רבי משה סופר

רבי משה סופר (מכונה לרוב על שם ספריו "החת"ם סופר"), מגדולי הפוסקים האחרונים, מגדולי רבני הונגריה, ומגדולי הדור בזמנו. היה רבה של העיר פרנקפורט דמיין. היה חתנו של רבי עקיבא איגר. למד תורה מפי רבי נתן אדלר ורבי פנחס בעל ההפלאה. נפטר בשנת 1839. חת"ם הוא ראשי תיבות של 'חידושי תורת משה'.

החת"ם סופר מכונה פעמים רבות על שם ספרו.

בנו הוא רבי שמעון סופר, בעל ה"כתב סופר".

נודע במלחמתו התקיפה ברפורמים והמשכילים שהחלו בדורו, ועל כך נודעה מליצתו: "חדש אסור מן התורה".

היה ידוע גם ביחסו האוהד לישוב ארץ ישראל ועבודת האדמה בה, וכך כותב בחידושיו לתלמוד על מסכת סוכה "שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום יישוב ארץ ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים. ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך. ובועז זורה גורן השעורים הלילה - משום מצוה. וכאילו תאמר: לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, הכא נמי לא יאמר: לא אאסוף דגני מפני עסק התורה. ואפשר אפילו שארי אומניות שיש בהם ישוב העולם הכל בכלל מצוה. אבל כשאנו מפוזרים בעוונותינו הרבים בין אומות העולם וכל שמרבה העולם ישוב מוסיף עבודת ה' חורבן מודה רבי ישמעאל לרבי שמעון בר יוחאי, ועל זה אנו סומכים על רבי נהוראי במתניתין סוף קידושין מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה"^[1].

לקריאה נוספת

• איל משולש.

הערות שוליים