פת הבאה בכיסנין
|
|
פת הבאה בכיסנין היא פת שאינה כלחם, וברכתה "בורא מיני מזונות".
בגמרא [ברכות דף מב עמוד א] מפורש שעל פת הבאה בכיסנין מברכים "בורא מיני מזונות. לפת הבאה לכיסנין ישנם שלושה פירושים: א. רבינו חננאל ז"ל פירש - לשון כיס, דהיינו פת ממולאת במיני מתיקה, כגון אגוזים ושקדים וסוכר או דבש, וכדומה. ויש אומרים שאף אם הפת ממולאת בבשר או דגים - ברכתה "בורא מיני מזונות", וכן פסק הגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל בבן איש חי [פרשת פנחס, הלכה כ]. ורבינו האי גאון ז"ל פירש שפת הבאה בכיסנין היא פת הנכססת, כגון כעכין יבשים, וברכתה מזונות אף אם נילושה בקמח ומים בלבד. והרמב"ם ז"ל כתב שפת הבאה בכיסנין היא פת שנילושה במי פירות או בחלב או בדבש וכדומה, ועליה מברכים "בורא מיני מזונות". ובדעה זו, נחלקו מרן ז"ל והרמ"א ז"ל [שו"ע אורח חיים סימן קסח סעיף ז]; שלדעת מרן הברכה "מזונות" אף אם עירב בה מעט דבש, כל שניכר טעם הדבש בפת, והרמ"א כתב שזה נקרא פת גמור, ואין מברכים "בורא מיני מזונות" אלא אם כן יש בהם הרבה תבלין או דבש כמיני מתיקה שקורין לעקי"ך, שכמעט הדבש והתבלין הם עיקר, וכתב הרמ"א שכן נוהגים.
פסיקת ההלכה
מרן ז"ל פסק כשלוש הדעות, ולכן יש לברך על כל מיני פת אלו ברכה ראשונה "בורא מיני מזונות", וברכה אחרונה "מעין שלוש"; מרן פסק כך מכיון ש"ספק ברכות להקל", דהיינו שאם האוכלה יברך לאחריה ברכת המזון - הרי אלו שלוש ברכות, ומספק אין להרבות בברכות ועל כן יברך "מעין שלוש" - והרי זו ברכה אחת בלבד. ובתחילה יברך מזונות, שאם יברך "המוציא" בתחילה, ולבסוף ברכת המזון - נמצאו ברכותיו סותרות זו את זו [ראה בן איש חי שם]. ויש מהאחרונים שכתבו שהטעם שבתחילה מברך "בורא מיני מזונות", הוא מכיון שבדיעבד ברכת "בורא מיני מזונות" פוטרת את הפת.
קביעת סעודה
אם קבע סעודתו על פת הבאה בכיסנין - מברך לפניה "המוציא" ולאחריה ברכת המזון. והולכים בזה לפי כל אדם, היינו שאם אכל שיעור שרגילים לקבוע עליו סעודה - מברך "המוציא" וברכת המזון אף אם לא שבע ממנה. וכמו כן אם אכל פחות משיעור שרגילים לקבוע עליו סעודה - מברך "מזונות" ומעין שלוש אף אם שבע משיעור זה. ושיעור קביעת סעודה, לדעת רש"י ז"ל הוא שלוש ביצים, ולדעת הרמב"ם ז"ל הוא ארבע ביצים; וכתבו הפוסקים הספרדים כי יש לילך בזה לפי משקל; זאת אומרת, ביצה היא כ-56 גרם, ושיעור שלוש ביצים הוא כ-168 גרם, ושיעור ארבע ביצים הוא כ-224 גרם. לכתחילה לא יאכל שיעור שהוא בין שלוש לארבע ביצים, כדי לא להכנס לספק.
לדעת הרב מגן אברהם ז"ל, אם אוכל פת הבאה בכיסנין עם דברים אחרים, כגון בשר ואוז וכדומה - הרי הם מצטרפים לקביעות סעודה, ועל כן יש לברך בתחילה "המוציא" ולאחר האכילה יברך "ברכת המזון". אמנם לדעת הרב כף החיים ז"ל, אין לברך במקרה זה "המוציא" וברכת המזון, אלא על הפת הבאה בכיסנין מברך "מזונות" ומעין שלוש, ועל שאר המאכלים מברך כברכתם הראויה להם, וכך הוא מנהג הספרדים.