רבי מנחם מנדל מויטבסק

רבי מנחם מנדל מויטבסק נולד בויטבסק בשנת ת"צ בערך. אביו רבי משה היה ממקורביו של הבעל שם טוב ואף רבי מנחם מנדל ביקר בביתו בהיותו בן תשע.

את רוב תורתו למד מפי רבי דב בער המגיד ממזריטש. והיה נחשב לאחד מגדולי תלמידיו.

אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר "השפל באמת", וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו.

בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו חזר לויטבסק והשתקע בהורודוקי הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מגדולי תלמידי המגיד.

רבה הייתה השפעתו של מרכז החסידות זה על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.

בשנת תקל"ז נסע ר' יחד עם רבי שניאור זלמן מלאדי לוילנא כדי להסביר לגאון מוילנא את דבר החסידות ולהסיר חששות מלבו, אולם הגאון סירב לקבל את הבאים. ר' מנחם מנדל, ברצותו להימנע ממריבות ומלחמות, החליט לעזוב את שדה-המערכה הקשה בליטא, ובחודש אדר תקל"ז עלה לארץ ישראל בראש קבוצת חסידים בת שלוש מאות איש. עליה זו נודע מאוחר יותר בשם "עלית תלמידי הבעל שם טוב". במסע ארצה, טבעה אחת האניות וכשלושים חסידים טבעו, וגם כשהגיעו ארצה, בה' באלול תקל"ז לצפת נרדפו על ידי הערבים ונאלצו לעבור לטבריה, שם השתקעו.

אף ביושבו בארץ ישראל עמד בקשרים מהודקים עם חסידיו בגולה על ידי שד"רים ואגרות.

נפטר ביום א' באייר תקמ"ח בהשאירו את בנו יחידו ר' משה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי הבעש"ט.

ספריו

• "פרי הארץ" (קאפוסט תקע"ד),
• "פרי העץ" (ז'יטומיר תרל"ד)
• ו"לקוטי אמרים" (לבוב תרע"א)

לקריאה נוספת

• הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת, מכון הר ברכה תש"ע.