ח'רבת ח'ייבר

ח'רבת ח'ייבר הוא תל הנמצא בשומרון, צפונית מהכפר הערבי מית'לון, 3 ק"מ מזרחית מהכפר ‏סָ‏נוּ‏ר, שבו נמצאו שרידים מהתקופות התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל והתקופה הערבית בארץ ישראל הקדומה.

תאור המקום

התל נקרא במפות שנערכו בשנת 1888 על ידי "הקרן לחקר ארץ ישראל" בסקר ארץ־ישראל המערביתבשם "Tell Kheibar" ובמפה הישראלית "ג'בל חיבר". התל מתנשא לגובה 492 מטר מעל פני הים. התל נבדק בסקר הר מנשה. השטח נטוע עצי פרי, מצויים בו בורות מים, יש בו מעט שרידי ביצורים והוא מוקף בחומה נמוכה אשר לא נאמד מועד הקמתה. כמו כן נמצאו באתר שרידי סרקופאג מהתקופה הרומאית.

הקשר ליהודי ח'ייבר

שם המקום משך את תשומת לב החוקרים לאור הדמיון בינו לבין שם השבט היהודי ח'ייבר שברח מערב הסעודית במאה ה-7. מקום נוסף בארץ בו חיים מוסלמים אשר מזהים עצמם עם צאצאי יהודי ח'ייבר הוא יטה, בדרום הרי חברון. ח'רבת ח'ייבר רחוקה מנתיבי התחבורה בארץ ישראל ומתאימה כמקום מקלט לשבט היהודי שברח ממוחמד בעקבות קרב ח'ייבר, בשנת 628.

הארכאולוג צבי אילן סייר במקום בשנת 1971, ומצא כי תושבי הכפר סאנור הסמוך מודעים לכך "כי שם גרו היאהוד בימי קדם (ח'רבת ח'ייבר)". התושבים יודעים גם על מסורת ערבית-מקומית שעל פיה כאשר גורשו היהודים מחצי האי ערב היו שבחרו לעלות לארץ-ישראל ולהתיישב בח'רבת ח'ייבר שבעמק סאנור. מסורת מקומית נוספת מספרת על מלך יהודי שישב בכפר סאנור ועל בתו שישבה בתל ח'יבר.

חפירות באתר

בנובמבר 1985 נחפרה מערת קבורה בשיפולים המערביים של התל. היה זה במסגרת אישור תוכנית בנייה בכפר מית'לון על ידי הממישל הצבאי. החפירה נערכה מטעם קצין מטה ארכאולוגיה ביהודה ושומרון על ידי עפר שיאון ועבדאל רחים חמראן.

המערה, בגודל 8.5 מטר על 7.5 מטר נחשפה במדרון המכוסה במדרגות חקלאיות. למערה שני חלקים: חלק דרומי וחלק צפוני. שני החלקים נפתחים אל עבר חצר חצובה. החלק הדרומי של המערה כולל אולם, אשר במרכזו נמצא סרקופג שבור. אל המערה ירדו בשש מדרגות. החלק הצפוני כולל שני מפלסים וששה כוכים טבעיים שהורחבו בעבודת סיתות גסה. למערה זו ירדו בארבע מדרגות. פתח זה נמצא חסום באבן גולל. בשני האולמות נמצאו שלדיהם של 11 בני אדם.

הממצא הקיראמי במערה כלל: שברי קנקנים, סירי בישול, קערות ושני בקבוקים. התיארוך הוא לתקופה הרומית המאוחרת ולתקופה הביזנטית. כן נמצאו באתר 11 נרות חרס שלמים ושני שברי נרות מהתקופה הביזנטית והתקופה הערבית הקדומה.

החופרים סבורים כי המערה שימשה לקבורה לתושבי ח'יבר מתקופת הברונזה התיכונה ב' עד לימי הביניים.

לקריאה נוספת

• חדשות ארכאולוגיות - 1994 , רשות העתיקות, 1994 - ח' ח'יבר - [547-A [64

קישורים חיצוניים