המן

המן בן המדתא האגגי, משונאי ישראל מזרע עמלק, אשר חשב להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, ובסופו של דבר נתהפכה עצתו על ראשו ותלו אותו ואת בניו על העץ.

יחוסו

המן מיוחס במגילת אסתר כ"בן המדתא האגגי" (אסתר ג, א), דהיינו מזרע אגג. אגג היה מלך עמלק בימי שאול המלך (ככתוב בשמואל א טו, ח). במלחמת עמלק בימי שאול חמלו על אגג ולא הרגוהו מיד, אלא נהרג למחרת בידי שאול. לפי חז"ל, באותו לילה בא אגג על שפחה ומהם יצא זרע שממנו הגיע המן.

שמותיו

ישנם דעות כי "ממוכן" הוא המן, וכן "מהומן".

עלייתו לגדולה

לאחר המשתה שעשה אחשוורוש העלה את המן ונישא את כסאו מעל כל השרים אשר איתו, ועל כולם היה להשתחוות לו.