עולה

קרבן המוקטר כליל על גבי המזבח.

קרבן עולה מכפר על מצוות עשה ועל לאו הניתק לעשה, שעליהם לא מביאים קרבן חטאת, ברם אפשר להביאו גם אם לא עבר כל עבירה.

יולדת, מצורע ועוד מחוסרי כיפורים חייבים להביא קרבן עולה כחלק מטהרתם. כמו כן בשלושת הרגלים מצווים כל העולים לרגל להביא עולת ראיה.

קרבן עולה בחלק מהמקרים יכול להיות מובא מבקר, צאן, עוף או כמנחה - לפי מצבו הכספי של המקריב.

כאשר מביאים עולה מן הבקר או מן הצאן על הבהמה להיות זכר תמים. שוחטים את הבהמה בצפון העזרה לאחר סמיכת הבעלים עליה. את הדם זורקים על המזבח בשתים שהן ארבע. מנתחים את הבהמה לנתחיה ומקריבים על המזבח, ואת הקרב והכרעים שוטפים קודם לכן במים. העור הולך לכהן המקריב.

בקרבן עוף המובא מתורים או בני יונה מולקים את ראש העוף וממצים את דמו על קיר המזבח. הראש מוקטר על המזבח. הזפק עם הנוצה נזרק לבית הדשן, והעוף עצמו משוסע לשנים (אך לא עד הסוף) ומוקרב על המזבח.

מנחה מובאת מן הסולת. ראה גם קרבן מנחה.

קרבנות התמיד הן עולות ציבור.