מתנה על מנת להחזיר
|
|
הגדרה
אדם נותן לחבירו מתנה בתנאי שיחזירנה לו אחר כך הוזכר בקידושין ו:.
לדוגמא, אדם נותן לחבירו אתרוג במתנה על מנת שיחזירו לו אחר כך קידושין ו:.
מקור וטעם
במהותה חקרו האם היא קניין גמור אלא שהטיל בו תנאי, או קניין לזמן תורת הקניינים ח"א עמוד קפד.
פרטי הדין
בהחזרה נחלקו המפרשים האם הקונה צריך להקנות את המתנה בחזרה לבעלים הראשון, ויש בזה שלוש דעות קהילות יעקב בבא בתרא לה. שתי הדעות הראשונות הן הידועות יותר:
- הקונה צריך להקנותה בחזרה לבעלים הראשון תוס', ריטב"א, גר"י בכרך.
- מספיק שיחזירה לו במציאות, אע"פ שלא הקנה לו, וההקנאה היא רק בשביל הבעלים הראשון מנחת ברוך צד, רמ"א.
- הקונה צריך להחזיר את המתנה למצב שהיתה בו קודם הנתינה, ולכן ברוב המתנות צריך להקנותם בחזרה לבעלים, שהרי קודם הנתינה היו שייכות לו, אך בתרומה שישראל נותן לכהן על מנת שיחזירנה לו - הכהן אינו צריך להקנותה חזרה לישראל, שהרי גם קודם הנתינה לא היתה שייכת לישראל, ולכן מספיק שיחזירנה לו במציאות קהילות יעקב שם (ד"ה ונראה די"ל) בדעת הר"י מיגאש.
ונפק"מ במקרה שהקונה החזיר לבעלים אך לא הקנה לו - האם למפרע מתברר שהקונה כלל לא קנאה, והיא נשארה כל הזמן של הבעלים, או שהקונה כן קנאה והיא עדיין שלו.
בקניינים
קניין חליפין - לתוס' ערכין כט: ד"ה ולא מתנה על מנת להחזיר לא נקנית בו, ולרא"ש בבא מציעא פ"א לא כן.
קניין כסף וקידושי כסף - הרמב"ם מחלק ביניהם, שקניין חל ע"י הכסף עצמו, אבל קידושין חלים ע"י ההנאה מהכסף. ולכן מתנה על מנת להחזיר אישות ה-כד, וכן מלווה (מכירה יא-י) - שנתן את הכסף עצמו אך אין הנאה ממנו - בקניין מועיל, אך בקידושין לא מקודשת דרכי משה דרכי הקניינים טו-ד ד"ה וממילא.