ראיה מן הקטן

הבאת ראיה מאדם המספר שראה בקטנותו שמקיימים הלכה בצורה מסויימת.

כלל הוא ש"אין מביאין ראיה מן הקטן". במשנה (סנהדרין נב א) מובא: "מצות הנשרפין: היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו, ונותנין סודר קשה לתוך הרכה וכורך על צווארו. זה מושך אצלו וזה מושך אצלו, עד שפותח את פיו, ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו, ויורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו". על דעה זו - הסוברת שמיתת שריפה לא היתה שריפת הגוף כולו אלא שריפת בני המעיים בלבד - טען רבי אלעזר ברבי צדוק (ברייתא שם ב): "זכורני כשהייתי תינוק ומורכב על כתיפו של אבא והביאו בת כהן שזינתה והקיפוה חבילי זמורות ושרפוה". את ראייתו זו דחו חכמים באומרם לרבי אלעזר ברבי צדוק: "קטן היית, ואין מביאין ראיה מן הקטן".