בל תוסיף

הגדרה

אסור להוסיף על מצוות התורה {{{1}}}.

לדוגמא, אין מוסיפין על מספר המינים שבלולב ועל מספר הציציות שבטלית {{{1}}}.

מקור וטעם

מקורו מפורש בפסוקים: "את כל הדבר אשר אנכי מצווה אתכם אותו תשמרו לעשות, לא תוסף עליו" {{{1}}}.

בדינים שונים

בלא תעשה שהוסיף עליו, דהיינו שגזרו בתי דין על דבר המותר מן התורה (כגון עוף בחלב) ואמרו שהוא אסור מן התורה, נחלקו הראשונים האם עוברים בבל תוסיף:

א) הרמב"ם {{{1}}} כתב שעוברים. בטעם לזה ביאר הכסף משנה שהרי הוא מוסיף גם בלא תעשה {{{1}}}. והרדב"ז {{{1}}} אף הביא לזה מקור, שהרי בתחילת הפרשה נאמר "החוקים והמשפטים" {{{1}}}, ומשמע שהיא עוסקת גם בלא תעשה.

ב) הראב"ד {{{1}}} כתב שאין בל תוסיף בלא תעשה אלא רק במצוות עשה. וכן כתב הרמ"ך בהגהותיו {{{1}}}. והחינוך {{{1}}} כתב שזו דעת רוב המפרשים. בטעם לזה ביאר המנחת חינוך {{{1}}} שכיוון שהתורה ציוותה "ושמרתם את משמרתי" שחז"ל יוסיפו סייגים וגדרים - זו מצווה מהתורה, ולא שייך בזה בל תוסיף.

הוספות שונות

עשה מצווה אחת כמה פעמים, כגון שתקע כמה פעמים בראש השנה - אינו עובר {{{1}}}.

הוסיף עוד יום, כגון שישב ביום שמיני בסוכה - עובר {{{1}}}.

הוסיף עוד מאותו החפץ, כגון שהוסיף כמה ערבות - נחלקו בתוס' האם עובר {{{1}}}.

פרטי הדין

המצווה שהוסיף עליה נפסלה. וחקר הברכת אברהם {{{1}}} האם יש בבל תוסיף שני דינים - גם עבירה וגם פוסל את המצווה, או שיש בו רק עבירה, והעבירה היא זו שפוסלת את המצווה.

צריך לעשות את המצווה כהלכתה כדי לעבור בבל תוסיף. כגון מי שאכל מצה כשרה שלא בזמנה וכיוון לשם מצווה - עובר בבל תוסיף, אך אם היא היתה פסולה - אינו עובר. והסתפק הקובץ שיעורים {{{1}}} האם כדי לעבור בבל תוסיף צריך לעשות את מעשה המצווה כהלכתה, או שצריך שיוכל לצאת ידי חובה אילו היה בזמנה. ונפק"מ למצווה הבאה בעבירה, כגון שאכל מצה של טבל שלא בזמנה וכיוון לשם מצווה, שאת מעשה המצווה עשה כהלכתה (שהרי היא מצה כשרה), אלא שלא היה יוצא בה ידי חובה אילו היה בזמנה (שהרי היא מצווה הבאה בעבירה) {{{1}}}.

נשים שמקיימות מצוות עשה שהזמן גרמן, כגון שתוקעות בשופר, נחלקו בהן הראשונים: רש"י כתב שעוברות בבל תוסיף {{{1}}}, ותוס' חלקו עליו וכתבו שאינן עוברות {{{1}}}.

בביאור מחלוקתם נחלקו האחרונים לשתי שיטות:

א) הקובץ שיעורים {{{1}}} ביאר שנחלקו בגדר מצוות עשה שהזמן גרמא לנשים, שלרש"י נחשב מעשה מצווה, ולכן יש בזה בל תוסיף, אך לחולקים אין בזה כלל מעשה מצווה, וכמו המניח תפילין ברגלו (ונפק"מ גם אם אשה תברך על מצוות עשה שהזמן גרמא, שאם היא מעשה מצווה - תברך, כדעת ר"ת, ואם לא - לא תברך, כדעת הרמב"ם). ואם כן לדבריו אילו לא היה מעשה מצווה כלל - לכו"ע אין בל תוסיף.

ב) הר"ז סנדר {{{1}}} ביאר שנחלקו בגדר בל תוסיף, שלרש"י בל תוסיף נאמר גם כשאינו מקיים את המצווה כלל, ולכן יש בזה בל תוסיף, אך לתוס' אין בל תוסיף כשאינו מקיים את המצווה כלל, אלא רק כשמקיימה ומוסיף עליה {{{1}}}.

ראה גם

בל תגרע