בההיא הנאה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־17:05, 22 ביולי 2008 מאת קובץ יסודות וחקירות השלם (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרה

הקונה גורם הנאה למוכר {{{1}}}.

לדוגמא, הנותנת מנה לאדם חשוב, שאינו רגיל לקבל מתנות, מקודשת בהנאה זו שהסכים לקבל ממנה {{{1}}}, שהיתה מוכנה לתת פרוטה לאדם אחר שיפייסנו לקבל ממנה את המתנה {{{1}}}.

מקור וטעם

בטעמו יש שלוש שיטות:

א) מדין קניין כסף {{{1}}}.

ב) מדין קניין חליפין {{{1}}}. וביאר הר"ן {{{1}}} שאין הכוונה שקונה רק מדין חליפין, שא"כ כיצד האשה מתקדשת בזה, והרי אינה מתקדשת בחליפין. אלא באשה שמתקדשת בכסף נחשב ככסף, ובמטלטלין שנקנים בחליפין נחשב כחליפין {{{1}}}.

ג) או קניין נפרד {{{1}}}.

הנכס

הנכסים הנקנים הם:

האשה המתקדשת, דהיינו שהאיש מקדש את האשה בההיא הנאה {{{1}}}.

קרקע {{{1}}}.

מטלטלין - תלוי במחלוקת בטעמו[1]: לר"ח {{{1}}} שהוא חליפין קונה גם מטלטלין, אך לרמב"ן {{{1}}} שהוא כסף אינו קונה מטלטלין.

ראה גם

כסף (קניין)

[[ערב {{{1}}}


הערות שוליים

  1. לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.