מונחים שכיחים בתלמוד
|
|
ערך זה כולל מונחים שכיחים בתלמוד שמקורן באנציקלופדיה תורנית מרוכזת, (למונחים שנמצאים פחות מעשר פעמים בש"ס ראה ביטויים תלמודיים)
והא תניא איפכא
ביטוי תמיהה בתלמוד שמשמעו: והרי היפוכו של דבר שנינו בברייתא?
תיקו
תעמוד. ביטוי תלמודי שמשמעו: אין הכרע לבעיה, ותעמוד בלא הכרעה. יש שאמרו ש"תיקו" הוא מלשון תיק, כמו דבר שעומד בתוך התיק, ואין ידוע מה בתוכו (ערוך, ערך: "תק"), ויש שנתנו סימן: "תיקו" - נוטריקון: תשבי יתרץ קושיות ואיבעיות (תוספות יום טוב, עדויות, פרק ח, משנה ז).
הני מילי
דברים אלו. פתיחה בתלמוד לצמצום והגבלת היקפו של הדין שהוזכר קודם לכן: דין זה שנאמר קודם הוא רק במקרים מסויימים אבל במקרים אחרים הדין שונה.
לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר
ביטוי תלמודי שמשמעו: הדבר שנאמר בשם חכם פלוני לא יצא בפירוש מפיו, אלא שהוא כלול בהיקף דבריו, או שהוסק מתוך דבר אחר שאמר, או ממעשה שהיה. לדוגמא: דעת האמורא רב, האומר, ששומר שמסר לשומר - פטור, לא נאמרה בפירוש, אך היא משתמעת מהפסק שפסק רב במעשה שהיה.
ודקארי לה מאי קארי לה
ביטוי תמיהה בתלמוד כאשר מתרצים קושיה בקלות רבה: מפני מה הביא המקשה מקור זה להקשות ממנו, כאשר התשובה על קושיתו ברורה ופשוטה כל כך?