עמרם

עמרם בן קהת הוא אביו של משה רבינו. הוא מוזכר בפרשת שמות בתור אלמוני:"וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת-בַּת-לֵוִי"([[ספר שמות]], ב', א'). כמו כן אשתו, יוכבד בת לוי היא "בת לוי".

תרגום יונתן מספר לנו את הרקע של המשפחה : " "וַאֲזַל עַמְרָם גַבְרָא דְמִשֵׁבֶט לֵוִי וְאוֹתִיב בְּכִילְתָא וְגִינוּנָא דְהִלוּלָא יַת יוֹכֶבֶד אִנְתְּתֵיהּ דְתָרִיךְ מִן קֳדָם גְזֵירְתָּא דְפַרְעֹה וַהֲוַת בְּרַת מֵאָה וּתְלָתִין שְׁנִין כַּד אֲהַדְרָהּ לְוָותֵיהּ וְאִתְעֲבֵיד לָהּ נִיסָא וְהַדְרַת לְעַלֵימוֹתָא כְּמָא דַהֲוַת כַּד הִיא זְעֵירְתָּא מִקְרְיָיא בְּרַת לֵוִי".

מדובר אפוא בעמרם שהושיב (את יוכבד אִשׁתו ) בכילה ובאפיריון של חופה לאחר שגרש לפני הגזירה של פרעה כאשר היתה בת מאה ושלושים שנים. כאשר הוא החזירה אליו כפי שנאמר לעיל "ויקח" - נעשׂה לה נס וחזרה לנערותה כמו שהיתה כאשר היא קטנה ונקראה "בת לוי". ובפרשת וארא, כאשר מתוארת תןלדות משה ואהרן נאמר " וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת-יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ את אהרן ומשה" ^[1].

אילן היוחסין

אילן היוחסין של עמרם הוא כדלקמן:

המהר"ל ^[2] טוען כי האנונימיות בתיאור הוריו של משה "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי" יש לה סיבה: "ולא הזכיר הכתוב שם עמרם ושם יוכבד... רק כתב שם איש, שהוא שם לכל איש, ואינו שם פרטי מיוחד, וזה מורה על מדרגה נבדלת אלקית." עם זאת היה חשוב לציין כי הוא משבט לוי " זהו להודיע לך כי לא היה ראוי לצאת הגואל רק משבט לוי... במה שאמרו רז"ל כי שבט לוי לא נשתעבד במצרים, ולפיכך היה ראוי לצאת מהשבט הזה הגואל אותם מן השעבוד וכל זה מפני קדושת השבט הזה... מכל מקום זכות עצמם וקדושתם הועיל שלא היה ראוי שיהיו מושלים מצרים על שבט לוי הקדוש והנבדל, ואיך יהיה מושל עליהם החומר הגרוע הזה הם המצריים, עד שהיו ישראל ראויים להגאל, ואז הוציא הקב"ה הגואל משבט מושלים הוא שבט לוי אשר הוא קדוש ונבדל."

בניגוד לאנונימיות של ההורים של משה רבינו, המקרא מספר לנו על בת פרעה אשר הצילה אותו וגידלה אותו, לפחות עד גיל עשרים, כאשר נאלץ לברוח למדיין. מפשט המקראות, עולה שבת פרעה חמלה על התינוק המושלך ביאור ולכן היצילתו. לכאורה – אין כאן ענין מיוחד אלא רגש רחמים טבעי ופשוט המקנן בלב כל בר נש.

הרב ישי בוכריס במאמרו בתיה אם המרד החיובי מרחיב במדרשי חז"ל המובאות במדרש רבה. על הפסוק ^[3]: "ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור" – נאמר במדרש :" לרחוץ מגלולי בית אביה.". והסיבה לשינוי הכתוב יובא בהמשך.

בספר דברי הימים ^[4]) מוזכרת בת פרעה: "ובני כלב בן יפונה עירו אלה ונעם... ובן עזרא יתר ומרד ועפר וילון, ותהר את מרים ואת שמי ואת ישבח אבי אשתמוע, ואשתו היהודיה ילדה את ירד אבי גדור ואת חבר אבי שוכו ואת יקותיאל אבי זנוח, ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד".

הפסוקים האלה זוכים לבאור ^[5] כדלהלן, במדרש ויקרא רבה מובא: "ואלה בני בתיה בת פרעה" – ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי, אמר לה הקב"ה לבתיה בת פרעה, משה לא היה בנך וקראתו בנך אף את לא את בתי ואני קורא אותך בתי, שנאמר "ואלה בני בתיה – בת י-ה". "אשר לקח מרד" – זה כלב. ר' אבא בר כהנא ור' יהודה בר סימון, חד אמר זה מרד בעצת מרגלים וזו מרדה בעצת אביה, יבא מרד ויקח את המורדת, וחד אמר זה היציל את הצאן וזו היצילה את הרועה".

ולכן המסקנה היא ^[6]: "ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד", אמרי, קרי לה יהודיה ( הייתה ליהודיה) ? על שום שכפרה בע"ז, דכתיב "ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור", ואמר ר' יוחנן שירדה לרחוץ מגילולי בית אביה.