מולך

שמה של עבודה זרה, שאופן עבודתה היה על ידי העברת ילדים באש.

דרך עבודת המולך היתה, שהאב לוקח את בנו ומוסרו לכמרים; וכשקבלוהו הכמרים היו מדליקים אש גדולה, ומחזירים את הבן לאביו שיעבירהו באש לפניהם, והאב לוקחו ומעבירו בתוך השלהבת מצד זה לצד זה; ולא שהיה הבן נשרף, אלא מועבר מהר דרך האש; ויש אומרים, שהאב העבירו בין שתי מדורות אש. לדעה אחרת, העברת הבן באש, לא נעשתה על ידי האב, כי אם על ידי הכמרים.

הנותן מזרעו למולך ברצון ובזדון - חייב כרת, ואם היו עדים והייתה התראה - חייב סקילה, שנאמר (ויקרא כ, ב): "איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למולך מות יומת, עם הארץ ירגמוהו באבן".