כלי עץ העשוי לנחת

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־15:01, 23 במרץ 2009 מאת Yeshivaorgil bot (שיחה | תרומות) (הוספת תגיות מקור)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כלי עץ שעשוי לנוח במקומו מפני שאי אפשר לטלטלו כאשר הוא מלא, ומשום כך אינו מקבל טומאה.


מקור הדין[עריכה]

נאמר בפרשת טומאת השרצים [1] "וכל אשר יפול עליו מהם במותם - יטמא, מכל כלי עץ... או שק". הקישה והסמיכה התורה את טומאת כלי העץ לטומאת השק, ללמדנו שכמו ששק יכול להיטלטל כשהוא מלא וכשהוא ריק והוא מקבל טומאה, כך גם כלי עץ שיכולים להיטלטל מלאים וריקניים מקבלים טומאה. אבל כלי עץ גדולים מאוד שאי אפשר לטלטלם כשהם מלאים - אינם מקבלים טומאה. [2].


שיעור גודל הכלי[עריכה]

שיערו חכמים וקבעו שכל כלי שיכול להכיל ארבעים סאה של חומר נוזלי (כ-320 ליטרים) או שני כורים של חומר יבש (כ-480 ליטרים) - אינו יכול להיטלטל מלא. לא רק בגלל משקלו הכבד, אלא מפני שאם יטלטלוהו כשהוא מלא - יישבר ויתבקע הכלי [3], ולכן מניחים אותו במקומו.


שלחן לחם הפנים[עריכה]

שלחן לחם הפנים מקבל טומאה, ואף על פי שהיה מונח במקומו ולא היה מיטלטל - היו נוהגים בשלוש הרגלים להגביהו ולהראותו לעולי הרגל, ולכן לא נחשב לכלי עץ העשוי לנחת [4].


הערות שוליים[עריכה]

  1. ויקרא יא לב
  2. בבלי חגיגה כו: מנחות כט. צו:
  3. רש"י בחגיגה כו:
  4. בתוספות במסכת חגיגה כו: הקשו שהרי כל ארבעים השנים שהלכו בני ישראל בנדבר סיני היה השלחן מיטלטל, ומדוע צריך לתרץ ולומר שהיו מגביהים אותו? ומתרצים שם שהיה השולחן מטולטל יחד עם כל כלי המשכן, ולכן לא חשיב טלטול בפני עצמו