מנהג
|
|
הגדרה
מצווה או איסור שאינם מדאורייתא ואינם מדרבנן אלא נהגו בהם ישראל הסוגיא בפסחים נ. והלאה. האריך בזה קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד והלאה.
לדוגמא, איסור עשיית מלאכה בערב פסח פסחים נ. במשנה, הלל בימים שקוראים אותו בדילוג תוס' ברכות יד. ד"ה ימים.
מקור וטעם
במקורו של החיוב ללכת אחר המנהג יש שלושה פסוקים:
- "לא יחל דברו" במדבר ל-ג נדרים פא:.
- "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך" משלי א-ח בבלי:פסחים נ:, חולין צג:.
- לא תסור ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" דברים יז-יא) קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד (ד"ה והנה מדייק) מהרמב"ם ממרים א-ב.
ונחלקו האחרונים האם הוא דאורייתא, ככל נדר חתם סופר יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי או מדרבנן. ונפק"מ לספק האם יש מנהג - האם מחמירים בו כספיקא דאורייתא או שמקילים כספיקא דרבנן[1].
במהותו חקר הקונטרסי שיעורים כד-יד ד"ה ביארנו האם הוא מעשה מצווה ומעשה עבירה, או שהוא רק מידת חסידות. ונפק"מ למחלוקת הגדולה בראשונים האם מברכים על מנהג: אם הוא מעשה מצווה שייך לברך "וציוונו", אך אם הוא מידת חסידות בעלמא - אי אפשר לברך הביאה שם בד"ה אמנם.
פרטי הדין
מנהג שנהגו במקרה או מסיבה מסוימת - אין לו דין מנהג, ולא חייבים לקיימו, אלא רק מנהג שקיבלו עליהם ודעתם היתה לקיימו לעולם שו"ת מהרשד"ם יו"ד מ ד"ה מכאן.
מנהג נגד הדין - יש בזה חמש שיטות בפוסקים שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה:
- אין מבטל אפילו איסור דרבנן.
- אין מבטל איסור תורה.
- מבטל מצוות עשה בשב ואל תעשה.
- מבטל מצוות לא תעשה בשב ואל תעשה (כגון נותר).
- מבטל איסור תורה.
יש חילוק בין שני סוגי מנהגים: מנהג שהנהיגו חכמים על ישראל, ובזה יש את החיוב לנהוג כמותו, ומנהג שהנהיגו ישראל על עצמם, ובזה אין חיוב לנהוג קונטרסי שיעורים קידושין כד-טו ד"ה והנה.
ברכה על מנהג, כגון על הלל בימים שקוראים אותו בדילוג - לר"ת מברכים, ולמחזור ויטרי לא תוס' ברכות יד. ד"ה ימים.
בספק
בספק האם יש מנהג לחיד"א מקילים כספיקא דרבנן, ויש מחמירים כספיקא דאורייתא מדין נדר שדי חמד ח"ד מ-לז עמוד 77 ד"ה ואם, ע"פ החתם סופר (יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי) שסובר שיש במנהג דין נדר דאורייתא. והביא גם את החיד"א.
בספק מה המנהג מחמירים שדי חמד ח"ד מ-לז עמוד 76 ד"ה ואם.
ראה גם
סיטומתא בקניינים
הערות שוליים
- ↑ הבאנו מחלוקת בזה לקמן בסעיף "ספק" ד"ה בספק האם יש מנהג.