו הנביא). עוד בציורי הקיר מופיע גם חזון העצמות היבשות של יחזקאל הנביא וסצנות ממגילת אסתר.