כל מי שאין מבקר חולים כאילו שופך דמים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
התרשלות מאמצעים שעל ידיהם יכול אדם להנצל ממוות, נחשבת כשפיכות דמים[1]."מעשה בתלמיד אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה. לא נכנסו חכמים לבקרו. ונכנס רבי עקיבא לבקרו. ובשביל שכיבדו וריבצו לפניו - חיה. אמר לו: רבי החייתני. יצא רבי עקיבא ודרש: כל מי שאין מבקר חולים כאילו שופך דמים" נדרים מ, א.ראה עוד ערך: ביקור חולים.
הערות שוליים
- ↑ כיוצא ברעיון זה מצאנו בעגלה ערופה, שהזקנים היו אומרים "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו". ואמרו על זה במשנה: "וכי על דעתנו עלתה שזקני בית דין שופכי דמים הן? אלא: שלא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזון, ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לוייה". ופירש רש"י: "לא בא לידינו ופטרנוהו - והיינו ידינו לא שפכו, לא נהרג על ידינו, שפטרנוהו בלא מזונות והוצרך ללסטם את הבריות (כדי להשיג לעצמו אוכל) ועל ידי כך נהרג". מבואר מכאן שאם היה בא לידם והיו פוטרים אותו בלא מזונות או בלא לוייה, היו נחשבים כשופכי דמים. הרי לך שהתרשלות מאמצעים שעל ידיהם היה אדם יכול להנצל ממוות, נחשבת כשפיכות דמים.