לא רחוץ ידיים ורגליים

כהן שלא רחץ את ידיו ורגליו לאחר שלבש את בגדי הכהונה, שהוא פסול לעבודה. מקור הדין בפרשת הכיור (שמות ל יח-כא): וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת, וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת--לְרָחְצָה; וְנָתַתָּ אֹתוֹ, בֵּין-אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ, וְנָתַתָּ שָׁמָּה, מָיִם. וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו, מִמֶּנּוּ, אֶת-יְדֵיהֶם, וְאֶת-רַגְלֵיהֶם. בְּבֹאָם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, יִרְחֲצוּ-מַיִם--וְלֹא יָמֻתוּ; אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל-הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת, לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַיהוָה. וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, וְלֹא יָמֻתוּ; וְהָיְתָה לָהֶם חָק-עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ, לְדֹרֹתָם.

לאחר שטבל הכהן, ולבש את בגדי הכהונה כדי לעבוד במקדש, עליו לרחוץ את ידיו ורגליו, וכל זמן שלא רחץ את ידיו ורגליו, הוא פסול לעבודה. כהן שעבד ללא רחיצת ידיים ורגליים - עבודתו פסולה וחייב מיתה.