קרנא

האמורא קרנא, חי בתקופת האמוראים הראשונים, והיה מראשי הקהל בבבל. לא הוסמך ע"י נשיא בארץ ישראל, ולכן שמו ללא התואר "רב".

נחשב בקי בענייני נזיקין, כפי שנאמר "דייני גולה - קרנא" (סנהדרין י"ז ע"ב), ואף חיבר קובץ ברייתות השייכות לסדר נזיקין שנקראו "נזיקין דבי קרנא"^[1], אך לא נשמר לדורות. הביטוי "דבי קרנא" מעיד גם שקרנא עמד בראש בית מדרש משלו.

קרנא היה חברו של שמואל, ונחלקו לפעמים בהלכה, ואף שמואל התפרסם בידיעותיו בדיני נזיקין.

על פגישתו עם רב מסופר^[2], שכאשר הגיע רב לנהרדעא שבבבל בבואו מארץ ישראל, ציווה שמואל את קרנא שיתהה על קנקנו. הלך קרנא ובחן את רב בשאלות. רב השיבו על כולן, אך התרגז על תהייתו של קרנא בעודו עייף מטלטולי הדרך, והטיח דברים קשים בקרנא. לימים, אסר ראש הגולה^[3] את רב מכיוון שעמד על דעתו בויכוח שפרץ בניהם לגבי הסמכויות של האנגרמוס (מפקח על המחירים בשוק). קרנא, לאחר שהכיר בגדולת רב, רצה לתקן את שעיוות והשתדל לשחררו ממאסרו^[4].^[5]

הערות שוליים[עריכה]