דרגות הקדושה בירושלים

ירושלים היא עיר הקודש ועל כן יש בה הלכות שאין במקומות אחרים. המשנה בכלים מדברת על 10 קדושות שיש בארץ ישראל, כאשר עיר מוקפת חומה מקודשת משאר הארץ וירושלים מקודשת מעיר מוקפת חומה. על כן מצורע משתלח מחוץ לירושלים (כמו כל עיר מוקפת חומה) ורק שם אפשר לאכול מעשר שני, נטע רבעי וקודשים קלים. קדושת ירושלים מקבילה לקדושת מחנה ישראל במדבר. הר הבית מקודש משאר ירושלים, שלשם אסור לאדם הטמא בטומאה היוצאת מהגוף (כגון זב) להיכנס להר הבית. ברם, מותר להכניס מת להר הבית, וזאת לומדים ממשה שחז"ל אומרים על הפסוק "ויקח משה את עצמות יוסף עמו" - עמו - במחיצתו. ומשה היה במחנה לוויה, אשר הר הבית מקביל לו מבחינת הקדושה. הרמב"ם מוסיף ואומר שפשוט שלטמא מת מותר להכנס להר הבית. החיל מקודש משאר הר הבית שעד לשם מותר לגוי, טמא מת ובועל נידה להכנס, ולאחריו - אסור. עזרת נשים מקודשת מהחיל שלשם אסור לטבול יום להכנס מדברי חז"ל. עזרת ישראל מקודשת מעזרת נשים שאסור למחוסר כיפורים להכנס, וטמא מת שנכנס לשם חייב כרת. קדושה זו מקבילה למחנה שכינה במדבר. עזרת כהנים קדושה מעזרת ישראל שלשם מותר לישראל להכנס רק לצורך הקרבת הקורבן, כגון כדי לסמוך את ידיו על הקורבן. בין האולם למזבח קדוש יותר שלשם אסור לכהן בעל מום, פרוע ראש (שלא הסתפר חודש) וקרוע בגדים להכנס. ההיכל קדוש יותר מבין האולם למזבח שלשם מותר רק לכהן רחוץ ידים ורגליים להכנס לעבודה. קודש הקודשים הוא המקודש ביותר, שלשם מותר רק לכהן הגדול בזמן עבודת יום הכיפורים להכנס.