בההיא הנאה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
הגדרה
הקונה גורם הנאה למוכר {{{1}}}.
לדוגמא, הנותנת מנה לאדם חשוב, שאינו רגיל לקבל מתנות, מקודשת בהנאה זו שהסכים לקבל ממנה {{{1}}}, שהיתה מוכנה לתת פרוטה לאדם אחר שיפייסנו לקבל ממנה את המתנה {{{1}}}.
מקור וטעם
בטעמו יש שלוש שיטות:
א) מדין קניין כסף {{{1}}}.
ב) מדין קניין חליפין {{{1}}}. וביאר הר"ן {{{1}}} שאין הכוונה שקונה רק מדין חליפין, שא"כ כיצד האשה מתקדשת בזה, והרי אינה מתקדשת בחליפין. אלא באשה שמתקדשת בכסף נחשב ככסף, ובמטלטלין שנקנים בחליפין נחשב כחליפין {{{1}}}.
ג) או קניין נפרד {{{1}}}.
הנכס
הנכסים הנקנים הם:
האשה המתקדשת, דהיינו שהאיש מקדש את האשה בההיא הנאה {{{1}}}.
קרקע {{{1}}}.
מטלטלין - תלוי במחלוקת בטעמו[1]: לר"ח {{{1}}} שהוא חליפין קונה גם מטלטלין, אך לרמב"ן {{{1}}} שהוא כסף אינו קונה מטלטלין.
ראה גם
[[ערב {{{1}}}
הערות שוליים
- ↑ לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.