שבתאות

שבתאות היא תנועה של יהודים משיחיים, אשר נוסדה בעקבות הופעת משיח השקר שבתאי צבי שר"י. התנועה נפוצה בטורקיה ובארצות הבלקן. שריד ממנה קיים עד היום באיסטנבול ומכונה דונמה.

הרקע להתפתחות התנועה:

לקראת סוף ימי ביניים ותחילת הרנסאנס ארעו תהליכים חברתיים אשר הכשירו את הקרקע לעליית השבתאות על ידי יצירת מתח וציפייה לארוע משמעותי,

1- מספר יהודים הגיעו למעמד בין לאומי נכבד (דונה גרציה,דון יוסף הנשיא).

2- גל רדיפות של יהודי פולין ורוסיה בצורה אכזרית וקשה (גזירות חמילנצקי)

3- חזרת היהודים המגורשים לאנגליה לאחר כמעט 300 שנה.

4- העולם הנוצרי התכונן לתאריך שבו אמור להופיע משיחם מחדש,מה שכמובן לא קרה וגרם למסעות הצלב במטרה לשחרר את משחים מקברו.

התפשטות תורת הסוד בצורתה הלוריאנית הייתה ללא ספק הגורם המשמעותי ביותר לאווירת המתח ששררה. תורת הקבלה שהחדירה את רעיונות התיקון של העולם כולו ואת גאולתה של כל ההווי'ה וכן הצד המיסטי שבה - היחודים והכוונות, וכמובן ההצהרה שתהליך הגאולה כמעט הושלם,גרמה ליהודים לחדש בתוכם את אמונת הגאולה,מה שהפיל אותם ברשתו של שבתאי צבי.

מנהיג התנועה-שבתאי צבי

ב1926 נולד באיזמיר שבתאי צבי,תאריך הלידה ע"פ התיעודים השונים הוא בתשעה באב,יום שע"פ המסורת היהודית הוא יום בו יתכן שיוולד המשיח. יתכן שהתאריך אינו נכון ושונה על מנת להתאים לצורכי השבתאים. אביו היה סוחר עופות בתחילת דרכו ולאחר מכן התעשר.

שבתאי צבי קיבל חינוך יהודי מסורתי,הוא למד אצל יצחק דה אלבא ואח"כ אצל רבה של אזמיר רבי יוסף אסקפה. ש"צ היה תלמיד טוב ויעדוהו להיות תלמיד חכם. כנראה שכבר בגיל 18 הוסמך. כבר בנערותו החל ללמוד קבלה מה שהשפיע עליו לכל חייו.

בשנים 1642-1648 החל לגלות סימני של מחלת נפש מאניה דיפרסיה- תקופות של דיכאון עמוק לעומת תקופות של שמחה חזקה. מאמיניו תעדו זאת בשמות התאולוגיים של "החשכה והארה" "הסתר פנים והתגלות".

בעת הגיעו לאזמיר שמועות על פרעות חמילנצקי ב1648,החל כבר שבתאי צבי להכריז על עצמו כמשיח ולהגות את השם המפורש באותיות ממש. יהודי אזמיר לא התיחסו אליו ברצינות שכן היה בעיניהם לחולה נפש. שבתאי צבי התחתן פעמים התגרש עקב סירובו לגעת באשתו. למרות זאת,הצליח לקנות לעצמו חברים בכשרונו המוסיקלי ובאופיו הסוער והכריזמטי.

מעשיו שהתחילו להיות משונים מאוד וכן הכרזתו על עצמו כמשיח גרמה בסופו של דבר לרבני אזמיר לגרשו מן העיר.

ש"צ נדד כמה שנים ביוון ותורכיה,שהה ארוכות בסאלוניקי וכך קנה לעצמו חברים שם. באחת מתקופות ה"הארה" שלו חגג נישואין עם התורה. מה שבין היתר הוביל לגירושו גם משם.

לאחר מספר שנים עלה ש"צ לירושלים שם שהה כשנה, שם זכה בכבוד למרות שגעונותיו עקב התנזרותו ואווירת המסתורין שאפפתהו.

ב1963 נשלח למצרים כשליח מירושלים שם החליט לשאת נערה פרוצה וחולת נפש שהובאה כנראה ביוזמתו מאיטליה לאחר ששמע עליה ממטיילים איטלקיים.

ראשית התנועה

לשבתאי צבי הגיעו ידיעות אודות נתן העזתי אשר נודע כמקובל המגלה לאנשים מהו תיקונם ומביא להם מרפא בכך.

שבתאי צבי מחליט לסוע אליו על מנת שירפא אותו ממחלתו אליה היה מודע.

כאשר הגיע שבתאי צבי לנתן העזתי במקום לרפא אותו התחיל נתן העזתי לשכנעו במשיחיותו,מה שכנראה נבע מחיזיון שראה נתן העזתי שנה קודם לכן עקב סיפורים ששמע על שבתאי צבי.

שבתאי צבי לא הסכים כל כך בקלות לשיכנועיו אך הסכים להתלוות אליו למקומות הקדושים,בדרך השתכנע שבתאי צבי ומשם החל לפרוץ את דרכו.

בתחילה סחף אחריו את עזה ורבה,בעזרת גינונים מלכותיים הצליח לכבוש עוד ועוד אוהדים.

רבני ירושלים שהתנגדו חריפות אליו הלשינו לקאדי,וכאשר הגיע שבתאי צבי לירושלים הצליח להפיס את דעתו של הקאדי. שבתאי צבי הקיף את ירושלים 7 פעמים ברוב הדר על סוס מפואר.

מספר רבנים בירושלים תמכו בו,אבל למרות זאת הוא גורש מהעיר. במשך שנה שלמה לאחר מכן שמר שבתאי צבי על שקט יחסי לעומת מלויו אשר פעלו רבות לקידומו.

הם קראו לתנועת תשובה כללית בעם ישראל,דבר שהרבנים לא יכלו להתנגד לו, ומנגד חוקקו חוקים שונים ומשונים.

תעמולה כתובה הופצה ובה סיפורים אודות ניסיו של שבתאי צבי. צומות וסיגופים הפכו לאופנה,לעומת י"ז בתמוז אותו קבע נתן העזתי כיום משתה ושמחה. קהילות יהודיות נרחבות בגולה התחילו לשמוע על שבתאי צבי ולהתעניין בסיפורי מופתיו.

שבתאי צבי מגיע לקהילה בחלב וכובש אותה לאחר מספר מאבקים שמושתקים בידי חסידיו. שמעו הולך לפניו ותורכיה מצטרפים רבים לתנועה. שם הוא ממציא לראשונה את הברכה "ברוך מתיר איסורים" כחלק משיטתו שכעת-בזמן הגאולה,סיימנו את מכסת המצוות שהיינו צריכים להשלים וכעת צריכים להלשלים את מכסת העבירות בשלב הזה כבר הולשן לשלטונות אודותיו,והיות והמרידות היו שכיחות בתורכיה סביר להניח היה שימצא את מותו במהרה. אך היות וגם משנתפש בידי השלטונות הוא לא הוצא להורג (כנראה בגלל איחור בפקודות) רבתה עוד יותר אמונת היהודים בו כבמשיח.

שבתאי צבי נאסר בבית הכלא אך יהודים עשירים משחדים את השומרים וכך זוכה שבתאי צבי לכבוד מלכים בתוך הכלא עצמו.

מכל קצות הגולה מגיעים אנשים לבקרו ולקבל את ברכותיו.

באותו הזמן יהודי כל הגולה בכל הארצות מתלהבים מסיפורי הניסים, קונטרסים רבים נדפסים ובהם תעמולה. תסיסה משמעותית מתרחשת בכל הגלות,יהודים מוכרים את כל רכושם כדי לממן את המסע לארץ ישראל,העשירים שוכרים אוניות כדי להסיע את העניים,חלק מהאנשים מאמינים שעננים יסיעו אותם לארץ ישראל.

סופו

השולטן מששמע שנראה כאילו שבתאי צבי מתארח באחד ממבצריו כאחד מאורחיו החשובים מחליט לשים קץ לסיפור ומעמיד בפניו 2 אפשריות- להתאסלם או למות. שבתאי צבי חלש האופי כמובן בוחר להתאסלם. וכאשר הוא יוצא לחופשי ולראשו כובע התרבוש המיוחד למוסלמים מבין העולם היהודי את התרמית.

הקהילות המאוכזבות קשות השתדלו בכל כוחן להעלים את העניין במהירות,השומדו דפי הקהילה והעניין הושתק בכל הספרות העברית למשך שנים. לאחר התאסלמותו הסבירו תומכיו הקרובים ביותר את ההמרה כחלק מתהליך הגאולה של העלאת ניצוצות מתוך הרוע ממש. מספר מצומצם של כמה עשרות יהודים הלכו בעקבותיו והתאלסמו אולם למעשה ניהלו חיים כפולים,חלק מתנועה זו שרד עד מלחמת העולם השניה (כת הדונמה). כמה שנים לאחר מכן החליט השולטן באותה העת להפסיק את השמועות אודות חייו הכפולים ביחד עם המשפחות המתלוות אליו והחליט להגלותו לאלבניה,לשם עלו לרגל מעט מאוד מתומכיו מחופשים למוסלמים. ביום כיפור 1676 מת שבתאי צבי בן 50 .

לקריאה נוספת

• אליהו בירנבוים, עדת המאמינים במשיח השקר, מקור ראשון, 22 במאי 2009