ייצור יין בגת בימי קדם
|
|
גת שימשה ליצור יין בימי קדם. שרידים של גתות חצובות באבן גיר נמצאו ברחבי ארץ ישראל. תופעה המעידה על מימדי ייצור הגפן בארץ - אחד משבעת המינים ועל השימוש הרחב ביין.
מרכיבי הגת
הגת מורכבת מבורות וגיתות. בתוספתא הוגדרו המרכיבים של המשטח לייצור היין:"כיצד גת אחת לשתי בורות [שתי גיתות לבור אחת] שתי גיתות לשתי בורות..."[1]. הבור והגת היו חצובים בסלע. לעיתים, הגת היתה מצופה בזפת כפי שמובא בתלמוד בבלי :"גת של אבן שזפתה עובד כוכבים" [2]. משטח הבור היה נחצב בצורת שיפוע מתון. בבור הניחו את הענבים ודרכו עליהם ברגלים יחפות. בעת הדריכה מיץ הענבים זרם לירכתי הבור וממנו ירד לגת או לגיתות, אשר היו ערוכים לקליטת המיץ. הבורות היו בדרך כלל מטוייחים או מזופטים, על מנת למנוע ספיגת מיץ הענבים בקירות הבור ואיבודו.
תהליך היצור
את מיץ הענבים היו מסננים ב"משמרת של יין" [3] או סודר. החבית, המוכנה לקליטת היין, היתה מוצבת ליד הגת וממלאים אותה מתוך הבור בכלי הנקרא "מחץ" וממנו היין נשפך לחבית. במשנה מבואר מה דינו של היין אם נמצא "שרץ" בעת העברתו מהגת לחבית:"הזולף את הבור נמצא שרץ בראשונה, כולן טמאות; באחרונה היא טמאה, וכולן טהורות. אימתיי, בזמן שהוא זולף בכל אחת ואחת. היה זולף במחץ נמצא שרץ באחת מהן, היא טמאה בלבד. אימתיי, בזמן שהוא בודק ולא מכסה, או מכסה ולא בודק. היה בודק ומכסה, ונמצא שרץ בחבית, הכול טמא; בבור, הכול טמא; במחץ, הכול טמא." [4].
מיצוי הענבים
אך בזה לא הסתיים תהליך ניצול יבול הגפנים. לאחר שדרכו את הענבים בנת על-ידי כפות הרנלים, עדיין נמצא שניתן להפיק מהענבים מיץ נוסף. וכך היו משיטין "עגולים" - כעין ריחים גדולות כדי שימצו את הענבים, הודות לכובד שלהם. אחרי שסחטו את הענבים היו שמים אותם בתוך "עקל" - סל עשוי רשת - שמים עליו משקל כבד וסוחטים את תוכן הסל. לפי המשנה: "כלי בית הבד, והעקל בזמן שהן של עץ מנגבן, והן טהורין בזמן שהן של גמי מיישנן כל שנים עשר חודש, או חולטן בחמין". [5] דהיינו היו עשויים מחומרים שונים.
המוצר הסופי
את היין היו מזלפים לתוך כד, קנקן, גרב דנא או חבית והיו שתי סוגי חביות לפי הגודל: "מקדירות הדקות ועד חבייות לודייות, ברביעית; מלודייות (מלוד) ועד לחמייות (מבית לחם), בחצי לוג" [6]. והיו חותמים אותם בחומר. וה"קנקנים בשרון" היו "תאנא פיטסות נאות ומגופרות" ומחירם היה גבוה יותר [7]
מהחבית היו מריקין היין לתוך נודות, לגין, או צרצור [8] וגם חצב [9] והיו שותים מון הכוס.
לקריאה נוספת
- מא"ה - מאיר אליעזר רפאפודם-הארטשמיין אוצר ישראל - כרך חמישי, הערך "ייו" - עמ' 152-154
הערות שוליים
- ↑ מסכת תרומות ח',ג'
- ↑ מסכת עבודה זרה, ע"ד,ב'
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת תרומות פרק ח הלכה ג משנה
- ↑ הקלימסכת טהרות, פרק י', ז'
- ↑ שם\ ח'
- ↑ משנה, מסכת כלים, ב',ב'
- ↑ מסכת בבא בתרא, צ"ז,ב'
- ↑ "צרצור קטן גרסי' והוא פך קט" תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, ע"ג, א' ד"ה:"אמר לך רב דימי כולה מתני' היתירא בגו איסורא"
- ↑ חצבים גדולים, שיעורן בשני לוגין משנה, מסכת כלים, ב',ב'