אמן

"אמן" הוא מה שיש לענות לאחר שמיעת ברכה.

פירושו

ישנן 3 כוונות ב"אמן":

• אמת. כך הכוונה בברכות השבח, שאומר על השבח לה' שהוא אמת (לדוגמא: "עושה מעשה בראשית", "אמן - אמת שה' הוא עושה מעשה בראשית).

• כן יהי רצון. כך הכוונה בברכות הבקשה, שמצטרף לבקש שכן יהיה (לדוגמא: "יברכך ה' וישמרך" שבברכת הכהנים; אמן - כן יהי רצון שה' יברך אונו, וישמרנו).

• אמת, וכן יהי רצון. כך הכוונה בברכות שיש בהן גם שבח וגם בקשה. (לדוגמא: אתה חונן לאדם דעת... חוננו מאיתך..." "אמן - אמת שאתה חונן לאדם דעת ויהי רצון שתחננו מאיתך וכו'").

זהירות באמן

כתוב בגמרא (ברכות מז.): "בן עזאי אומר: כל העונה אמן יתומה - יהיו בניו יתומים, חטופה - יתחטפו ימיו, קטופה - יתקטפו ימיו, וכל המאריך באמן - מאריכין לו ימיו ושנותיו".

פירוש אמן יתומה היינו אמן שאינה צמודה לברכה, אמן חטופה היינו שאומר האלף של האמן בחטף - כלומר בשווא. אמן קטופה היינו שאומר "אמ" ומשמיט הנון בסופה.

בהארכה באמן לא יאריך יותר מדי.

מקור אמן

מצינו בתורה כמה פעמים אמן. אישה סוטה עונה על שבועת הכהן שמשביע אותה "אמן" ובכך מקבלת עליה את השבועה.

בבריתות שנכרתו ענה העם על הברכות והקללות אמן.