רבי אלעזר מגרמייזא
|
רבי אליעזר מגרמייזא- מכונה הרוקח, היה מן הבולטים שבין "חסידי אשכנז" בסוף האלף החמישי. נולד במגנצא בערך בשנת ד"א תתק"כ לאביו ר' יהודה ב"ר קלונימוס (ריב"ק ממגינצא), אצלו קיבל תורה בילדותו. מאוחר יותר פנה לעיר מיץ ולמד שם אצל רבי אליעזר ממיץ, בעל ספר יראים, ואח"כ בשפירא אצל רבו המובהק ר' יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר בעל 'יחוסי תנאים ואמוראים' (ריב"ק משפירא). בשפירא התקרב לקבלה אצל קרובו רבי יהודה החסיד, שבביתו שבריגנשבורג גם שהה תקופה מסויימת. בכל המקומות בהם ישב למד מתורתם של חכמי המקום, ולימים הפך לתלמיד חבר של רבים מהם. לאחר זמן קבע את מקום שבתו בוורמייזא, והקים שם ישיבה. רבים מגדולי הדור הבא היו מתלמידיו, ביניהם רבי יצחק מוינה- בעל האור זרוע. ספרו החשוב בהלכה -הרוקח, נחשב לאחד מספרי היסוד של ראשוני אשכנז. פרעות מסעי הצלב פגעו קשה גם בו ובמשפחתו, ובאחת הפרעות היו בין הנרצחים אשתו ובנותיו, והוא ובנו וכמה מתלמידיו נפצעו. על פרעות אלו ופרעות תתנ"ו, נכתב בשמו: "...שראה בספר "מעשה נסים" לרבינו אליעזר מגרמייזא בעל הרוקח, דעזרא שלח אגרות לכל ערי הגולה שיעלו איתו לארץ ישראל, ובא מכתב כזה גם למדינת אשכנז לעיר וורמס (וורמייזא) שדרו שם ישראל, והשיבו: שבו אתם בירושלים הגדולה ואנחנו נדור פה בירושלים הקטנה כי היו חשובים מאד בעיני השרים והערלים, והיו עשירים גדולים וישבו שם בשלום ובשלווה... שעל כן שכיחים גזרות גדולות וקשות בארץ אשכנז ובקהילת וורמייזא יותר משאר הקהילות... כי בחורבן בית ראשון באו ונתיישבו שם ואחר כלות שבעים שנה כתב אליהם עזרא איתו שיבואו גם כן לשם ולא עלו" (אם הבנים שמחה, הקדמה שניה).
נפטר בוורמייזא לקראת סוף האלף החמישי, בערך בשנת תתק"ץ, ושם נקבר. מבנה בית מדרשו שרד שם עד היום (רגילים לכנותו 'בית המדרש של רש"י').