תחכמוני
|
|
תחכמוני היה מראשי הגיבורים של דוד המלך ולפי המסורת גם ראש הסנהדרין. השילוב של אִישׁ חַיִל עם תלמיד חכם - לומד תורה מובהק עשתה אותו לדמות מופת. בשמו קרויים היום בתי ספר בחינוך ממלכתי דתי.
ברשימת הגיבורים אשר לדוד המלך בספר שמואל ב' כתוב: "אלה שמות הגיבורים, אשר לדויד: יושב בשבת "תחכמוני" ראש השלישי, הוא עדינו העצני על-שמונה מאות חלל, בפעם אחת." (כ"ג,ח')
בתלמוד הבבלי במסכת מועד קטן, מובאת דעה שונה: תחכמוני מיוחס לדוד המלך. וכך כתוב: "אלה שמות הגבורים אשר לדוד יושב בַּשֳּבֳת וגו'". א"ר(אמר רבי) אַבָּהוּ ה"ק ( הכי קאמר שפרושו "כך אמר") :
"ואלה שמות גבורותיו של דוד: "יושב בַּשֳּבֳת" - בשעה שהיה יושב בישיבה לא היה יושב על גבי כרים וכסתות (כמו שנוהג אדם חשוב), אלא על גבי קרקע ( כאחד התלמידים). דכל כמה דהוה רביה עירא היאירי קיים הוה מתני להו לרבנן על גבי כרים וכסתות ( שכל הזמן שהיה רבו של דוד "עירא היאירי" קיים, היה עירא מלמד להם לתלמידים כשהוא יושב על גבי כרים וכסתות) כי נח נפשיה הוה מתני דוד לרבנן והוה יתיב ( כאשר נחה נפשו -נפטר עירא, היה דוד מלמד לחכמין והיה יושב ) על גבי קרקע. אמרו ליה ליתיב מר אכרים וכסתות לא קביל עליה ( אמרו לו: ישב אדוני על כרים וכסתות ולא קבל עליו, מחמת ענוה, שלא להראות עצמו כרבם של ישראל. תחכמוני - אמר רב אמר לו הקב"ה הואיל והשפלת עצמך - תהא כמוני: שאני גוזר גזרה ואתה (בצדקתך) מבטלה. ראש השלישים - תהא ראש לשלשת אבות (שדוד נמנה בתפילה כאחד משלושת האבות. הוא "עדינו העצני" (מרמז:) כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת כתולעת)ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ ("העצני" ומתחזק). (ומה נאמר) על שמונה מאות חלל בפעם אחת שהיה זורק חץ ומפיל שמונה מאות חלל בפעם אחת ." ( דף ט"ז, עמ' ב) [1].
מראשי הגיבורים
הרד"ק סבור כי "תחכמוני " בדומה ל"עדינו העצני" הינם מראשי הגיבורים של דוד המלך , וכינויו בא להעיד על חכמתו, שנוספה על גבורתו, "והיה יושב בשבת סנהדרין... והיה ראש להם". אף "תחכמוני" ו"בן חכמוני" עניין אחד הם: בן חכמה.
תחכמוני כמוסד לימודי
בית מדרש לרבנים תחכמוני של תנועת המזרחי היה מעין המשך ישיר לישיבת הרב יעקב ריינס אשר נתן את השם תחכמוני לישיבה שהוא הקים. מערכת חינוכית זו, עם רשת בתי-ספר "יבנה" ו"תחכמוני" שהסתעפו על פני פולין כולה ושהגיעו בסוף שנות השלושים, לפני בוא השואה הגדולה, לממדים רבי-רושם, לא ראתה מסיבות שונות את בית-המדרש "תחכמוני" בוארשה כתל תלפיות זה שאליו היו צריכים לפנות טובי תלמידיה וגומריה. אף על פי כן הלך בית המדרש הזה ופשט צורה שקיבל בראשית יסודו, בשל הרכב התלמידים והמורים שלו, ולבש צורה חדשה שהייתה עשויה להתגבש ולהיות לברכה ליהדות פולין בדור הבא, אילמלא עלה הכורת על ענף מפואר זה של הגזע העתיק. [2]
תחכמוני בארץ ישראל
בית הספר הראשון שנקרא בשם זה היה בעיר יפו. הוא הוקם בשנת 1905 במקום תלמוד תורה "אחווה" .
בירושלים הוקם בית ספר תחכמוני בשנת 1909 ועל כך כתוב בבאתר תולדות "משפחת בינה ואברהם בּוּנים".
בית הספר תחכמוני נוסד ביוזמתם של משכילים שביקשו להקנות לבניהם "תורה עם דרך ארץ", ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים. באותה שנה הוקמה גם הגימנסיה העברית, אולם, הקמת ביה"ס תחכמוני עוררה את זעמה של עדת החרדים הפרושים בירושלים ובייחוד הרבנים ובני הכוללים שראו בו חילול הקודש. ביוזמת המנהל מרדכי צבי אילן, המורים וועד ההורים הועבר בית הספר בשנת תרפ"ט (1929) לשכונת מקור ברוך לבניינים שאמורים היו לאכלס את בית היתומים דיסקין. הבניינים שופצו וגם שוכלל אולם יפה בשם "אהל שם" אשר שימש לבית כנסת ולמטרות תרבותיות אחרות. כיום נקרא אולם זה "אהל מרדכי" על שמו של מנהל תחכמוני מרדכי צ. אילן.
בית הספר תחכמוני היה מעוז הפועל המזרחי והציונות הדתית בירושלים ובמשך כ- 95 שנה התחנכו בו אלפי תלמידים. בתחכמוני התגשם במלוא העוצמה פלורליזם חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים. היו בו בני העם מכל הסוגים, השכבות והעדות. לא היו מחיצות והגבלות כך שגם מורים שהיו מסורתיים יכלו למצוא שפה משותפת עם שומרי מצוות. אולם "אהל מרדכי" שימש במשך יותר משבעים שנים את מקהלת הילדים בניצוחו של מר תלמון ואת תזמורת ביה"ס תחכמוני בניצוחו של מר לבנון .
רשת בתי ספר "תחכמוני"
- תחכמוני נתניה וכן על הקמת בית הספר בית ספר תחכמוני
- תלמוד תורה רחובות - הוקם עך ידי תנועת המזרחי בשנת 1940
- פעולת בית הספר הממלכתי דתי תחכמוני בבת ים - באתר העיריה נכתב: "בית ספר הממלכתי דתי תחכמוני הוא בית הספר הראשון שהוקם בבת-ים לפני למעלה משבעים שנה.
קישורים חיצוניים
- י. מישאל בית מדרש לרבנים תחכמוני בווארשא
הערות שוליים
- ↑ הביאורים מובאים מפרוש עדין שטיינזלץ למסכת
- ↑ מקור:י.מישאל