אבהות
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
מצב האמהות נקבע בפשטות כשראינו שילדה את הילד, כך שבדרך כלל זו שאלה עובדתית[1], ואפילו לא ראינו שילדה וולד זה, כל שבניה קטנים והם כרוכים אחריה ונדבקים אצלה, הרי היא בחזקת אמם[2]. לעתים רחוקות יכולה להתעורר שאלת אמהות, כגון במקרה שהוחלפו התינוקות בבית החולים או במקום אחר, בין אם הדבר נעשה בטעות, ובין אם הוא נעשה במכוון, או כשמתעוררת שאלת חטיפה של יילוד, והדוגמה הקלאסית לכך היא משפט שלמה[3].
- ↑ ראה בבלי נזיר מט א - אמו ודאי ילידתיה.
- ↑ בבלי קידושין עט ב, ובפירש"י שם; רמב"ם איסורי ביאה כ ו; טור אבהע"ז סי' ג. וחזקה זו מועילה אף לעריות - בבלי קידושין פ א, מחלוקת אמוראים; רמב"ם איסורי ביאה א כ; טור אבהע"ז סי' ג.
- ↑ מל"א ג טז-כב. וראה בפירוש אברבנאל שם, שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תרלד (אלף נט), והעמק שאלה, סי' קעא סק"י - בעניין חכמת שלמה בנידון.