ישיבת פוניבז'

ישיבת פּוֹניבָז' היא ישיבה ליטאית בבני ברק הנחשבת לאחת הישיבות החשובות בעולם החרדי. בעבר נחשבה הישיבה ל"ספינת הדגל" של עולם הישיבות הליטאי אך בשנים האחרונות זוהרה הועם עקב מאבקי השליטה סביבה. בישיבה לומדים כיום כאלף תלמידים.

תולדות הישיבה

ישיבת פוניבז' שכנה לפני השואה בעיר פוניבז' שבליטא. [[רבי יוסף שלמה כהנמן, רב העיר פוניבז' בליטא וראש הישיבה שם, ייסד אותה מחדש בארץ ישראל. החשיבות המיוחדת שראה לשיקומה של התורה ולומדיה לאחר השואה מתבטאת בפסוק שהציב בפתח בניין הישיבה: "ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש" (עובדיה פס' י"ז).

הישיבה נוסדה בה' כסלו תש"ד (2 בדצמבר 1943) ושוכנה באופן זמני בבית הכנסת "הליגמן" שבמרכז העיר. בעת פתיחתה למדו בה שבעה תלמידים, וכר"מ כיהן רבי שמואל רוזובסקי. באלול תש"ה עברה הישיבה למשכנה הקבוע על אחת מגבעות בני ברק, ששטחה היה שייך לקב הלפרין]], מייסד שכונת זכרון מאיר.

נושאי תפקידים

בשנותיה הראשונות של הישיבה, התמנו לרמי"ם בישיבה לצד הרב שמואל רוזובסקי, יהושע דוד פוברסקי ולאחר מכן מי שהיה לימים מנהיג הציבור החרדי הליטאי, רבי אלעזר מנחם מן שך. שלושתם שימשו כראשי הישיבה שנים רבות עד לפטירתם.

במשך השנים התמנו הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין, הרב מרדכי שלמה ברמן (חתנו של הרב יעקב ישראל קנייבסקי) והרב ברוך דב פוברסקי לראשי הישיבה. לאחר מכן גם מונו הרב שמואל מרקוביץ (הנשוי לנכדת הרב מפוניבז'), הרב אשר דויטש, הרב יונה זלושינסקי, ואחרים (ראו להלן).

המנהלים הרוחניים שכיהנו בישיבה הם רבי אבא גרוסברד, רבי אליהו אליעזר דסלר ורבי יחזקאל לוינשטיין]].

כמו כן שימשו בישיבה כמשגיחים מדרג נמוך יותר: הרב בן ציון במברגר, רבי חיים פרידלנדר, הרב דוד זינגרביץ, והרב ראובן גינזבורג (חתנו של הרב יחזקאל לוינשטיין), שאינם בין החיים כיום. וכן הרב אהרון זאב גרוסברד (נכד אחיו של הרב אבא גרוסברד) והרב אליהו אליעזר דסלר (קרוב משפחתו של המנהל הרוחני הנושא את אותו השם), שמשמשים בתפקידיהם עד היום.

חלק מהמינויים בישיבה הינם של בני משפחה, כדוגמת הרב ברוך דב פוברסקי שהוא בנו של הרב דוד פוברסקי, גם בתפקידי המשגיחים ישנם בני משפחה של המשגיחים מהדורות הקודמים.

כיום לאחר מחלוקת התפצלה הישיבה לשתי ישיבות נפרדות, באחת עומד בראשות הישיבה הרב שמואל מרקוביץ. הרב אשר דויטש, והרב יונה זלושינסקי. כרמי"ם משמשים הרב יחיאל דז'ימיטרובסקי (שהתפרסם גם בזכות ספריו), והרב חנוך הבלין, (ששימש קודם כר"מ בישיבות חברון כנסת ישראל בגבעת מרדכי, ותורת זאב של הרב ברוך סולובייצ'יק). והמשגיחים בה הם הרב אהרון זאב גרוסברד, הרב אליהו אליעזר דסלר, והרב אהרן זלזניק. ובשניה ראשי הישיבה הם הרב גרשון אדלשטיין, הרב ברוך דב פוברסקי וכן הרב חיים שלמה לייבוביץ שהצטרף לצוות הישיבה לאחר פיצולה. כר"מים משמשים בה הרב חיים פרץ ברמן, הרב דוד מילר וכן הרב שמעון יהודה מלר (בעבר מראשי ישיבת חדרה). המשגיח בישיבה זו הוא הרב אליעזר גינזבורג ולצידו הרב אליהו אליעזר קלרמן.

מוסדות נוספים השייכים לישיבת פוניבז'

• כולל אברכים הממוקם בגבעת ישיבת פוניבז' בבניין "אוהל קדושים", מיועד לבוגרי הישיבה שנישאו. לומדים בו קרוב לאלף אברכים.
• ישיבת פוניבז' לצעירים היא ישיבה לתלמידים בגילאי תיכון שבראשה עומד הרב מיכל יהודה לפקוביץ'. בעבר עמד בראשה גם הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן. ישיבה זו היא כיום מוסד נפרד ולומדים בה כ-200 תלמידים.
• בתי אבות - מוסדות פנימייתיים שהוקמו על ידי מייסד ישיבת פוניבז', הרב יוסף שלמה כהנמן, עבור ילדים ניצולי שואה, ילדים יתומים וילדים ממשפחות רווחה. כיום המוסדות משמשים לילדים הזקוקים לשהייה במוסדות פנימייתיים.
• ישיבת גרודנא, נוסדה בשנת ה'תשכ"ו על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן באשדוד. בשנת תש"ס ישיבה זו התנתקה מישיבת האם ומתנהלת באופן עצמאי. בראשותה עומד הרב דב צבי קרלנשטיין.

מאבק השליטה על הישיבה

בשנים האחרונות עקב ויכוחים בין תומכי ראש הישיבה הרב שמואל מרקוביץ, לבין הקבוצה התומכת בגיסו אליעזר כהנמן, פרצו סכסוכים שלעיתים גלשו לאלימות, והמשטרה נאלצה להתערב בו מספר פעמים. במסגרתו שנויים במחלוקת גם מינויים של חיים ליבוביץ וחיים ברמן, בעבר התנהל דיון בוררות בו נפסק שהבעלות על נכסי הישיבה תהיה בבעלות משותפת של הבן אליעזר כהנמן, והחתן ראש הישיבה הרב שמואל מרקוביץ. ראשות הישיבה אמורה היתה להתחלק בין הרבנים פוברסקי ואדלשטיין והרב שמואל מרקוביץ. פסיקה זו לא כובדה במלואה עקב התנגדות של משפחות פוברסקי וברמן לכיהונו של ראש הישיבה הרב שמואל מרקוביץ. בניסן תשס"ח ביטל בית המשפט העליון את האישור שניתן לבוררות בבית המשפט המחוזי והחזיר את הנושא לדיון שעדיין מתנהל בימים אלה. במקביל מתנהלים דיונים נוספים המכילים תביעות הדדיות בענייני הישיבה. לאחר פטירתו בתשס"ט של הרב אברהם כהנמן נשיא הישיבה ובנו של המייסד, התברר כי בצוואתו הוריש את הישיבה לרעייתו רבקה. הוא הוסיף כי במקרה שהיא לא תהיה בין החיים בשעת פתיחת הצוואה, תחולק יתרת העזבון בין הבן, הרב אליעזר (60%) לבד מחלקו שהקנה לו בחייו (10%), לבין הבת הנשואה לרב שמואל מרקוביץ' (40%). לאחר שלושים יום מפטירת הרב אברהם כהנמן ייפתה אשתו הרבנית מרת רבקה כהנמן את כוחו של בנה לנהל בשמה את הישיבה. עם זאת, הצוואה עוררה מחלוקת משפטית באשר לתוקפה ולסמכויות הנגזרות ממנה. כל אחד מהצדדים טען כי הוברר ממנה מעל לכל ספק כי דעתו של המנוח הייתה לטובתו.

ארון הקודש מאיטליה

באולם בית הכנסת מוצב ארון קודש מסוגנן אשר הובא מאיטליה על ידי שלמה אומברטו נכון. ארון הקודש היה מוצב בבית הכנסת האיטלקי הגדול (Scula Grande Italiana) בעיר מנטובה שבאיטליה. לפי הכתובת שבמרכז הארון, הארון נבנה בשנת שיר, דהיינו שנת ה'תק"י (1750). בתחילת שנות השמונים שופץ ארון הקודש על ידי הרסטורטור רן שנער, מתרומה שהרים איל ההון היהודי לודוויג יסלזון.