מאמר (הלכה)

מאמר הוא כינוי בהלכות יבום לקידושין שבהם מקדש היבם את היבמה. נוסח המאמר הוא "הרי את מקודשת לי בזיקת יבמין".

למרות שהמאמר מבצע פעולה דומה לקידושין רגילים, הוא נקרא בשם "מאמר", מכיון שלא שייך לקרוא לו "קידושין" המבטא את איסור האשה על כל העולם כהקדש‏^[1] מכיון שהיבמה היתה אסורה כבר לפני שהיבם קידש אותה בקידושי מאמר‏^[2], ולכן קוראים לפעולה בשם מאמר, המבטא הפרשה של היבמה ליבם, כדוגמת הפסוק "את ה' האמרת, וה' האמירך היום"‏^[3].

ישנה מחלוקת בין רבי יהודה הנשיא לחכמים אם מאמר בעל כרחה פועל חלות של קידושין. רבי יהודה הנשיא סובר שמאמר קונה את היבמה לאשה בעל כרחה, בדומה לביאת יבום שקונה גם בעל כרחה של היבמה. לעומת זאת חכמים סוברים כי מכיון שמאמר הוא סוג של קידושין הוא זקוק ליעשות מרצונה החופשי של היבמה, ואם לא נעשה מרצונה, אין לו תוקף‏^[4]

לפי בית שמאי, המאמר קונה את היבמה עד כדי שהוא אוסר את קרוביה כאחות אשה‏^[5], כך לפי פירושו של רבי אלעזר. לעומת זאת רב אשי סובר כי המאמר אינו דוחה לגמרי את צרתה, ואם אדם ביצע מאמר ביבמה, זקוקה עדיין אחותה לחליצה. כל זאת לפי פירוש רש"י. לפי תוספות, מחלוקתם של רבי אלעזר ורבי אשי היא בנוגע ליבמה השניה, אשתו האחרת של המת, והם נחלקו האם היא מותרת לינשא לאדם מהשוק, ללא חליצה.

רש"י סובר שגם לפי בית שמאי שמאמר יבמין הוא מדרבנן, לעומת זאת תוספות‏^[6] סוברים שלפי בית שמאי מאמר יבמין הינו דין מהתורה, ונלמד מקידושין רגילים.

הגמרא‏^[7] מסתפקת אם המאמר מגביר את כח הזיקה, או שהוא קשר אישות נפרד. שאלה זו קובעת הלכה, אם ניתן לתת גט המפקיע את כח המאמר בלבד ולא את כח הזיקה, דבר התלוי אם המאמר והזיקה קשורים זה בזה. למסקנת הגמרא קובע רבא כי המאמר והזיקה אינם קשורים זה בזה.

הערות שוליים