אין דבר שבערווה פחות משניים (עדי בירור)

הגדרה

כדי להעיד בדיני עריות צריך שני עדים לפחות {{{1}}}.

בערך זה אנו דנים על עדי הבירור, אך במקרים רבים דברים שבערווה צריכים בנוסף לעדי הבירור גם עדי קיום, כגון קידושין וגירושין (אמנם זנות של אשת איש, למשל, צריכה רק עדי בירור ולא עדי קיום). על עדי הקיום דנו בערך נפרד.

בדיני דבר שבערווה - גיטין, קידושין, אשת איש, זנות של אשת איש ועוד.

לדוגמא, עד אחד שמעיד שאשה התגרשה - אינו נאמן.

מקור וטעם

מקורם מהגזירה שווה "דבר דבר" מממון ("כי מצא בה ערוות דבר" {{{1}}} - "על פי שניים עדים יקום דבר" {{{1}}}) {{{1}}}.

בדינים שונים

בדינים רבים דנו האם נחשבים דבר שבערווה וחייבים שני עדים, או שאינם דבר שבערווה ומספיק עד אחד, כדלקמן.

דבר שבערווה מדרבנן - האחיעזר {{{1}}} הביא ראיות שדינו כדבר שבערווה וצריך עדי קיום (והביא שכן דעת השו"ת חמדת שלמה), אך דחה אותן.

חייבי לאווין, כגון ממזר לישראל, ובן גרושה ובן חלוצה לכהונה - השב שמעתתא {{{1}}} כתב שהוא דבר שבערווה (והוסיף שאפילו לדעת הרמב"ם {{{1}}} שלהעיד על האשה עצמה שהיא גרושה וחלוצה מספיק עד אחד, להעיד על בניה הוא דבר שבערווה וצריך שני עדים), ולרעק"א {{{1}}} ממזר אינו דבר שבערווה.

איסורי כהונה, כגון שבויה גרושה וחלוצה, נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם {{{1}}} אינם דבר שבערווה ועד אחד נאמן, ולתוס' רי"ד {{{1}}} הם כן דבר שבערווה {{{1}}}.

אשת איש שזינתה - היא דבר שבערווה וצריך שני עדים {{{1}}}.

סוטה - לנודע ביהודה {{{1}}} אינה דבר שבערווה, ולאבני מילואים {{{1}}} היא כן דבר שבערווה.

נידה אינה דבר שבערווה {{{1}}}.

יבמה לשוק - בשו"ת רעק"א דן האם הוא דבר שבערווה, ומביא שדעת השואל שאינו דבר שבערווה {{{1}}}, ודעת עצמו שכן {{{1}}}.

פרטי הדין

כשאין חזקה נגד העדות, דנו האם גם בזה צריך שני עדים בדבר שבערווה, או שמספיק עד אחד. כגון האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם ומת השליח, שהמשלח אסור בכל הנשים שבעולם שמא קידש את קרובתן, שבמקרה זה אין חזקת איסור על כל הנשים, האם עד אחד יהיה נאמן לומר שלא קידש את אשה פלונית וממילא להתיר את קרובתה למשלח {{{1}}}. וכתב הרעק"א {{{1}}} שיש בזה סתירה בדברי התוס' {{{1}}} ובדברי הר"ן.

ראה גם

עדי קיום

עדים {{{1}}}