יום הולדת
|
|
יום הולדת הוא היום בו האדם נולד. בספרי הקודש מצינו כמה התיחסויות ליום זה. כבר בספר בראשית מוזכר המונח יום הולדת, "יום הולדת את פרעה" (מ,כ).
במצרים העתיקה נהגו בתקופות מסוימות המלכים לחגוג את יום הולדתם. יש המפרשים כך גם את הפסוק המדבר על "יום הולדת את פרעה" (בראשית מ, כ), שבו חנן את שר המשקים ותלה את שר האופים, כמתייחס ליום ההולדת במובנו המודרני (אף כי יש המפרשים זאת כיום שבו נולד לו בן).
יש הנוהגים (בעקבות סיפור המובא בגמרא) לחגוג את יום הולדת שישים, המסמל את זאת שעל האדם לא הוטל משמיים עונש כרת, אשר לפי חלק מהשיטות הוא מוות בגיל מוקדם, בטרם הגיע לגיל זה.
בתלמוד הירושלמי מובא כי כאשר עמלק היה נלחם באומות אחרות, הוא היה מציב חיילים אשר להם היה יום הולדת באותו היום. כך הוא הצליח להתגבר על אויביו, בשל העובדה שמזלו של בעל יום ההולדת גובר באותו יום.
התנא יהודה בן תימא מציין בפרקי אבות (ה', כ"א) ימי הולדת המהווים ציון דרך:
בן חמש שנים למקרא; בן עשר למשנה; בן שלוש עשרה למצוות; בן חמש עשרה לתלמוד; בן שמונה עשרה לחופה; בן עשרים לרדוף; בן שלושים לכוח; בן ארבעים לבינה; בן חמישים לעצה; בן שישים לזקנה; בן שבעים לשיבה; בן שמונים לגבורה; בן תשעים לשוח; בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם. ישנם אנשים המעדיפים שלא לחגוג את יום הולדתם, מפני שזהו "מנהג גויים", שהחל במצרים העתיקה. יהודים אלו מסתמכים על הפסוק "ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה"(בראשית, פרק מ', פסוק כ').