רבי יצחק לוריא

רבי יצחק לוריא אשכנזי, (מכונה האר"י הקדוש או האריז"ל [האר"י=האלוקי רבי יצחק]), היה מגדולי המקובלים בדורות האחרונים. ומייסד שיטה מרכזית בתורת הקבלה. חי ופעל בצפת לפני כחמש מאות שנה. קיבץ סביבות חבורה של תלמטידים מבוחרים, המכונים "גורי האר"י".

גדל במצרים, למשפחה ממוצא אשכנזי. למד מרבי בצלאל אשכנזי, בעל ה"שיטה מקובצת". בעקבות חלום עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, שם למד מפי רבי משה קורדובירו- מגדולי המקובלים. הרמ"ק ציווה כי יעמוד אחריו בראשות הישיבה מי שידע איפה לקברו. האר"י ראה עמוד אש הולך לפני הארון ונעצר במקום כלשהו, ובעקבות כך נקבע מקום קברו של הרמ"ק שם, ונתמנה לראש הישיבה תחתיו.

חי בתקופתו של רבי יוסף קארו , מחבר השולחן ערוך, ובנו של רבי יוסף קארו היה נשוי לבתו של האר"י. בשו"ת "אבקת רוכל" של ר"י קארו (סימן קלו), מובאת שאלה בדיני ממונות מ"מהרר"ר יצחק אשכנזי" - הוא הוא האר"י. ^[1].

האריז"ל חידש שיטה קבלית שנקראת "סוד הצמצום" שנחשבת עד היום לשיטה היסודית ביותר בתורת הקבלה, ולמעשה מזמנו ועד ימינו, זוהי השיטה המרכזית בלימוד תורת הקבלה.

תנועת החסידות שאבה רבות מתורת ומנהגי האר"י. מנהגים רבים על שם האר"י נוהגים היום בקרב עם ישראל, גם כאלו שאין להם מקור בתורת הנגלה.

מתמלידיו: רבי חיים ויטאל- גדול תלמידיו ועורך ספריו, רבי אברהם מימין- בעל הפיוט אל מסתתר ועוד.

תורתו רוכזה ונערכה על ידי תלמידו ר"ח ויטאל (מהרח"ו) בספרים: פרי עץ חיים שמונה שערים, שער הכוונות, שער רוח הקודש, שער הגלגולים ועוד. ספריו נחשבים ספרי יסוד בתורת הקבלה.

נפטר בגיל 38 שנים, בתאריך ה' באב, ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת, על יד קבר רבו הרמ"ק.